מסתמנת הצלחה לניסוי אפוד המגן הישראלי:
השבוע בחלל

"האפוד הגן בצורה אופטימלית"

כחודש לאחר סיום משימת ארטמיס 1, הסתיימה הסרת החיישנים מהבובות הלגה וזהר, שעמדו במוקד הניסוי הישראלי-גרמני לבחינת רמות הקרינה בחלל העמוק וההגנה שמספק מפניה אפוד המגן של החברה הישראלית StemRad. הבובות נשאו אלפי חיישנים למדידת רמות הקרינה, חלקם מדדו את רמת הקרינה בכל זמן נתון, ואחרים את רמת הקרינה המצטברת שאליה נחשפו הבובות. הבובה הלגה הייתה חשופה, בעוד הבובה זהר חגרה את אפוד המגן, והשוואת התוצאות בין החיישנים של שתיהן תאפשר להעריך את יעילות האפוד.

החללית אוריון נחתה מול חופי קליפורניה, ורק לאחר בדיקות ארוכות הוצאו ממנה הניסויים ונשלחו ליעדיהם. הבובות הועברו לקייפ קנדי בפלורידה, שם עמלו הצוותים במשך עשרה ימים על הסרת החיישנים, ומשם הן מועברות לגרמניה, שסוכנות החלל שלה מימנה את הניסוי עם סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "אני מאוד מאושר ואף מופתע לטובה שניסוי כה מורכב במסע כל כך מורכב עבר ללא תקלות, ואחרי הכנות שנמשכו שבע שנים, הלגה וזהר שבו בריאות ושלמות ממסע מושלם סביב הירח", אמר למכון דוידסון אורן מילשטיין, מנכ"ל StemRad ומייסד שותף בחברה. "אנחנו יודעים שהכל עבד כשורה. כל אלפי החיישנים פעלו ואפוד AstroRad שלנו הגן בצורה אופטימלית על זהר לאורך כל המסע. התוצאות המדויקות יהיו מוכנות לפרסום אחרי כמה חודשי אנליזה שיבצע צוות הניסוי".

כל אלפי החיישנים פעלו. הבובות והאפוד הישראלי במהלך פירוק החיישנים | צילום: NASA/Kim Shiflett

מחליפים כיסאות

האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית העבירו השבוע מושב אחד מחללית סויוז הפגועה העוגנת בתחנה,  לחללית הדרגון האמריקאית. החללית הרוסית נפגעה ממיקרו-מטאוריט, ונוזל הקירור שלה דלף לחלל. בשבוע שעבר הודיעה סוכנות החלל הרוסית כי בפברואר תשגר חללית סויוז ריקה לאסוף את הצוות. ואולם, החלליות העוגנות בתחנה אינן רק ההסעה של האסטרונאוטים הביתה, אלא בראש ובראשונה סירות הצלה למקרה שמצב חירום יחייב אותם לנטוש מייד את התחנה.

חללית הסויוז הביאה לתחנה את הקוסמונאוטים הרוסים סרגיי פרוקופייב (Prokopyev) ודמיטרי פטלין  (Petelin) עם האסטרונאוט האמריקאי פרנק רוביו (Rubio). ארבעת אנשי הצוות האחרים הגיעו לתחנה בחללית הדרגון של ספייס אקס, והשבוע העבירו גם את המושב המותאם של רוביו לדרגון, המסוגלת לשאת עד שבעה אנשי צוות במידת הצורך. בסוכנות החלל הרוסית הדגישו כי הצעד ישפר גם את בטיחות השימוש בסויוז הפגועה במקרה חירום: החשש הוא מהתחממות יתר של החללית עקב אובדן נוזל הקירור, וצוות קטן יותר פירושו פחות עומס חום. צעדי החירום האלה מתוכננים כאמור רק עד הגעתה של חללית סויוז נוספת לתחנה בחודש הבא, אז יועברו אליה המושבים של רוביו ושל שני עמיתיו הרוסים.

סירת הצלה מוגבלת. חללית הסויוז MS-22 פולטת נוזל קירור לחלל בעקבות הפגיעה | צילום:  NASA-TV

מוותרים על מדענים

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, מעכבת תוכנית לשגר מדענים לביצוע ניסויים ומחקרים בתחנת החלל, עקב קיצוצים בתקציבה. על פי תוכנית CREISS, נאס"א תעודד שיגור מדענים לתחנת החלל במשימות פרטיות, ותספק להם אפשרות לבצע בתחנה את המחקרים שלהם. כיום, אף על פי שרבים מהאסטרונאוטים המקצועיים הם מדענים בהכשרתם, הם מפעילים ניסויים של חוקרים אחרים, ובמקרים רבים אינם יכולים לבחון את התוצאות או לבצע ניסויי המשך. גם כך זמנם מוגבל מאוד בכל מחקר בגלל עומס הניסויים, ועומס הפעילות השוטפת הלא-מדעית בתחנה. שיגור מדענים לתחנה כאסטרונאוטים פרטיים "יאיץ פי עשרה את העבודה המדעית שם, ואפילו פי מאה", העריך לפני כמה חודשים קרייג קונדרוט (Kundrot), ראש המחלקה למדעים ביולוגיים ופיזיקליים בנאס"א.   

