מחקר ראשוני קטן בישראל הראה הצלחה בהשתלת חיידקים מנשים בריאות כדי לטפל בווגינוזיס חיידקי
השתלות צואה הן תחום שזוכה למחקר רב בשנים האחרונות. הטיפולים הניסיוניים שנבדקים בימים אלה מנסים לעשות שינויים מבוקרים באוכלוסיית החיידקים החיים בגופנו (המיקרוביום), במיוחד במעיים, כדי לתקן תסמונות ומחלות הנובעים משגשוג של חיידקים גורמי מחלות. מחקר חדש של מכון ויצמן למדע והמרכז הרפואי "הדסה" בירושלים מציע כעת להשתמש בשיטה דומה גם לאיזון אוכלוסיית החיידקים בנרתיק.
וגינוזיס חיידקי הוא מצב שנגרם מחוסר איזון באוכלוסיית חיידקי הנרתיק. אצל נשים בריאות, החיידקים הדומיננטיים בנרתיק הם חיידקי לקטובצילוס (Lactobacillus), המסייעים לשמור על רמת חומציות שמקשה על חיידקים מזיקים לשגשג בנרתיק. אצל נשים שסובלות מווגינוזיס חיידקי רואים ירידה באוכלוסיית החיידקים הזאת. כך קורה שבמקביל לירידה בכמות הלקטובצילוס, משגשגות אוכלוסיות של חיידקים שעלולים להזיק לבריאותנו, כמו גרדנרלה וגינליס (Gardnerella vaginalis) או אטופוביום וגיני (Atopobium vaginae).
המצב הזה נפוץ מאוד אצל נשים בגיל הפוריות, אולם נכון להיום איננו יודעים איך הוא נגרם. לחלק מהנשים אין שום תסמינים והמצב חולף מעצמו, אך אחרות סובלות מהפרשות מרובות מהנרתיק המלוות בריח רע, וכן מתחושה לא נעימה בזמן מתן שתן וקיום יחסי מין.
מכיוון שלא מדובר בדלקת, לא מופיעים אצל הנשים תסמינים דלקתיים כמו אדמומיות, נפיחות וכאב. אולם לווגינוזיס חיידקי עלולות להיות השלכות חמורות על הבריאות, כגון עלייה בסיכון להידבק במחלות מין ובסיכון להתפתחות דלקות באגן. אצל נשים הרות המצב עלול להוביל גם לסיבוכים בהיריון וללידה מוקדמת. אף על פי שהמצב נפוץ מאוד ורוב המקרים נפתרים לאחר טיפול אנטיביוטי, יש נשים שאצלן הזיהום עיקש וחוזר פעם אחר פעם למרות הטיפול.
מחקר שערכה הגינקולוגית אחינעם לב-שגיא, בשיתוף המעבדה של פרופ' ערן אלינב במכון ויצמן למדע, המתמחה בחקר המיקרוביום, בחן אם אפשר להשתיל חיידקי נרתיק של תורמות בריאות כדי לטפל בנשים שהזיהום שלהן אינו מגיב לטיפול אנטיביוטי. הנחת המחקר הייתה שבנרתיק של נשים בריאות יש אוכלוסיית חיידקים בריאה ומאוזנת, כך שהשתלה שלה אצל נשים הסובלות מווגינוזיס תאפשר לחיידקים הבריאים לשגשג ותשקם את שיווי המשקל הדרוש לריפוי הזיהום.
מחקר קטן
במחקר השתתפו חמש נשים שסבלו מווגינוזיס חיידקי עיקש, שחזר שוב ושוב גם אחרי טיפול אנטיביוטי ממושך, עם ארבע התפרצויות לפחות במהלך שנה. לפני ההשתלה קיבלו המטופלות אנטיביוטיקה למשך שבוע, כדי לפגוע במיקרוביום הנרתיקי הלא מאוזן ולפנות מקום לחיידקי הנרתיק המושתלים. את התרומה לקחו משלוש נשים בריאות שלא סבלו מווגינוזיס חיידקי במשך חמש שנים לפחות.
בעקבות ההשתלה, אוכלוסיית חיידקי הנרתיק של ארבע מחמש המטופלות נמצאה תקינה והתסמינים נעלמו במלואם. שתיים מהמטופלות חוו נסיגה מלאה של התסמינים כבר אחרי השתלה אחת (כל אחת מתורמת אחרת) ושתיים נוספות נזקקו לשלוש השתלות חוזרות עד שהתסמינים נעלמו ואוכלוסיית חיידקי הנרתיק התייצבה. בדיקה גנטית הראתה שינוי דרסטי במיקרוביום של המושתלות, שנהיה דומה מאוד לזה של התורמות. המטופלת החמישית חוותה שיפור חלקי במצב אחרי כמה השתלות, משתי תורמות.
תוצאות המחקר מעודדות, אולם מדובר במחקר ראשוני בלבד, שנעשה על קבוצת מטופלות קטנה מאוד, ודרוש לפיכך מחקר קליני מעמיק לפני שיהיה אפשר להמליץ על הטיפול באופן גורף. כמו כן, מחברי המחקר מציינים כי אם הטיפול ייכנס לשימוש שגרתי, יהיו צריכים לסנן בקפידה את התורמות, ואף לשקול הקמת בנק של מיקרוביום נרתיקי. דרושים מחקרים נוספים כדי לזהות את ההתאמה המיטבית בין תורמת לנתרמת, ולהבין מה מאפיין את המטופלות שהגיבו להשתלה היטב מהניסיון הראשון, לעומת אלו שנזקקו להשתלות חוזרות.