נאס"א בוחנת את תוצאות הניסוי בטיל השיגור החדש, המכרז לבניית כור גרעיני על הירח והשביט המסקרן שבא לבקר. סיכום השבוע במרחבי היקום

ישראלי נוסף בדרך לחלל?

כחודשיים לאחר שובו של האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה מתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת AX-1 של חברת "אקסיום", מגלה מנכ"ל ההשקעות של החברה, עמיר בלכמן, כי מתקיימים מגעים לטיסה של ישראלים נוספים. "יש מגעים שאני לא יכול לפרט לגביהם. אבל הם נוגעים גם להטסה של מטענים וגם להטסה של אנשים", אמר בלכמן בראיון לאתר מכון דוידסון, במסגרת כתבה על החברה שבונה את תחנת החלל הפרטית הראשונה.

ישראלי נוסף בדרך לחלל? כחודשיים לאחר שובו של האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה מתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת AX-1 של חברת "אקסיום", מגלה מנכ"ל ההשקעות של החברה, עמיר בלכמן, כי מתקיימים מגעים לטיסה של ישראלים נוספים. "יש מגעים שאני לא יכול לפרט לגביהם. אבל הם נוגעים גם להטסה של מטענים וגם להטסה של אנשים", אמר בלכמן בראיון לאתר מכון דוידסון, במסגרת כתבה על החברה שבונה את תחנת החלל הפרטית הראשונה. תמונה: תמונה בסעיף 5 מכאן: https://www.axiomspace.com/news/category/Ax-1+Mission כיתוב: עוד ישראלים בדרך? איתן סטיבה מרחף אל תוך תחנת החלל הבינלאומית | צילום: NASA / Kayla Barron ממתינים לקולות המהנדסים סוכנות החלל האמריקאית השלימה את ניסוי הספירה לאחור בטיל השיגור הענקי, SLS, המתוכנן להביא בני אדם לירח בשנים הבאות. הניסוי כלל תדלוק של הטיל וביצוע כל שלבי הספירה לאחור עד תשע השניות האחרונות, ממש לפני הפעלת המנועים. עם זאת, הוא הופסק 20 שניות מוקדם מהתכנון המקורי. הניסוי גם התחיל באיחור של חמש שעות עקב כמה בעיות, בהן דליפת מימן מאחד המיכלים. לאחר שנכשלו כמה ניסיונות לעצור אותה, החליטו בנאס"א להמשיך בניסוי בכל זאת. לפני כחודשיים נאלצו בנאס"א להפסיק ניסוי דומה בשלב מוקדם הרבה יותר, בגלל דליפה אחרת. כעת אומרים שם שהניסוי הנוכחי עבר בהצלחה ועמד כמעט בכל היעדים שנקבעו לו. האם זה מספיק כדי להמשיך? עוד לא ברור: מהנדסי הסוכנות עדיין מעבדים את התוצאות, וטרם הוחלט אם דרושה חזרה נוספת לפני שיהיה אפשר להכין את הטיל לשיגור הבכורה. בשיגור הראשון, המתוכנן להתבצע לקראת סוף השנה, ישוגר הטיל עם חללית "אוריון" המיועדת לטיסות מאוישות לעומק החלל. החללית, שבניסוי תהיה מאוישת רק בבובות אסטרונאוטים, אמורה להיכנס למסלול סביב הירח, להקיף אותו בלי לנחות עליו, ולשוב לכדור הארץ לאחר יותר משלושה שבועות בחלל. תמונה: https://spacenews.com/nasa-encouraged-by-sls-countdown-rehearsal/ כיתוב: הניסוי הסתיים 20 שניות מוקדם מהצפוי, ועכשיו מחכים להחלטה אם דרושה חזרה נוספת. הטיל המתודלק במהלך הניסוי | צילום: NASA/Ben Smegelsky יוסטון, יש לנו בקרים חדשים לצד ההכנות של החללית וטיל השיגור, ולצד אימוני האסטרונאוטים, סוכנות החלל האמריקאית נערכת לחזרה לירח גם בהיבט נוסף, והשבוע הצטרפה לצוות מרכז הבקרה שלה קבוצה של שבעה בקרי טיסה חדשים. הקבוצה, הכוללת ארבעה