הפרס המדעי המשעשע ביותר ניתן השנה, בין השאר, לחוקרים שבחנו ציורים של מתן חוקן על כדים מתרבות המאיה, ולאדם שפיתח בובת מבחן ריסוק דמויית אייל קורא

"הכינו את מטוסי הנייר שלכם!" הכריזה-דרשה אנה בוקנהורסט (Beukenhorst), אפידמיולוגית וחברה בצוות האיג נובל, בפתיחת הטקס שהתרחש השנה לראשונה בפעם ה-32. בשל מגפת הקורונה הטקס נערך בפעם השלישית ברציפות באופן מקוון, אבל זה לא אומר שצריך לוותר על המסורת - וזריקת מטוסי נייר על הבמה, או, אם אין ברירה, על הטלוויזיה, היא חלק בלתי נפרד מטקס האיג נובל כבר שנים רבות.

האיג נובל הוא האח הקטן, החצוף והמופרע של פרסי נובל. השם שלו, כמובן, נועד להזכיר את הפרסים המכובדים, אך גם משהו אחר: באנגלית, איגנובל (Ignoble) הוא בזוי או מביש. הפרסים ההיתוליים ניתנים כל שנה מאז 1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research, לאנשים שמחקריהם או המצאותיהם "גורמים לאנשים לצחוק, ואחר כך לחשוב". 

כל שנה מחולקים עשרה פרסים, בתחומים משתנים. הזוכים המאושרים – יותר או פחות – מקבלים את הפרס מידי חוקרים שזכו בפרס נובל. השנה זה נעשה כאמור באופן מקוון, כאשר מנחה הטקס מרק אברמס (Abrahams), לבוש בטוקסידו ובמגבעת, מדבר עם נותני הפרס ועם מקבליו בביתם, דרך האינטרנט. כל פרס לווה גם בקטע מוזיקלי קצר, ולאחרי ש"הוגש", במקום נאום תודה, הזוכים שלחו סרטון קצר עם הסבר על עבודתם.

מלבד הכבוד המפוקפק שבזכייה עצמה, הזוכים גם מקבלים כסף – שטר בסך עשרה טריליון דולר (זימבבואי, ומזויף). נושא הטקס השנה הוא "ידע", ולכן הפרס נשלח כמסמך PDF, חתום בידי זוכי פרס נובל כמובן, שכולל הוראות איך להדפיס אותו וליצור קופסה מנייר, שבה יוכלו הזוכים לשמור ידע, ספרים, מאמרים, או "את כל הרעיונות הטובים שלכם".

הטקס כלל גם תכנית אמנותית: מיני-אופרה מקורית בשם "מועדון האנשים שיודעים הכל" (The know-it-all club), בארבע מערכות שפוזרו לאורך הערב. הזמרים התווכחו אחד עם השני, עלבו אחד בשני, טענו שהם יודעים הכל וחבריהם לא יודעים דבר, ובאחת המערכות, יצאו בתוקף נגד המילה "אפיסטמולוגיה" בטענה שהיא ארוכה ומסובכת מדי. בנוסף נערכו הרצאות 24/7 – הרצאות של מדענים שהתחלקו לשני חלקים, קודם 24 שניות של הרצאה טכנית-מדעית, ואז הסבר נגיש לכל על אותו נושא בשבע מילים בלבד. הנושאים כללו יונים – "יוני העיר הן צאצאיהן של חיות מבוייתות אהובות", וידע רפואי – "לא מושלם... אבל טוב יותר מידע רפואי מפוקפק".

המארגנים הקפידו לשמור על המסורת ככל האפשר, גם אם הטקס לא נערך באולם הקבוע שלו, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). לכן, כבכל שנה, הטקס נפתח בנאום פתיחה של חוקר מכובד, במקרה זה חוקרת פסיכולוגיה ובלשנות, ג'ין ברקו גליסון (Gleason). וכבכל שנה, הנאום כלל שתי מילים (או ארבע בתרגום לעברית): "ברוכים הבאים! ברוכים הבאים!". היות שהפעם היא נשאה את הנאום מהבית שלה דרך זום, היה מאחוריה, כמובן, חתול. 

