למרות התחושה של מעשנים רבים שהסיגריה מרגיעה אותם, מחקרים מראים שנגמלים סובלים פחות מתסמינים של דיכאון, חרדה ולחץ נפשי
עישון סיגריות הוא עדיין מנהג נפוץ למדי. נכון לשנת 2019, אחד מכל שבעה אזרחים בוגרים (מגיל 18 ומעלה) בארצות הברית עישן, ואילו בישראל נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות מגלים שחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנת. זאת למרות שידוע כיום כי עישון טבק הוא הסיבה הנפוצה ביותר למחלות הניתנות למניעה, ולמקרי נכות ומוות הנובעים מהן.
הגמילה מההרגל הלא בריא אינה פשוטה, וכ-80 אחוז מהמעשנים שמנסים לחדול מכך בכוחות עצמם חוזרים לעשן תוך פחות מחודש. ניקוטין, התרכובת הממכרת שבטבק, גורם למוח לשחרר מוליכים עצביים שמעוררים תחושות הנאה ומרץ. אולם ככל שמעשנים יותר, נוצרים במוח שינויים אנטומיים ופיזיולוגיים שנועדו לאזן את העלייה ברמות המוליכים העצביים, והשפעת הניקוטין מתמתנת עקב ההסתגלות אליו. כשאדם מפסיק לעשן מופיעות תופעות גמילה כמו עצבנות, חרדה, אכילה מוגברת, קושי בוויסות מצב הרוח ועוד. העישון מקל על תופעות הגמילה הללו, וכך נוצר דחף עז לחזור לעשן, אף על פי שהעישון הוא גם הסיבה הראשונית לאותן לתופעות.
ההקלה של העצבנות והחרדה שהם חשים גורמת לחלק מהאנשים להאמין שעישון מפחית לחץ נפשי ותסמינים אחרים של הפרעות נפשיות. מאותה סיבה הם חוששים שהפסקת העישון תחמיר את המצוקה הנפשית של הנגמל או הנגמלת. אולם לפי מחקר משנת 2014 התוצאה היא הפוכה: החוקרים מצאו קשר בין הפסקת העישון לבין שיפור בבריאות הנפשית, והקשר הזה היה דומה לתרומה של תרופות נגד דיכאון בטיפול בהפרעות חרדה. החוקרים טענו שהקשר בין הפסקת העישון לבין המצב הנפשי עשוי להעיד על יחס של סיבה ותוצאה, כלומר שהפסקת העישון הובילה לשיפור במצב הנפשי, אך אי אפשר להסיק את זה בוודאות בלי ניסוי מבוקר.
הגמילה מההרגל הלא בריא אינה פשוטה, וכ-80 אחוז מהמעשנים שמנסים לחדול מכך בכוחות עצמם חוזרים לעשן תוך פחות מחודש. מספריים גוזרים סיגריה | Shutterstock, stocksre
ירידה בחרדה, עליה ברגשות חיוביים
כדי לחזק את הממצאים הללו ערכו החוקרים מטא-אנליזה – מחקר שמנתח את ממצאיהם של מחקרים קודמים שבדקו נושא משותף. במאמר שהתפרסם לאחרונה הם בחנו 102 מחקרים, שכללו יחד יותר מ-169 אלף נבדקים, ובדקו שינויים שחלו במצב הנפשי עקב הפסקת העישון. בסקירה לא נמצאו ראיות להחמרה כלשהי במצב הנפשי של הנגמלים. מעבר לכך, הממצאים העידו על ירידה בשכיחותם של מצבים רגשיים שליליים כמו דיכאון, חרדה ולחץ, ועלייה ברגשות החיוביים ובאיכות החיים הנפשית, שישה שבועות או יותר אחרי הפסקת העישון, בהשוואה למעשנים שלא נגמלו. בניגוד לחששות, איכות הקשרים החברתיים של הנגמלים לא נפגעה, ואולי אף השתפרה מעט. חלק מהממצאים קושרו להפסקת העישון בוודאות נמוכה בלבד, וחלקם בוודאות בינונית.
החוקרים מציינים כי רוב המחקרים שנסקרו נעשו במדינות מערביות עשירות, שהעישון נתפס בהן כהתנהגות לא בריאה, כך שייתכן שהשיפור במצב הרוח נובע לפחות בחלקו מתחושת הקלה שמקורה בלחץ חברתי. אפקט כזה לא אמור להתרחש בתרבויות שיחסן כלפי עישון פחות שלילי. אולם החוקרים מאמינים שהסיבה העיקרית לשיפור היא פיזיולוגית – חזרה למצב שלפני ההסתגלות לניקוטין. אם זה אכן המצב, סביר להניח שנראה תופעה דומה גם אצל מעשנים לשעבר ממדינות אחרות.
המסקנות של כותבי המאמר יכולות לפוגג לפחות חלקית את חששותיהם של מעשנים מכך שהפסקת העישון תפגע במצבם הנפשי או בקשריהם החברתיים. יש בו גם זריקת עידוד לאנשי רפואה שרוצים לעודד את מטופליהם להיגמל מעישון מסיבות בריאותיות, אך חוששים מהשלכות שליליות אפשריות של הגמילה על הבריאות הנפשית של מטופליהם.