גברים ושלוש נשים, השלימה הכשרה ממושכת לניהול צוות חדר הבקרה וקבלת החלטות בזמן אמת בכל הפעילות האמריקאית המאוישת בחלל, מהעבודה השוטפת בתחנת החלל הבינלאומית ועד הניהול של משימות "ארטמיס" לירח. "הם יהיו אחראים על שמירה על בטיחות האסטרונאוטים ועל ביצוע כל הפעילות המאוישת בחלל", אמר מנהל מרכז הבקרה, נורם נייט (Knight) "הם נבחרו מבין הרבה מאוד מועמדים יוצאים מהכלל, בשורות נאס"א ומחוצה לה, וזו ראיה מצוינת לכישרונות האדירים שיש לנו בנאס"א ובכל הקהילה הגדלה והולכת של טיסות חלל". רוב הבקרים החדשים הגיעו מתפקידים קודמים בסוכנות החלל, ועובדים בה כבר עשור ויותר. הם עברו הכשרה ממושכת הכוללת בין השאר לימוד של כל המערכות המורכבות שבפיקוחם, השתלמות בניהול סיכונים, וקורסי ניהול ומנהיגות. עם הצטרפותם של הבקריות והבקרים החדשים יש לנאס"א סגל של 108 בקרי טיסה מוסמכים. מרכז הבקרה ביוסטון קרוי על שמו של כריס קראפט, שהקים וניהל אותו, ובחודש הבא ימלאו שלוש שנים למותו. תמונה: https://www.nasa.gov/press-release/nasa-introduces-2022-class-of-flight-directors כיתוב: הבקרים החדשים, מימין לשמאל: ניקול מקלרוי, כריס דובינס, אליאס מימו, דיאנה טרוחיו, גארט הן, רונאק דייב והיידי ברואר | צילום: NASA כור גרעיני על הירח במבט קצת יותר רחוק על פעילות מאוישת על הירח, סוכנות החלל בחרה שלוש חברות אמריקאיות לפתח התקנים גרעיניים שיספקו אנרגיה לפעילות ארוכת טווח על הגוף השמיימי הקרוב אלינו ביותר. כל אחת מהחברות תקבל מענק של כחמישה מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי, לפיתוח אב טיפוס של התקן ביקוע גרעיני קטן שאמור לפעול במשך עשור בתנאי הירח, לייצר הספק של 40,000 קילו-ואט ולהיות מוכן לשיגור עד סוף העשור. ההצעות שנבחרו הן של חברת התעופה והחלל הוותיקה לוקהיד מרטין, של חברת וסטינגהאוס העוסקת בהפקת חשמל מאנרגיה גרעינית ושל חברת האנרגיה IX. כל אחת מהן תוביל שותפות של כמה חברות.  "טכנולוגיות חדשות הן שיאפשרו לנו לחקור את הירח, את מאדים, ויעדים רחוקים יותר", אמר ג'ים רויטר (Reuter), סגן ראש מינהלת הטכנולוגיה בנאס"א. פיתוח של התכנונים הראשוניים האלה יסייע לנו לספק את האנרגיה הדרושה לפעילות מאוישת ארוכת טווח בעולמות אחרים". תמונה: https://www.nasa.gov/press-release/nasa-announces-artemis-concept-awards-for-nuclear-power-on-moon כיתוב: כך זה עשוי להיראות? מתקן גרעיני לייצור אנרגיה על פני הירח | הדמיה: NASA השביט שמגיע מהכפור לפני כחמש שנים התגלה בתצפיות של טלסקופ האבל השביט הפעיל הרחוק ביותר מאיתנו. הוא היה אז מעבר למסלול של כוכב הלכת שבתאי, ואסטרונומים העריכו כי הפעילות שלו – כלומר פליטת שובל של גז ואבק עקב התחממות הקרח שלו כשהוא מתקרב לשמש – החלה רחוק עוד יותר, בין המסלולים של נפטון ואורנוס. תצפיות מרחוק על השביט הניבו שלל הערכות על גודל הגרעין – החלק המוצק – שלו, מקוטר של 18 קילומטרים ועד אומדנים של יותר ממאה קילומטר. בחודש הבא השביט, שזכה לשם הקליט (C/2017 K2 (PanSTARRS,  יעבור קרוב יותר אלינו, ויאפשר לפתור חלק מהתעלומה. קרוב זה כמובן עניין יחסי: המרחק