מכשיר א.ק.ג. לרישום הפעילות החשמלית של הלב | Shutterstock, mr. teerapon tiuekhom
החוקרים שזכו באיג נובל בקרדיולוגיה יישומית עקבו אחר קצב הלב של זוגות בפגישה עיוורת. מכשיר א.ק.ג. לרישום הפעילות החשמלית של הלב | Shutterstock, mr. teerapon tiuekhom 

שפה משפטית ועקרבים מלאי צואה

אז מי היו הזוכים? הם הגיעו מכל רחבי העולם, מתחומים כמו הנדסה, פסיכולוגיה והיסטוריה של האמנות, וחקרו ציורים של חוקן, תאונות עם איילים, רכילות, ועוד ועוד.

הפרס הראשון שניתן היה איג נובל בקרדיולוגיה יישומית. הזוכים הם חוקרים מצ'כיה, הולנד, בריטניה, גרמניה, שוודיה וארובה, שהראו שכאשר שני אנשים נפגשים בפעם הראשונה ונמשכים זה לזו, פעימות הלב שלהם מסתנכרנות. החוקרים החליטו להפוך לשדכנים במשרה חלקית, והזמינו 140 אנשים להשתתף ב"פגישה עיוורת". במהלך הפגישה, הם בחנו את שפת הגוף של בני הזוג, הבעות הפנים, כמה הם הסתכלו זה לזה בעיניים, כמה הזיעו וכן, גם את קצב הלב. הם מצאו שהסינכרון בקצב הלב הוא מנבא טוב למידה בה הם נמשכים זה לזה: זוגות שהרגישו משיכה סינכרנו, לא במודע כמובן, את לבבותיהם. 

אחת החוקרות אמרה בטקס שהם מתכוונים להרחיב את המחקר, ולהסתכל על הסתנכרנות של קצב הלב לא רק בהקשר הרומנטי אלא גם בנוגע ליצירת אמון ושיתוף פעולה, והשפעה של אותו סינכרון על קבלת החלטות. "אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו יצורים רציונליים, אבל למעשה, יש כל כך הרבה תהליכים לא מודעים שמשפיעים עלינו", אמרה. 

איג נובל בספרות ניתן לחוקרים מארצות הברית, קנדה ואוסטרליה, על מחקר שבו ניתחו מה הופך מסמכים משפטיים לקשים כל כך להבנה. החוקרים הישוו בין השפה במסמכים אלו לשפה בספרים ולשפה מדוברת, ומצאו שהמסמכים המשפטיים הכילו הרבה יותר אלמנטים קשים להבנה. כשהם נתנו לאנשים לקרוא מסמך שכתוב בשפה משפטית, או "תרגום" שלו לשפה פשוטה, הם ראו שאנשים הבינו יותר, וזכרו יותר, את המסמך שנכתב באנגלית יום-יומית. כך הראו החוקרים שאלו לא הרעיונות שקשים להבנה, אלא השימוש הבעייתי בשפה. 

הפרס הבא שחולק היה בתחום הביולוגיה, והוא הוכרז בליווי נגן חצוצרה נלהב במיוחד. חוקרים מברזיל ומקולומביה זכו באיג נובל על מחקר שעסק בדרכים בהן עצירות משפיעה על סיכויי ההזדווגות של עקרבים. החוקרים קיבלו את הפרס במשרדם, יחד עם בובת עקרב גדולה, עליה הם גם הדגימו את בעיית העצירות של פרוקי הרגליים הללו. אחד החוקרים שיחק את תפקיד הטורף, שתופס את העקרב בזנבו – וזה בתגובה משיר את הזנב ונמלט, ממש כמו שממית. אלא שלא כמו אצל שממיות, פי הטבעת של העקרב נמצא בחלק שהוא משאיר מאחור, כך שלאחר שאיבד את זנבו, הוא לא יכול יותר לחרבן. העצירות התמידית גורמת להם להיות איטיים קצת יותר, אבל לא מונעת מהם להתרבות. החוקרים הראו שזכרים ללא זנב עדיין מושכים נקבות, וגם נקבות ללא זנב יכולות להזדווג ולהעמיד צאצאים – אם כי מספר נמוך יותר בהשוואה לנקבות מזונבות. "כי הן מלאות בצואה", הסבירו החוקרים.

עקרב מהסוג Ananteris | ויקיפדיה, Mattoni et al. 2015, PLoS ONE
העקרבים משירים את הזנב - יחד עם פי הטבעת. עקרב מהסוג Ananteris | ויקיפדיה, Mattoni et al. 2015, PLoS ONE

גלידה למטופלים, חוקן בטקסים

איג נובל לרפואה ניתן לחוקרים מפולין, שהראו שאפשר למנוע תופעות לוואי נפוצות של כימותרפיה על ידי אכילת גלידה. החוקרים קיבלו את הפרס כשהם, כמובן, אוכלים גלידה. כימותרפיה גורמת לעתים קרובות לפצעים וכאבים בפה, וההמלצה היא להחזיק בפה קוביות קרח. "אבל מי רוצה למצוץ קרח במשך שעות?" תהו החוקרים בסרטון קבלת הפרס. הם גילו שאכילת גלידה יעילה באותה מידה. החוקרים הודו במיוחד לבעל הקפיטריה בבית החולים, שתרם את הגלידה למחקר. 

