מתי הומצאה
הילדות הארוכה?

מתוך "חמש שנים על מיכאל", מילים: יצחק קצנלסון

שנות הילדות החופשיות נראות לנו כדבר מובן מאליו. תקופה ארוכה שבה ילדים לא צריכים לעבוד ולא לדאוג למזונם, וכל צרכיהם מסופקים להם על ידי הוריהם או מבוגרים אחרים בסביבתם. אך אם נסתכל על בעלי החיים שמסביבנו, נגלה שאנחנו יוצאי דופן. יונקים, לרוב, מגיעים לבגרות זמן קצר אחרי שנגמלו מחלב. אין שנים ארוכות שבהם בעל החיים הצעיר כבר אינו ניזון מחלב אימו, אך עדיין תלוי בה לקיומו, ואינו מסוגל לספק את צרכיו בלעדיה.

אצלנו, כפי שהראה מיכאל, המצב שונה. לבני האדם יש ילדות ארוכה, תקופה בה הם כבר אינם תינוקות אך עדיין אינם בוגרים, מסוגלים להאכיל את עצמם אם יש לפניהם מזון, אך לא למצוא אותו או להכינו. הוריהם או מבוגרים אחרים צריכים לשמור עליהם ולספק להם את צרכיהם – הם אינם יכולים לעשות זאת בעצמם. אומנם גם אצל קופים וקופי אדם, הפרטים הצעירים עשויים להישאר לצד אימם במשך שנים לאחר שנגמלו, אך זו עדיין תקופה קצרה יותר מהילדות האנושית. בנוסף, במשך התקופה הזו הם כבר מכלכלים את עצמם, ואימם, הגם שהיא נמצאת לידם, לא מאכילה אותם. "לקוף אדם בקושי יהיה זמן לגן חובה, ואז הוא כבר יהיה בוגר", סיכם כריסטוף זוליקופר (Zollikofer), חוקר מאובנים משוויץ, בראיון לאתר Popular Science.

מוח גדול, ילדות ארוכה?

מתי, אם כך, התרחש השינוי? מתי לראשונה החלו בני אדם לגדול לאט יותר, ולבלות שנים ארוכות כילדים, תלויים בבוגרים שבקבוצתם?

ההשערה הרווחת היא שהילדות הארוכה קשורה למוח הגדול שלנו. חלק משמעותי מהתפתחותו וגדילתו של המוח האנושי נעשה לאחר הלידה, והוא זקוק לזמן כדי להגיע לגודלו הסופי. אבל זה לא כל הסיפור: גם התרבות המפותחת שהמוח הגדול מאפשר דורשת שנים רבות של חינוך והדרכה. ילדים צריכים ללמוד איך להתקיים בסביבה החברתית המורכבת של קבוצות אנושיות ואיך לכלכל את עצמם – וזה נכון לא רק לחברות מודרניות, אלא גם לקבוצות קטנות של ציידים לקטים בהן חיו אבותינו. הילדים הקדומים הללו היו צריכים לדעת אילו צמחים אפשר לאכול ומה רעיל, איפה אפשר למצוא דגים, מתי העדרים עוברים בסביבה ואילו בעלי חיים מסתתרים מתחת לאדמה, כמו גם איך לצוד כל חיה. הם למדו כיצד להכין כלים ואיך להשתמש בהם, מה אפשר לעשות מעור של אייל ואיך לטפל בפצע. העברת ידע רב כל כך לוקחת שנים – שנים שבהם הילדים עדיין אינם בשלים לחיות את חייהם באופן עצמאי.

השיניים שלו מראות, אולי, שהייתה לו ילדות ארוכה יחסית לקופי אדם. מאובן של ילד בן 11, מלפני 1.77 מיליוני שנים | צילום: Georgian National Museum

לכן סברו חוקרים רבים שהילדות הארוכה הופיעה בד בבד עם המוח הגדול. במחקר שהתפרסם לאחרונה, זוליקופר ועמיתיו קוראים תיגר על ההשערה הזו. הם בחנו שיניים של מאובן אדם מלפני 1.77 מיליון שנים, והגיעו למסקנה שהגדילה האיטית יותר של בני האדם הצעירים החלה כבר אז, לפני הגידול המשמעותי של המוח.  

שיני חלב לאורך זמן

"ילדות וקוגניציה לא מתאבנים, אז אנחנו נאלצים להסתמך על מידע עקיף", הסביר זוליקופר בהודעה לעיתונות. "שיניים הן הטובות ביותר לשם כך כי הן משתמרות בצורה טובה ויש בהן טבעות יומיות שמתעדות את התפתחותן, ממש כמו שבעצים יש טבעות שנתיות". קצב התפתחות השיניים, הסביר, מעיד גם על קצב ההתפתחות של הגוף והמוח.

זוליקופר ועמיתיו בחנו מאובנים שנמצאו בדמניסי שבגאורגיה, ובעיקר פרט צעיר אחד, שמת כאשר היה בן כ-11 שנים. המאובנים השתייכו למין כלשהו מהסוג הומו, שאליו גם אנחנו משתייכים – אולי הומו ארקטוס, אבל החוקרים אינם בטוחים בכך. בכל מקרה מדובר במין קדום מאוד, שהגולגולת שלו אומנם גדולה מזו של שימפנזה, אבל לא בהרבה. כלי אבן פשוטים נמצאו ליד העצמות. 