הקטן ביותר של השביט מכדור הארץ, ב-14 ביולי, יהיה כ-270 מיליון קילומטרים, כמעט כפליים המרחק שלנו מהשמש. הוא לא ייראה כנראה בעין בלתי מזוינת, אבל יהיה אפשר להבחין בשובל הארוך שלו גם בטלסקופ חובבים פשוט. מצפי הכוכבים הגדולים מקווים לתפוס תמונות טובות של השביט, וגם לנתח את הרכבו. אסטרונומים מעריכים כי מקורו של השביט מעננת אורט שמחוץ למערכת השמש, וכי חקר ההרכב הכימי שלו עשוי לתת לנו תמונה טובה יותר של הרכב מערכת השמש בתקופת היווצרותה, לפני כ-4.6 מיליארד שנים. השביט, המכונה בקיצור K2, צפוי להגיע בדצמבר לנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו, אם לא יתפרק עד אז וייעלם מעינינו לגמרי. תמונה: https://wiki.alquds.edu/?query=File:Distant_active_comet_C_2017_K2.jpg כיתוב: עכשיו נראה מקרוב. השביט K2 כפי שצילם טלסקופ החלל האבל ממרחק של כמעט 2.5 מיליארד קילומטר | צילום: NASA, ESA, and D. Jewitt (UCLA)   המצפה שעלה באש שריפות יער באריזונה שבארצות הברית גרמו נזק כבד למצפה הכוכבים קיט פיק (Kitt Peak). ארבעים עובדים פונו מהמצפה הלאומי בשל השריפות, שכילו שטח מיוער של עשרות אלפי דונמים. איש לא נפגע ועשרות הטלסקופים המוצבים בשטח האתר לא ניזוקו, אך ארבעה מבנים אחרים נשרפו ובהם ציוד טכני. במצפה חוששים כי הציוד שנשרף ונזקים לתשתיות עלולים לגרום לעיכוב של שנים בפעילות המדעית במקום. התמונה העליונה מכאן: https://www.nytimes.com/2022/06/19/us/wildfire-arizona-kitt-peak-observatory.html?unlocked_article_code=AAAAAAAAAAAAAAAACEIPuomT1JKd6J17Vw1cRCfTTMQmqxCdw_PIxftm3iWka3DLDm8TiPkORJeB_0vDZLBuItIp3iacQtYEM74zWLlqw-ZcektnUASyvJKYn44UZSUprIb5FkUH46XwZ5Fquzn7cjv-b-5l2Ly0ux_BYWe6WvPZ2SI-dgwzqI9iclj9xX0NlvzaFLYk2tB_ifpwD54uVi5AMHfRx4TgAhl-OdqNaR_OuEJhC6wCB2alzZPL4KkAcQ5SFVvCUHh9hG4749pWM9kdV73te19iIIGtxOVMVRE7aduhFJYzRIPLlrt1srerqRCEycu-xfReB7zZbCrX2Dk5rk2c7B6CkcO6&smid=url-share&utm_source=Nature+Briefing&utm_campaign=82d80a9ce7-briefing-dy-20220620&utm_medium=email&utm_term=0_c9dfd39373-82d80a9ce7-42903327 כיתוב: הנזקים עלולים לפגוע בהמשך העבודה המדעית. השריפה במצפה הכוכבים באריזונה | צילום: KPNO/NOIRLab/NSF/AURA   הצלחה צרפתית-אסיאתית חברת השיגור הצרפתית Arianespace שיגרה מבסיס החלל שלה בגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה שני לווייני תקשורת גדולים למסלול גיאוסטציונרי, כ-36 אלף קילומטר מעל קו המשווה. החברה דיווחה כי שני הלוויינים, אחד של חברת תקשורת מאינדונזיה והאחר של חברה מהודו, נכנסו בהצלחה למסלול. זה היה השיגור הראשון השנה של הטיל הכבד של החברה, אריאן 5, מאותו דגם ששיגר בסוף השנה שעברה את טלסקופ החלל ג'יימס וב. תמונה: התמונה של השיגור מכאן (באמצע): https://www.space.com/arianespace-launch-two-communications-satellites-va257 כיתוב: עבר בלי תקלות. שיגור הטיל אריאן-5 מבסיס החלל בגיאנה הצרפתית, השבוע | צילום:  Arianespace
עוד ישראלים בדרך? איתן סטיבה מרחף אל תוך תחנת החלל הבינלאומית | צילום: NASA / Kayla Barron