חוקרים מיפן זכו באיג נובל להנדסה, על הניסיון למצוא את הדרך היעילה ביותר לסובב כפתורים עגולים, כמו אלו שעל רדיו ישן, בעזרת אצבעותיהם. הם בדקו בכמה אצבעות אנשים תופסים כפתורים כאלו, והראו כיצד המספר משתנה ככל שהכפתור גדל, באופן בלתי מודע. מטרת המחקר היא לעזור למהנדסים לתכנן כפתורים שיהיו קלים יותר לתפעול – אם כי כיום יש פחות ופחות כפתורים וידיות כאלו באופן כללי.  

איג נובל בהיסטוריה של האמנות ניתן לחוקרים מהולנד, גוואטמלה, ארצות הברית ואוסטריה, על מחקרם שבחן סצנות של מתן חוקן טקסי שמצוירות על כדים מתרבות המאיה. הציורים מראים חוקן שנעשה, ככל הנראה, כחלק מטקסי התבגרות, וניתן בעזרת כלים מיוחדים עשויים דלעות, עם מעין קשית ארוכה שבולטת מתוכם.

ניתוח של הכלים הראה שהנוזל שהיה בהם הכיל אלכוהול. "זה קורה עד היום", אמר אחד החוקרים. "יש מקרים מדווחים בספרות מארצות הברית, מאיטליה, מיפן. אנשים לוקחים אלכוהול בריכוז גבוה, ואז... זה לא הולך טוב שם למטה, זה שורף יותר מדי". "ניסית את זה בעצמך?" שאל מנחה הטקס אברמס, והחוקר ענה מייד "כן, אבל המנחה שלי אמר, אל תעלה מעל עשרה אחוזים אלכוהול, כי אז תהיה לך אותה בעיה, וגם אתה תגיע לספרות". 

ברווזה ואחריה ברווזונים | Shutterstock, Zoltan Tarlacz
שחייה בטור מפחיתה את האנרגייה שכל ברווזון צריך להוציא. ברווזה ואחריה ברווזונים | Shutterstock, Zoltan Tarlacz

ברווזונים ורכלנים

חוקרים מסין, בריטניה טורקיה וארצות הברית זכו באיג נובל לפיזיקה, על ניסיונם להבין איך ברווזונים שוחים בטור מאחורי אימם. החוקרים חישבו את הגלים שנוצרים מאחורי הברווזה האם כשהיא שוחה, והראו ששחייה בטור מקילה על הברווזונים, ומורידה את האנרגיה שהם צריכים להוציא. בניגוד לרוב המחקרים שזכו באיג נובל, שהם אזוטריים למדי, המחקר הזה דווקא זכה לתהודה מסוימת כשהתפרסם לפני כשנה, ואף דווח אצלנו

החוקרים קיבל את הפרס מביתם, ועל המדפים מאחורי שניים מהם סודרו בובות של ברווזה וברווזונים, בטור, כמובן. חוקר אחר בחר ללבוש חולצה עם ברווזן – לא אפרוח של ברווז, אלא דווקא היונק מטיל הביצים.

הזוכים באיג נובל לשלום הגיעו מסין, הונגריה, קנדה, הולד, בריטניה, איטליה, אוסטרליה, שוויץ וארצות הברית. הפרס ניתן על פיתוח אלגוריתם שעוזר לרכלנים להחליט מתי לספר את האמת ומתי לשקר. המודל של החוקרים מראה שההערכה של הרכלנים כלפי אנשים שעליהם הם מרכלים, וגם כלפי אנשים שלהם הם מספרים את הרכילות, משפיעה על החלטתם אם לשקר או לומר אמת. לחברים טובים אנחנו אומרים אמת יותר מלסתם מכרים, ואם אכפת לנו מאדם מסוים, אנחנו נוטים יותר לשקר "לטובתו", כלומר להעביר רכילות שאינה נכונה, אך מציגה אותו באור טוב. 

