פעילות ביולוגית כלשהי היא אחד ההסברים האפשריים לכמויות הגבוהות של גז פוספין שזוהו באטמוספרה של כוכב הלכת השכן – אך הסבירות לכך נמוכה מאוד

נוגה הוא כוכב הלכת השני מהשמש. מכל כוכבי הלכת במערכת השמש הוא הדומה ביותר לכדור הארץ במסה שלו ובמרחק שלו מהשמש. ובכל זאת התנאים השוררים על פני השטח שלו הם שונים מאוד מהמוכר לנו בעולמנו, עם טמפרטורות שמגיעות עד 500 מעלות צלזיוס ולחץ אטמוספרי של 92 בר – פי 90 מהלחץ האטמוספרי שאנו חווים בגובה פני הים בכדור הארץ.

עד כה עיקר המאמצים לחיפוש אחרי חיים מחוץ לכדור הארץ התמקדו במאדים, שנראה מועמד סביר יותר בזכות כמויות הקרח הגדולות שיש בו והראיות לכך שבעבר זרמו מים על פני השטח שלו. אך לאחרונה השתמשו מדענים בטלסקופים גדולים כדי לזהות מולקולות כימיות שיוכלו להעיד על קיומם של חיים בתצפיות על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. במהלך התצפיות המקדימות הטלסקופים כוונו קרוב יותר, אל נוגה, ומצאו שם גז פוספין בכמות גדולה - דבר שהיה מאוד לא צפוי.

פוספין מורכב מאטום זרחן שיושב על שלושה אטומי מימן בצורת פירמידה משולשת. מדובר בגז רעיל, חסר צבע שמשמש בעיקר להדברת מזיקים או כנשק כימי. בכדור הארץ הוא נוצר באופן מלאכותי בתעשייה, או בטבע על ידי חיידקים, אם כי עוד לא גילו חיידק או חיידקים ספציפיים שעושים זאת. הוא גם נוצר על ידי תהליכים לא ביולוגיים: ברקים ותהליכים כימיים או גיאולוגיים, אך נהרס מהר מאוד על ידי תהליכים כימיים שנקראים חמצון חיזור. לכן אם פוספין נמצא באטמוספרה של כוכב לכת בכמות גדולה ולאורך זמן, פירושו של דבר הוא שיש שם מקור שמייצר כל הזמן מולקולות חדשות של הגז.

מציאת הפוספין בעננים החומציים של נוגה מעניינת במיוחד בגלל כמות הגז הגדולה שנמצאה שם. המדענים שביצעו את התצפיות טוענים שהם לא זיהו בנוגה שום תהליכים גיאולוגיים או כימיים שיכולים לייצר כמות כזאת של פוספין, כך שאי אפשר לפסול את האפשרות שיצורים חיים הם אלה שייצרו את הגז. עם זאת, יש לזכור שאיננו יודעים הרבה על הכימיה והגיאולוגיה בתנאים הקיצוניים השוררים בנוגה.

האם זה אומר שיש בהכרח חיים בנוגה? כנראה לא. לא פעם בעבר כבר נמצאו בעצמים פלנטריים אחרים במערכת השמש מולקולות שקשורות לקיומם של חיים, למשל מתאן במאדים, תרכובות אורגניות (לא חיים) בשביטים ובאסטרואידים ועוד. בכל המקרים הללו נמצא בסופו של דבר שתהליכים כימיים או גיאולוגיים היו אחראים לכך.

גם כך, גילוי הפוספין בהחלט מעניין ומרגש. כעת המדענים מחכים לתצפיות נוספות ולמשימות חלל שישפכו אור על התהליכים המתרחשים בכוכב הלכת התאום שלנו, ועל האפשרות לקיומם של חיים על פניו.

סרטון: 

תוספת לכתבה, 25 בנובמבר 2020: 

בעקבות הפרסום המקורי בחנו כמה מחקרים את נושא הפוספין באטמוספרה של נוגה. מאמר שפורסם השבוע בפרסום מוקדם, של אותה קבוצת אסטרונומים, אכן מאשש את החשש שנפלה טעות בתהליך האנליזה וכמות הפוספין נמוכה בהרבה מאשר טענו. אולם הפוספין כנראה שם, גם אם בכמויות קטנות יותר ממה שהעריכו קודם, ועדיין עולה השאלה באילו תהליכים הוא מיוצר.

המחקרים בנושא פוספין בנוגה העירו את הקהילה המדעית בנוגע לשאלה אם יכולים להיות חיים באטמוספרה של נוגה, עניין שוודאי מתעורר גם לקראת משימות החלל הצפויות לחקור את כוכב הלכת השכן בעשור הקרוב.

 

 

4 תגובות

  • אנונימי

    יש חיים בכדור הארץ?

    זאת השאלה האמיתית

  • B

    God

    לא מבין מה הבעיה שלכם אם יש חיים אז יש ואם אין אז אין למה ישר לשלול לפני שבדקתם בעצמכם?

  • אנונימי

    אז אם יש שם חיים אז תתחתן אתם

  • ליילה סהר

    חזק

    אבל תחשבו שאם באמת יש חיים בנוגה?
    ואם יש, אולי גם הם מחפסים אותנו?