ממתינים לקולות המהנדסים

סוכנות החלל האמריקאית השלימה את ניסוי הספירה לאחור בטיל השיגור הענקי, SLS, המתוכנן להביא בני אדם לירח בשנים הבאות. הניסוי כלל תדלוק של הטיל וביצוע כל שלבי הספירה לאחור עד תשע השניות האחרונות, ממש לפני הפעלת המנועים. עם זאת, הוא הופסק 20 שניות מוקדם מהתכנון המקורי. הניסוי גם התחיל באיחור של חמש שעות עקב כמה בעיות, בהן דליפת מימן מאחד המיכלים. לאחר שנכשלו כמה ניסיונות לעצור אותה, החליטו בנאס"א להמשיך בניסוי בכל זאת.

לפני כחודשיים נאלצו בנאס"א להפסיק ניסוי דומה בשלב מוקדם הרבה יותר, בגלל דליפה אחרת. כעת אומרים שם שהניסוי הנוכחי עבר בהצלחה ועמד כמעט בכל היעדים שנקבעו לו. האם זה מספיק כדי להמשיך? עוד לא ברור: מהנדסי הסוכנות עדיין מעבדים את התוצאות, וטרם הוחלט אם דרושה חזרה נוספת לפני שיהיה אפשר להכין את הטיל לשיגור הבכורה. בשיגור הראשון, המתוכנן להתבצע לקראת סוף השנה, ישוגר הטיל עם חללית "אוריון" המיועדת לטיסות מאוישות לעומק החלל. החללית, שבניסוי תהיה מאוישת רק בבובות אסטרונאוטים, אמורה להיכנס למסלול סביב הירח, להקיף אותו בלי לנחות עליו, ולשוב לכדור הארץ לאחר יותר משלושה שבועות בחלל.

הטיל המתודלק במהלך הניסוי | צילום: NASA/Ben Smegelsky
הניסוי הסתיים 20 שניות מוקדם מהצפוי, ועכשיו מחכים להחלטה אם דרושה חזרה נוספת. הטיל המתודלק במהלך הניסוי | צילום: NASA/Ben Smegelsky

יוסטון, יש לנו בקרים חדשים

לצד ההכנות של החללית וטיל השיגור, ולצד אימוני האסטרונאוטים, סוכנות החלל האמריקאית נערכת לחזרה לירח גם בהיבט נוסף, והשבוע הצטרפה לצוות מרכז הבקרה שלה קבוצה של שבעה בקרי טיסה חדשים. הקבוצה, הכוללת ארבעה גברים ושלוש נשים, השלימה הכשרה ממושכת לניהול צוות חדר הבקרה וקבלת החלטות בזמן אמת בכל הפעילות האמריקאית המאוישת בחלל, מהעבודה השוטפת בתחנת החלל הבינלאומית ועד הניהול של משימות "ארטמיס" לירח.