מגישת הפרס, פרנסיס ארנולד (Arnold), שזכתה בפרס נובל בכימיה ב-2018, שאלה את החוקרים איך הם הצליחו לאסוף פרטי רכילות רבים כל כך בשביל לחקור אותם – האם יש להם מאגר מרכזי של רכילות? ואולי הם יהיו מעוניינים לפגוש את חמותה? "בילינו זמן רב בפאבים, והקשבנו לאנשים", הייתה התשובה, אבל אני לא בטוחה שאני מאמינה לה.  

עובדים במשרד מרכלים על עובדת אחרת | Kzenon
לשקר או לומר אמת? תלוי על מי אנחנו מרכלים, ולמי. עובדים במשרד מרכלים על עובדת אחרת | Kzenon

להצליח בזכות המזל

איג נובל בכלכלה ניתן לחוקרים איטלקים, על כך שהסבירו, באופן מתמטי, מדוע פעמים רבות אנשים שזוכים להצלחה אינם המוכשרים ביותר, אלא בני המזל. החוקרים יצרו סימולציה של אלף אנשים, שנתקלים באקראי בהזדמנויות שעוזרות להם בקריירה, ובתאונות או חוסר מזל שמקשים עליהם. התוצאות של המודל התאימו לנתונים מהעולם האמיתי, מבחינת אחוז מהאנשים שזכו להצלחה כזו או אחרת. הן גם הראו שאלו שהיו בני מזל תמיד הצליחו יותר מאלו שהיו מוכשרים, אבל לא היה להם מזל טוב במיוחד. 

את הפרס הגישה דונה סטריקלנד (Strickland), זוכת פרס נובל בפיזיקה ב-2018, שאמרה שמזל שיחק תפקיד חשוב גם בהצלחה שלה. "לא הייתי חכמה יותר מאנשים אחרים בקבוצה, לא עבדתי קשה יותר, אבל הייתי היחידה שעבדה על לייזר בעוצמה גבוהה, וזה המחקר שזכה בנובל. זה היה מזל".

שניים משלושת החוקרים זוכים בפרס בפעם השנייה. הזכייה הראשונה שלהם הייתה ב-2010, על מחקר שבו הראו שהדרך היעילה לנהל מפעל היא לבחור לפחות את חלק מהעובדים שיזכו לקידום באופן אקראי. אפשר לומר שאנשים שזכו בקידום באקראי אולי לא היו המוכשרים ביותר, אבל אין ספק שהיה להם מזל.

 איילים קוראים בכביש | Shuttertock, Ludmila Ruzickova
מה קורה כשמכונית מתנגשת באייל קורא? אפשר לברר בעזרת בובת מבחן ריסוק. איילים קוראים בכביש | Shuttertock, Ludmila Ruzickova

הפרסם האחרון השנה ניתן בתחום הנדסת בטיחות, למגנוס גנס (gens) משוודיה, על פיתוח בובת מבחן ריסוק בצורת אייל קורא. בובות מבחן ריסוק הן אותן בובות דמוי אדם שמוכנסות למכונית, או שמכונית נכנסת בהן, כדי לבדוק מה קורה לגוף האדם בזמן תאונה. הבובה דמויית האייל נועדה לבדוק פחות מה קורה לאייל, ויותר מה קורה למכונית ולנהג כאשר הם פוגעים בבעל החיים, כתלות במהירות ובמקום הפגיעה. 

גנס המליץ לנהגים, אם אייל חוצה את הכביש לפניהם, לא לנסות לעקוף את האייל מלפניו, אלא לכוון את המכונית אל החלק האחורי שלו: "אנשים לא מעריכים עד כמה אייל קורא מהיר", אמר. 

"זוכי האיג נובל החדשים יעבירו הרצאות חופשיות לקהל שבהן הם יסבירו, אם הם יכולים, מה הם עשו ולמה הם עשו זאת", אמר אברמס בסיום הערב. ההרצאות יינתנו בשבועות ובחודשים הבאים, ואפשר יהיה לראות אותן באתר הפרס

ג'ין ברקו גליסון חתמה את הטקס עם הנאום המסורתי "להתראות, להתראות!", ואברמס הוסיף את תקוותו שבשנה הבאה, הטקס ייערך לראשונה בפעם ה-33 באולם עם קהל, ולא באופן מקוון. כבכל שנה, הוא סיים עם הברכה: "אם לא זכיתם בפרס השנה – ובמיוחד אם כן – אני מאחל לכם הצלחה גדולה יותר בשנה הבאה".

לצפייה בטקס המלא (אורכו כשעה וחצי) 

 

0 תגובות