קונדרוט תכנן להשקיע השנה 10 מיליון דולר בקידום התוכנית, מתוך מחשבה שתקציבה יגדל בהדרגה, ושיהיה אפשר לשגר מדענים במשימות פרטיות לתחנה כבר בשנת 2026. ואולם, בתקציב 2023, המימון למחלקה שלו כולה גדל רק ב-2.5 מיליון דולר, ובשקלול האינפלציה הוא אפילו פחת לעומת השנה שעברה. "היוזמה שלנו לשיתוף פעולה עם התעשייה כדי להאיץ את המחקר המדעי בתחנה תצומצם רק להערכות ולתכנון השנה", אמר קונדרוט בפגישה של נציגי נאס"א עם הציבור השבוע, והסביר זאת בקיצוץ בתקציב. "לא נפרסם קולות קוראים ולא נחלק מענקי מחקר, אלא רק נכין תוכניות לעתיד".

היה אפשר להאיץ את העבודה המדעית בתחנה פי מאה. האסטרונאוט ג'וש קסדה (Cassada) מבצע מחקר בתחנת החלל | צילום: NASA

הצלחה כבדה

חברת ספייס אקס השלימה בהצלחה שיגור נוסף של הטיל הגדול שלה, Falcon Heavy, שנשא לוויין תקשורת בטחוני עבור חיל החלל האמריקאי. שני הטילים המאיצים נחתו כמתוכנן נחיתה אנכית באתר השיגור בקייפ קנברל, והם ימוחזרו לשיגורים נוספים. השלב המרכזי של הטיל הגדול הוא חד פעמי, ולאחר שנפרד מהשלב השני הוא התרסק כמתוכנן לאוקיינוס האטלנטי. השלב השני הביא את הלוויין למסלול גיאו-סטציונרי בגובה של כ-36 אלף קילומטר, וכן הציב במסלול עוד חמישה לוויינים צבאיים, למשימות תקשורת, הצפנה, וכן לניטור פסולת חלל במסלול הזה.

זה היה השיגור החמישי של טיל פלקון הבי, והשני שבו הוא משגר לוויין של חיל החלל. החיל שילם עבור השיגור 316 מיליון דולר.

הסינים עולים על טילים

סין מתכננת לבצע בשנת 2023 לא פחות מ-70 שיגורים לחלל, לאחר שסיימה את שנת 2022 עם 64 שיגורים. תאגיד התעופה והחלל הראשי במדינה, CASC, הודיע כי בין השאר צפוי שיגור נוסף של הטיל הכבד לונג מרץ' 5. טילים כאלה שוגרו לאחרונה ב-2020, לשיגור משימת מאדים הסינית ולשיגור המשימה לאיסוף דגימות מהירח. לפי שעה לא דווח לאיזו משימה הוא ישוגר השנה. כמו כן סין צפויה להשיק טיל שיגור חדש, לונג מרץ' 6C. בין שאר המשימות מתכננת סין השנה שני שיגורים מאוישים לתחנת החלל שלה, וכן שיגור של טלסקופ חלל למסלול קרוב לזה של התחנה, שיעבוד עימה וככל הנראה גם יעגון בה לפרקים.

בהמשך השנה מתכוונת סין לבחון כמה דגמים חדשים של טילים, בהם ז'וקווה 2 (Zhuque-2), המונע במתאן, ששיגור הבכורה שלו נכשל בסוף השנה שעברה עקב תקלה בשלב השני. במקביל ייבחנו טילים נוספים עם כמה סוגים של דלקים נוזליים ומוצקים. רבים מהשיגורים של סין בשנה הקרובה מתוכננים להיות שיגורים של לוויינים, ובהם לוויינים צבאיים, לווייני תקשורת, לווייני מזג אוויר ולווייני מחקר.

שיגור טיל לונג מרץ' 5B עם אחד מרכיבי תחנת החלל הסינית, אוקטובר 2022 | מקור: Ourspace

שלושה מיליארד כוכבים

צוות אסטרונומים גדול השלים את השלב השני בסקר השמיים הגדול של מצלמת האנרגיה האפלה ופרסם את אחת ממפות הכוכבים המפורטות ביותר של שביל החלב, עם תיעוד של יותר מ-3 מיליארד כוכבים. מצלמת האנרגיה האפלה היא מכשיר המותקן על טלקסופ בקוטר ארבעה מטרים בהר סרו טולולו (Cerro Tololo) בצ'ילה, ומצלם את השמיים בחמישה אורכי גל. הסקר עצמו נמשך כשנתיים, וצולמו בו יותר מ-21 אלף תמונות של השמיים. החוקרים ביצעו ניתוח ממוחשב של הצילומים כדי לזהות ולהפריד את הכוכבים והעצמים האחרים שנראים בהם, ופרסמו כעת את מאגר הנתונים המלא, הכולל מידע של 3.32 מיליארד גרמי שמיים.

יחד עם השלב הראשון של הסקר, שנתוניו פורסמו ב-2017, מכסה הסקר כעת 6.5 אחוז של השמיים הדרומיים. זה אומנם לא נשמע הרבה, אבל מדובר בשטח שגודלו פי 13,000 מהשטח שהירח המלא מכסה בשמיים. נתוני הסקר פורסמו במאמר בכתב העת The Astrophysical Journal, והנתונים זמינים לציבור האסטרונומים וגם לציבור הכללי במאגר מידע פתוח.

"שילוב הטכנולוגיות מאפשר לנו מבט פנורמי על שביל החלל, וגם זיהוי של כוכבים חיוורים מאוד", אמר אדוארד שלפלי (Schlafly), ממכון טלסקופ החלל בבולטימור, ואחד החוקרים בסקר. "הסקר החדש מאפשר לנו למפות בדיוק חסר תקדים את המבנה התלת-ממדי של הכוכבים והאבק בשביל החלב".

תמונה של שביל החלב, שהתקבלה מנתוני סקר השמיים | צילום: DECaPS2/DOE/FNAL/DECam/CTIO/NOIRLab/NSF/AURA