"הם יהיו אחראים על שמירה על בטיחות האסטרונאוטים ועל ביצוע כל הפעילות המאוישת בחלל", אמר מנהל מרכז הבקרה, נורם נייט (Knight) "הם נבחרו מבין הרבה מאוד מועמדים יוצאים מהכלל, בשורות נאס"א ומחוצה לה, וזו ראיה מצוינת לכישרונות האדירים שיש לנו בנאס"א ובכל הקהילה הגדלה והולכת של טיסות חלל".

רוב הבקרים החדשים הגיעו מתפקידים קודמים בסוכנות החלל, ועובדים בה כבר עשור ויותר. הם עברו הכשרה ממושכת הכוללת בין השאר לימוד של כל המערכות המורכבות שבפיקוחם, השתלמות בניהול סיכונים, וקורסי ניהול ומנהיגות. עם הצטרפותם של הבקריות והבקרים החדשים יש לנאס"א סגל של 108 בקרי טיסה מוסמכים. מרכז הבקרה ביוסטון קרוי על שמו של כריס קראפט, שהקים וניהל אותו, ובחודש הבא ימלאו שלוש שנים למותו.

ניקול מקלרוי, כריס דובינס, אליאס מימו, דיאנה טרוחיו, גארט הן, רונאק דייב והיידי ברואר | צילום: NASA
הבקרים החדשים, מימין לשמאל: ניקול מקלרוי, כריס דובינס, אליאס מימו, דיאנה טרוחיו, גארט הן, רונאק דייב והיידי ברואר | צילום: NASA

כור גרעיני על הירח

במבט קצת יותר רחוק על פעילות מאוישת על הירח, סוכנות החלל בחרה שלוש חברות אמריקאיות לפתח התקנים גרעיניים שיספקו אנרגיה לפעילות ארוכת טווח על הגוף השמיימי הקרוב אלינו ביותר. כל אחת מהחברות תקבל מענק של כחמישה מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי, לפיתוח אב טיפוס של התקן ביקוע גרעיני קטן שאמור לפעול במשך עשור בתנאי הירח, לייצר הספק של 40,000 קילו-ואט ולהיות מוכן לשיגור עד סוף העשור. ההצעות שנבחרו הן של חברת התעופה והחלל הוותיקה לוקהיד מרטין, של חברת וסטינגהאוס העוסקת בהפקת חשמל מאנרגיה גרעינית ושל חברת האנרגיה IX. כל אחת מהן תוביל שותפות של כמה חברות. 

"טכנולוגיות חדשות הן שיאפשרו לנו לחקור את הירח, את מאדים, ויעדים רחוקים יותר", אמר ג'ים רויטר (Reuter), סגן ראש מינהלת הטכנולוגיה בנאס"א. פיתוח של התכנונים הראשוניים האלה יסייע לנו לספק את האנרגיה הדרושה לפעילות מאוישת ארוכת טווח בעולמות אחרים".

כך זה עשוי להיראות? מתקן גרעיני לייצור אנרגיה על פני הירח | הדמיה: NASA
כך זה עשוי להיראות? מתקן גרעיני לייצור אנרגיה על פני הירח | הדמיה: NASA

השביט שמגיע מהכפור

לפני כחמש שנים התגלה בתצפיות של טלסקופ האבל השביט הפעיל הרחוק ביותר מאיתנו. הוא היה אז מעבר למסלול של כוכב הלכת שבתאי, ואסטרונומים העריכו כי הפעילות שלו – כלומר פליטת שובל של גז ואבק עקב התחממות הקרח שלו כשהוא מתקרב לשמש – החלה רחוק עוד יותר, בין המסלולים של נפטון ואורנוס. תצפיות מרחוק על השביט הניבו שלל הערכות על גודל הגרעין – החלק המוצק – שלו, מקוטר של 18 קילומטרים ועד אומדנים של יותר ממאה קילומטר. בחודש הבא השביט, שזכה לשם הקליט (C/2017 K2 (PanSTARRS,  יעבור קרוב יותר אלינו, ויאפשר לפתור חלק מהתעלומה. קרוב זה כמובן עניין יחסי: המרחק הקטן ביותר של השביט מכדור הארץ, ב-14 ביולי, יהיה כ-270 מיליון קילומטרים, כמעט כפליים המרחק שלנו מהשמש. הוא לא ייראה כנראה בעין בלתי מזוינת, אבל יהיה אפשר להבחין בשובל הארוך שלו גם בטלסקופ חובבים פשוט. מצפי הכוכבים הגדולים מקווים לתפוס תמונות טובות של השביט, וגם לנתח את הרכבו.

