סוכר בילדות,
מחלות בבגרות

השנים הראשונות לחיינו נחשבות קריטיות להתפתחות האדם, ומחקרים רבים העלו כי תזונה לא איכותית במהלכן עלולה להשפיע על בריאותנו לאורך כל חיינו. בין השאר היא נקשרה לעלייה בסכנה להתפתחות השמנת יתר וסוכרת בהמשך החיים. עם זאת, רוב המחקר בתחום מתמקד בדפוסי תזונה כלליים, וחסרים מחקרים איכותיים שמלמדים על הקשר בין מרכיבי מזון ספציפיים להתפתחות מחלות בהמשך החיים.

מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Science, בחן את ההשפעה האפשרית של צריכת סוכר חריגה במהלך אלף הימים הראשונים לחיים, מרגע ההפריה, על הסיכון ללקות בסוכרת מסוג 2 או ביתר לחץ דם בהמשך החיים. לצורך איסוף הנתונים נעזרו החוקרים בגישת "מחקר טבעי", שמשתמשת באירועים או בשינויים שהתרחשו במציאות בלאו הכי, כדי לדגום אוכלוסיות שנחשפו לתנאים שונים. גורמים כאלה יכולים להיות שינויים משמעותיים בחוק או במדיניות הממשלתית, אסונות טבע או תנאי סביבה משתנים. כך אפשר לבחון את השפעת האירוע על אוכלוסיות שונות ולדמות הקצאה כמעט אקראית לקבוצות ניסוי נפרדות, בדומה למה שנעשה במחקר קליני. בו בזמן לא מאבדים את היתרון הטמון בניתוח תופעות בעולם האמיתי, על כל מורכבויותיו.

בעקבות הפסקת הקיצוב, צריכת הסוכר והממתקים במדינה הוכפלה כמעט בבת אחת. הקצבת מזון בבריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה | Michelham Priory, World War II Gallery: Typical wartime rations by Michael Garlick/Wikimedia

סוף הקיצוב

בספטמבר 1953 הסתיימו בבריטניה קרוב לעשר שנים של הגבלות על צריכת הסוכר, עקב המשבר הכלכלי הקשה שאליו נקלעה הממלכה המאוחדת אחרי מלחמת העולם השנייה. בעקבות הפסקת הקיצוב, צריכת הסוכר והממתקים במדינה הוכפלה כמעט בבת אחת. לפי סקרים שהחוקרים איתרו מהימים ההם, צריכת הסוכר היומית הממוצעת של מבוגרים זינקה מכ-40 גרם ל-90 גרם. להערכתם, 77 אחוז מהעלייה בצריכה הקלורית נבעו מהגידול בצריכת סוכרים.

החוקרים השתמשו באירוע החריג הזה כדי להשוות בין שתי קבוצות: אנשים שנולדו זמן קצר לפני ביטול הקיצוב על סוכר, ולכן צרכו בראשית חייהם כמות מעטה של סוכר, לעומת מי שנולדו או היו עוּבָּרים מייד אחרי שינוי המדיניות ולכן צרכו הרבה יותר סוכר. השערתם הייתה שחשיפה מוגבלת לסוכר במהלך ההיריון והילדות המוקדמת עשויה להפחית את הסיכון ללקות בסוכרת או ביתר לחץ הדם בהמשך החיים, או לפחות לעכב את התפתחות המצבים הרפואיים הללו.

במחקר נכללו כ-60 אלף נבדקים שנולדו בין אוקטובר 1951 למרץ 1956, מהם כ-38 אלף שגדלו בתנאי קיצוב ו-22 אלף שגדלו בלי הגבלות על צריכת הסוכר שלהם. שאר המאפיינים היו דומים בשתי הקבוצות. נמצא כי בשתיהן הסיכון לחלות עלה באופן טבעי עם הגיל, אך העלייה הייתה מהירה יותר אצל אלה שלא חיו בתקופת הקיצוב, או שהיו עוּבָּרים ממש בסופה.

במחקר נכללו נבדקים שנולדו בין 1951 ל-1956, מהם כ-38 אלף שגדלו בתנאי קיצוב ו-22 אלף שגדלו בלי הגבלות על צריכת הסוכר שלהם. תינוקת מלקקת סוכרייה על מקל | MillaF, Shutterstock

סוכרת, לחץ דם והשמנה

כמו כן, ככל שאדם חי תקופה ארוכה יותר בתנאי קיצוב על צריכת הסוכר, כך פחתה הסכנה שיחלה בסוכרת או ביתר לחץ דם בהמשך חייו. הסיכון של ילדים שגדלו בזמן הקיצוב לפתח סוכרת מסוג 2 בבגרותם היה נמוך ב-15 אחוז לעומת ילדים שגדלו ללא הגבלות. אם צריכת הסוכר המופחתת נמשכה מעבר לגיל חצי שנה הסיכון פחת אפילו יותר – כמעט 40 אחוז.

מגמה דומה נצפתה גם לגבי התפתחות יתר לחץ דם לאורך החיים. הסיכון ליתר לחץ דם אצל מי שהיו בני שנה ומעלה בתום הקיצוב היה נמוך ב-21 אחוז לעומת אלה שצרכו סוכר בלי הגבלה. כמו כן, צריכת סוכר נמוכה בילדות המוקדמת התבטאה בעיכוב של ארבע שנים בהתפרצות הסוכרת ושנתיים בגיל האבחון של יתר לחץ דם. גם הסיכון להשמנה פחת ב-30 אחוז.

לבסוף, אף על פי שגם במהלך ההיריון הייתה לצריכת סוכר מוגבלת תועלת במניעת המחלות שנבדקו, האפקט המונע היה חזק במיוחד כשההפחתה בצריכה נמשכה מעבר לגיל חצי שנה. על סמך מחקרים קודמים החוקרים מעריכים שדחייה של ארבע שנים במועד האבחון של מחלת הסוכרת עשויה להאריך את חיי החולים בכשנה וחצי.

לצד הממצאים החזקים של המחקר, החוקרים מציינים כי הנתונים שבהם הם השתמשו, ממאגר המידע הרפואי הבריטי Biobank, אינם מייצגים בהכרח את כלל הציבור, שכן מדובר באוכלוסייה עשירה ובריאה יותר מהממוצע. בנוסף, המחקר לא מדד ישירות את התזונה של הנבדקים, כך שאי אפשר לקבוע בוודאות שצריכת הסוכר הייתה הגורם התזונתי היחיד שהשתנה בתקופה שנבדקה. כמו כן יכולים להיות הבדלים גם במדדים אחרים, כמו פעילות גופנית ועישון. עם זאת, החוקרים עשו מאמץ ניכר למנוע הטיות כאלה. הממצאים מחזקים את הצורך להגביר את ההשקעה בחינוך נגד צריכת אוכל ממותק, במיוחד בשנים הראשונות לחיינו.