אחרי אלפי שנות חיים, כמה מעצי הבאובב הגדולים ביותר באפריקה מתו בפתאומיות. החשוד המיידי: שינוי האקלים

הענקים של אפריקה, שחלקם מתנשאים ליותר מ-30 מטרים, גוססים ומתים. אחד מהם, פנקה (Panke), החל את חיו לפני 2,500 שנים בזימבבואה של ימינו. הוא נבט בתקופת ייסודה של הרפובליקה הרומית, וגדל לעץ בָּאוֹבַּבּ מרובה גזעים בגובה של יותר מ-15 מטרים והיקף העולה על 25 מטרים. במשך אלפי שנות חייו הספיקה האנושות להמציא את אבק השריפה, להילחם במלחמות רבות, ולחולל מהפכה תעשייתית שמזהמת את כדור הארץ וגורמת לשינוי אקלים. בזמן זה העניק פנקה, שקיבל את הכינוי "עץ החיים", מזון ומקלט לחיות בסביבתו ולבני האדם שהתייחסו אליו כעץ קדוש. עד שבשנת 2010 הוא החל לגסוס: תחילה נשרו ענפיו זה אחר זה, לאחר מכן הגזעים שלו התפצלו וקרסו בתהליך שנמשך שנה.

העץ שהיה הבאובב הזקן ביותר, והצמח בעל הפרחים הזקן ביותר, מת ב-2011. והוא לא לבד במותו, כפי שגילתה קבוצת חוקרים מרומניה, מארצות הברית ומדרום אפריקה שסקרה 60 עצי באובב אפריקני, באפריקה ומחוצה לה. החוקרים עקבו אחר העצים כדי לנסות ללמוד כיצד הם מצליחים לגדול כל כך ולחיות מאות ואלפי שנים. אולם, במהלך המעקב בשנים 2005–2017, התברר שעשרה מתוך 15 עצי הבאובב הגדולים והוותיקים ביותר מתו, או שחלקים נרחבים מהם קמלו והתמוטטו.

אחד העצים האלו, סאנלנד באובב שבמחוז לימפופו שבדרום אפריקה, היה עץ הבאובב הפופולרי ביותר והגדול ביותר ביבשת. גובהו אמנם היה רק 19 מטרים, אך היקפו עלה על 34 מטרים ובחלל גזעו נפתח פאב שהכיל בקלות 15 איש ומשך מבקרים רבים. אבל אם תכננתם לבקר בפאב זה, כדאי שתשנו את תוכניותיכם. ב-2016 הגזע הגדול ביותר של העץ התפצל והרס את הפאב, ולפני שנה כל הגזע הגדול קרס. עם זאת, הגזע הקטן יותר עדיין חי.

אחד מעצי הבאובב כפי שצולם ביוני 2015 (משמאל) ולאחר קריסתו בינואר 2016 | צילום מתוך מאמר המחקר
אחד מעצי הבאובב כפי שצולם ביוני 2015 (משמאל) ולאחר קריסתו בינואר 2016 | צילומים מתוך מאמר המחקר

עצי הבאובב הענקיים הם מהצמחים בעלי הפרחים הגדולים בעולם והם שייכים למשפחת החלמתיים (Malvaceae), כלומר הם קרובי משפחה של ה"חוביזה", החלמית הצנועה. יש להם גזע בולבוסי וחלול ומראשו יוצאים מעט ענפים, שברוב חודשי השנה הם חסרי עלים ונראים יותר כמו שורשים. בגלל מראם המשונה עצי הבאובב מכונים "עצים הפוכים". על פי כמה אגדות מקומיות העצים היו בעבר גאוותנים. הם התנשאו מעל כל העצים האחרים, דבר שהרגיז את האלים. כעונש האלים עקרו את עצי הבאובב והשליכו אותם חזרה לקרקע הפוכים – כשצמרתם באדמה ושורשיהם למעלה.

במציאות, על אף המראה המוזר, אין לעצי הבאובב צמרת המסתתרת תחת האדמה, אלא מערכת שורשים ענפה המשתרעת על פני שטח גדול ולמרחק של עד 50 מטרים. מערכת זו מאפשרת לעצים לאסוף ולאגור את כמות המים האדירה שהם זקוקים לה כדי לשרוד בעונות היובש הארוכות. אם העצים לא מצליחים לאגור מספיק מים – כ-70 אחוז מהנפח שלהם – הם יתמוטטו וימותו ברגע שינסו להצמיח עלים או פרחים.

החוקרים סבורים ששינוי האקלים, שבאופן אירוני חמור יותר דווקא באפריקה הדרומית מאשר בחלקים אחרים בעולם, למרות שאזור זה אינו המקור העיקרי לגזי החממה, הוא האשם במותם של העצים. הירידה בזמינות המים והעלייה בטמפרטורה בעקבות השינוי דוחפת, לדעת החוקרים, את עצי הבאובב הבוגרים אל מותם. הסברים אחרים למות העצים, כגון פטרייה שפוגעת בהם, לא סבירים מאחר שלא נמצאו סימנים למחלה בעצי הבאובב הפגועים, ומאחר שהעצים נמצאים במקומות שונים ומרוחקים באפריקה, דבר שמקטין את הסיכוי שמדובר במגפה.

בהעדר גורמים אחרים, ובהתחשב בבצורות שתדירותן עולה והולכת באפריקה, ההסבר הסביר ביותר למוות של אחוז גדול כל כך מעצי הבאובב הוותיקים והגדולים בתקופה קצרצרה של 12 שנים הוא, כאמור, שינוי האקלים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי כרגע מדובר רק בהשערה סבירה ודרושים מחקרים נוספים כדי לבדוק אם היא אכן נכונה.

0 תגובות