אסטרונומים מעריכים כי מקורו של השביט מעננת אורט שמחוץ למערכת השמש, וכי חקר ההרכב הכימי שלו עשוי לתת לנו תמונה טובה יותר של הרכב מערכת השמש בתקופת היווצרותה, לפני כ-4.6 מיליארד שנים. השביט, המכונה בקיצור K2, צפוי להגיע בדצמבר לנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו, אם לא יתפרק עד אז וייעלם מעינינו לגמרי.

עכשיו נראה מקרוב. השביט K2 כפי שצילם טלסקופ החלל האבל ממרחק של כמעט 2.5 מיליארד קילומטר | צילום: NASA, ESA, and D. Jewitt (UCLA)
עכשיו נראה מקרוב. השביט K2 כפי שצילם טלסקופ החלל האבל ממרחק של כמעט 2.5 מיליארד קילומטר | צילום: NASA, ESA, and D. Jewitt (UCLA)

המצפה שעלה באש

שריפות יער באריזונה שבארצות הברית גרמו נזק כבד למצפה הכוכבים קיט פיק (Kitt Peak). ארבעים עובדים פונו מהמצפה הלאומי בשל השריפות, שכילו שטח מיוער של עשרות אלפי דונמים. איש לא נפגע ועשרות הטלסקופים המוצבים בשטח האתר לא ניזוקו, אך ארבעה מבנים אחרים נשרפו ובהם ציוד טכני. במצפה חוששים כי הציוד שנשרף ונזקים לתשתיות עלולים לגרום לעיכוב של שנים בפעילות המדעית במקום.

השריפה במצפה הכוכבים באריזונה | צילום: KPNO/NOIRLab/NSF/AURA
הנזקים עלולים לפגוע בהמשך העבודה המדעית. השריפה במצפה הכוכבים באריזונה | צילום: KPNO/NOIRLab/NSF/AURA  

הצלחה צרפתית-אסיאתית

חברת השיגור הצרפתית Arianespace שיגרה מבסיס החלל שלה בגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה שני לווייני תקשורת גדולים למסלול גיאוסטציונרי, כ-36 אלף קילומטר מעל קו המשווה. החברה דיווחה כי שני הלוויינים, אחד של חברת תקשורת מאינדונזיה והאחר של חברה מהודו, נכנסו בהצלחה למסלול. זה היה השיגור הראשון השנה של הטיל הכבד של החברה, אריאן 5, מאותו דגם ששיגר בסוף השנה שעברה את טלסקופ החלל ג'יימס וב.

שיגור הטיל אריאן-5 מבסיס החלל בגיאנה הצרפתית, השבוע | צילום:  Arianespace
עבר בלי תקלות. שיגור הטיל אריאן-5 מבסיס החלל בגיאנה הצרפתית, השבוע | צילום:
 Arianespace

 

תגובה אחת

  • הרצל

    השרפות באריזונה

    מצער מאד. נזקי עשן עלולים להשבית טלסקופים לתקופה ארוכה. ראשית, צריך לנקות את המבנה כך שהעשן שנדבק לכל משטח לא יפגע בבני אדם - בעשן יש גם חומרים מסרטנים. שנית, ניקוי המערכת האופטית - המראות והאלקטרוניקה - בעיקר הגלאים. אלו חשופים לסביבה בלי הגנות כלשהן עקב הצורך בהעברה מיטבית של האור. אני לא חושב שהיה מקרה היסטורי של פגעי עשן בטלסקופים בעבר ולא ברור לי כמה המבנה אטום.