ארבע שנים אחרי שנמצא שהזרקה של דם צעיר לעכברים זקנים משפרת את תפקודם, התגלה הגורם לכך: אנזים ששומר אותם צעירים ברוחם

כשמדברים על "להזרים דם צעיר" מתכוונים בדרך כלל למצב שבו אנשים צעירים מכניסים חשיבה רעננה לארגון. מתברר שהביטוי הזה נכון גם באופן מילולי – מדענים הצליחו "להצעיר" עכברים זקנים שהוזרק להם דם של עכברים צעירים, ואפילו התחילו לזהות את המנגנון שמסביר מדוע זה קורה.

חוקרים גילו אנזים שמסייע להגן על מוחות מזדקנים מהידרדרות בתפקוד השכלי. נכון לעכשיו הממצא מוגבל לעכברים בלבד. אם אותם מנגנונים יימצאו גם אצל בני אדם, התגלית תוכל לפתוח פתח לסוג חדש של תרופות נגד תופעות של הזדקנות.

לפני ארבע שנים, מחקר בארצות הברית בהובלת סול וילדה (Villeda) גילה שכאשר מזריקים לעכברים זקנים דם של עכברים צעירים, התפקוד השכלי שלהם משתפר בזכות חיזוק הקשרים בהיפוקמפוס, אזור במוח שממונה על יצירת זיכרונות חדשים. גם התופעה ההפוכה אושרה – הזרקת "דם זקן" לעכברים גורמת להזדקנות המוח.

בעקבות הגילוי הקים וילדה מעבדה באוניברסיטת סן פרנסיסקו, לחיפוש אחרי הסוד של "מעיין הנעורים" שבדם. כעת הוא ועמיתיו סבורים שגילו אותו. במחקר הנוכחי, הם השתמשו בטכניקה שנקראת פרביוזיס, שבה מחברים את מחזורי הדם של שני עכברים בגיל שונה. לאחר מכן מדדו במוחותיהם את הרמות של האנזים החשוד, שנקרא Tet2.

Tet2 הוא אנזים (סוג של חלבון) שממלא תפקיד בוויסות הפעילות של גנים. עם הגיל, הולכות ומצטברות מוטציות בגן שאחראי על יצירת האנזים, ובעקבותיהם גובר הסיכון להתפתחות של שבץ ומחלות לב וכלי דם. אחדים מהגנים שהוא מווסת אחראים על חידוש תאים במוח. היחלשותו עם הגיל יכולה להסביר חלק מההידרדרות השכלית שאנשים חווים בערוב ימיהם.

ככל שרמות האנזים במוח היו גבוהות יותר, כך השתפר התפקוד המוחי של העכבר | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
ככל שרמות האנזים במוח היו גבוהות יותר, כך השתפר התפקוד המוחי של העכבר | צילום אילוסטרציה: Shutterstock

לאחר שהזרימו דם "צעיר" לעכברים מבוגרים, עלו אצלם רמות ה-Tet2 בהיפוקמפוס. בניסוי המשך השתמשו ברצפי RNA קצרים כדי לחסום את פעילות האנזים אצל עכברים צעירים בני שלושה חודשים. כל העכברים הצעירים חוו ירידה במספר תאי העצב החדשים בהיפוקמפוס שלהם, ותפקדו פחות טוב במבחני למידה וזיכרון. מכאן הסיקו שככל שרמת ה-Tet2  גבוהה יותר, התפקוד המוחי טוב יותר.

בניסוי האחרון החדירו Tet2 לעכברים בני שישה חודשים באמצעות הזרקת נגיפים בלתי מזיקים שהונדסו לשכפל את הגן המוחדר בכמות גדולה באתר ההזרקה. כמו בפעמים הקודמות, רמות גבוהות של האנזים הגבירו את פעילות החלבון ואת החידוש של תאי מוח. "נדהמנו, משום שמה שעשינו שקול לשיפור הזיכרון של אדם צעיר בן 30", אמר וילדה. היות שבני 30 נמצאים קרוב לשיאם המנטלי, כל שיפור הוא הפתעה, בייחוד כשהאחראי לכך הוא אנזים יחיד.

אף שהרעיון נשמע מרגש ומלהיב, עלינו לזכור שנכון לעכשיו הוא נמצא רק אצל עכברים. אכן יש סיבה טובה לחשוב שתהליכים דומים מתרחשים גם אצל בני אדם, אולם נדרשים מחקרים נוספים לבדיקת העניין. אם אכן תימצא דרך פשוטה לבלום את הידרדרות הזיכרון בגילאים מבוגרים, נוסיף לחיינו שנים איכותיות שניהנה לחיות אותן. כך שראוי לעקוב אחר מחקר כזה – בייחוד אם יתגלה אותו גורם מסתורי בדם שמשפר את הזיכרון, וכך לא יהיה צורך להזרים דם מאדם לאדם - הליך רפואי יקר ומסוכן.

2 תגובות

  • אבי

    הרהורים

    מוזר...
    ציפיתי שבכתבה היחידה שלכם הנוגעת לפרביוזיס יהיו (הרבה) יותר תגובות.
    נראה שכבר שכחו לכם את "ענייני הקופים", הא?! הרשו לי לנסות למלא את החלל: אפתח באנקדוטה:
    הגעתי לתחום המקסים הזה דרך קריאה (בלבד!) על הסרט "The Human Centipede" (שהתרגום העברי שלו, "התולעת האנושית", הוא הכי גרוע שרק יכול להיות [מבחינה מדעית, כמובן] - וזה הישג).
    שאלתי את עצמי: "איזה מין מוח חולני יכול לחשוב על עלילה כזו לסרט?!" - רק בשביל לגלות את הניסוי המדובר, שהוא - אבוי - אמיתי בהחלט. (בתקווה שבחיים, המדען יפה יותר מבסרט. מודה, לא בדקתי) ואז הגעתי לפה (אחרי כתבה מעמיקה יותר ב"הארץ" שנטפלה לחלבונים אחרים, אבל היא מלפני *כבר* חצי שנה - והמדע התקדם מאז...).
    "...טכניקה שנקראת פרביוזיס, שבה מחברים את מחזורי הדם של שני עכברים בגיל שונה".
    ניסוח עדין, כמדומני.
    חבל שלא החלפתם את תמונת ה"עכבר מאושר" בתמונת "שני עכברים מאושרים - במחיר של אחד!".
    היה עוזר להבנת ה"מחברים את מחזורי הדם", ל"לא מדענים שבינינו". ו...
    שום מילה מעבר?
    משהו על הצד האתי שבניסוי?? (אלא אם הוא מדמה מצב כלשהו בבני אדם - כי אז זה הרי בסדר)
    משהו על הצד המדעי שבניסוי??? (לחבר שתי חיות, זה לא בדיוק "בדיקת השפעתו של משתנה *אחד*")
    משהו חוץ מהפניות למקורות חיצוניים *באנגלית*??? אז נכון שהפעם אין פה שגיאות כתיב, הקלדה וניסוח, מהסוג שבד"כ יש אצלכם,
    ונכון שזה יותר טוב מכלום (לא בטוח - אבל ככה תמיד אומרים),
    אבל, היי!
    "מכון וייצמן"...
    "זרוע חינוכית"...
    "למדע"...
    חבל ליפול כמו תרגום חובבני לסרט. לא ככה?!

  • אביב

    וואו

    מדהים!