"ציפינו למצוא אחת משתי אפשרויות: או שהתפתחות השיניים דומה להתפתחות הטיפוסית למינים מוקדמים יותר בשושלת האדם, וקרובה לזו של קופי האדם, או שהיא קרובה לזה של האדם המודרני", אמר פול טאפורו (Tafforeau), חוקר נוסף החתום על המאמר. "כשהגיעו התוצאות, לא יכולנו להאמין למה שאנחנו רואים – כי זה היה משהו שונה משניהם".

סרטון שמראה שחזור של שיני המאובן:

הצעיר בן ה-11, התברר, כבר היה בעל שיני בינה – שאצל בני אדם מודרניים מגיחות שנים מאוחר יותר. בכך, התפתחות השיניים שלו דומה לזו של שימפנזים. אך בחינה של השיניים הטוחנות האחרות העלתה שהן בקעו מאוחר יותר מאצל קופי אדם, כלומר ששיני החלב נשארו בפיהם של אותם אנשים קדומים לשנים ארוכות יותר, בדומה לבני אדם מודרניים. רק לאחר גיל ארבע או חמש ההתפתחות הדנטלית הואצה, כך שהשיגה את זו של קופי האדם.

ההתפתחות האיטית של השיניים הקבועות, אומרים החוקרים, עשויה להעיד על תקופה ארוכה שבה המזון של הילדים היה שונה מזה של הבוגרים. הם בוודאי לא ניזונו מחלב אם בלבד, אבל אולי הוריהם הכינו עבורם אוכל שהיה להם קל יותר לאכול.

"הממצאים רומזים לכך ששיני החלב שימשו אותם למשך זמן רב יותר בהשוואה לקופי האדם, ושהילדים של מין הומו קדום זה היו תלויים בתמיכה של הבוגרים לזמן רב יותר", אמרה מרסייה פונסה דה לאון (Marcia Ponce de León), החוקרת הבכירה החתומה על המאמר. "זה עשוי להיות הניסוי האבולוציוני הראשון בילדות ארוכה".

"עדיין אין לנו את הראיות הדרושות"

אם אנשים קדומים אלו אכן היו בעלי ילדות ארוכה יחסית לקופי אדם, הרי שזו התפתחה כבר לפני הגדילה המשמעותית של המוח. ייתכן, אומרים החוקרים, שההסתמכות ההולכת וגדלה על שימוש בכלים ואכילת בשר, והשינוי במבנה החברתי, היו מורכבים מספיק בשביל לחייב תקופה ארוכה יותר של לימוד והדרכה.

מין אדם בעל מוח קטן, שאולי יוכל לעזור לאשש את ממצעי המחקר שחזור פנים של הומו נאלדי | איור: Cicero Moraes (Arc-Team), CC BY 4.0, ATOR

עם זאת, לא כל החוקרים משוכנעים שהממצאים הדנטליים אכן מספיקים בשביל להגיע למסקנות לגבי התארכות הילדות. האנתרופולוגית דבי גוטלי-סטיינברג (guatelli-steinberg), שכתבה מאמר מלווה בכתב העת Nature למאמר החדש, מציינת שאומנם השיניים של הפרט הגאורגי מעניינות מאוד, אך עדיין מדובר במאובן יחיד. "קשה להכליל מדגימה של פרט אחד", כתבה. "זו לא מגבלה שייחודית למחקר הזה: חוקרי מאובנים של מיני אדם נאלצים להתמודד באופן קבוע עם תיעוד מאובנים שרחוק מלהיות שלם".   

חוקר המאובנים הבריטי קווין קויקנדל (Kuykendall) אמר שהממצאים לא בהכרח מעידים על התפתחות איטית יותר בשנים הראשונות, או על תלות בבוגרים. "נראה שבפרט הזה יש האטה בחלק מההיבטים של ההתפתחות הדנטלית", אמר לאתר כתב העת המדעי Science. "אבל אם אותה האטה הובילה להתפתחות של הילדות הארוכה אצל בני אדם מודרניים, אני חושב שאין לנו עדיין את הראיות הדרושות כדי לקבוע זאת". 

כדי להגיע למסקנה נחרצת יותר בדבר מוצאה של הילדות ומתי התפתחה, יש לבחון עוד מאובנים, ובעיקר את השיניים שלהם. החוקרים מציעים במאמרם את מאובני הומו נאלדי (Homo naledi) כמושא מחקר מעניין במיוחד. מדובר במין בעל מוח קטן מאוד, קטן אפילו מזה של המאובנים בגיאורגיה, שחי לפני זמן קצר באופן מפתיע – כ-330-240 אלף שנים. חלק מהחוקרים סבורים שלמרות מוחו הקטן, הייתה להומו נאלדי תרבות מפותחת ומתוחכמת. יהיה מעניין לבדוק אם לצאצאיו הייתה ילדות ארוכה בה למדו את סודות התרבות הזו.