מאיצים את השלום

בעוד איראן בוחשת בסוריה ובלבנון, האמריקאים מנסים להתניע משא ומתן בין ישראל לפלסטינים, טורקיה מעורבת בכל החזיתות והמזרח התיכון גועש כרגיל, מתקיים במרחק שעת נסיעה במכונית מירושלים ומתל אביב יקום מקביל, שבו משתפים פעולה מדענים מישראל, ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית, איראן, בחריין, פקיסטן, טורקיה וקפריסין. נציגים של המדינות האלה ושל מדינות וגופים רבים מאירופה, התכנסו היום באתר סמוך לעמאן, בירת ירדן, לחנוך רשמית את המיזם יוצא הדופן. 

הפלא הזה מכונה SESAME, שומשום בעברית, על שם הזרעונים המסמלים מרכיב חשוב בתזונה המזרח תיכונית. אבל האוכל הוא רק רמז לעניין האמיתי של שיתוף פעולה מדעי. כאן השם הוא ראשי תיבות של Synchrotron-Light for Experimental Science and Applications in the Middle East, כלומר: סינכרוטרון אור למדע ניסויי ויישומי במזרח התיכון. המתקן הוא למעשה סוג של מאיץ חלקיקים, העתיד לשמש בקרוב כלי מחקרי חדשני בתחומים מדעיים רבים, מרפואה ועד חקר אקלים וארכיאולוגיה.

"אחרי שנים ארוכות, המיזם הופך למציאות. אני גאה מאוד שלמרות כל התהפוכות באזור עשינו זאת, ואני אופטימי מאוד לגבי העתיד", אמר מנהל SESAME, הפיזיקאי הירדני פרופ' חאלד טוקאן, לאתר דוידסון, זמן קצר לאחר שמלך ירדן הסיר את הלוט מהשלט המבשר על חנוכת המתקן המתקן המדעי. "המטרה של ססמי מהיום הראשון הייתה לעשות מדע למען השלום", אמר לאתר דוידסון פרופ' טארק חוסיין, פיזיקאי מאוניברסיטת קהיר המייצג את מצרים במיזם. "זה יום היסטורי. כל הנציגים מכל המדינות יכולים לדבר בשפה משותפת, שפת המדע. אף על פי שהמזרח התיכון הוא אזור לוהט וגועש כעת מיזם ססמי יכול לתרום לצינונו ולהרגעת הרוחות". 

עשינו זאת למרות התהפוכות באזור. אני גאה מאוד. טוקאן על רקע שלט החנוכה של המיזם | צילום: איתי נבו

דרך ארוכה

הקמתו של המיזם שנחנך היום (שלישי) נמשכה כמעט בחשאי יותר מעשרים שנה. התכנית לפרויקט מדעי מזרח-תיכוני משותף החלה להתרקם בעקבות הסכמי אוסלו ב-1993, ואחד מהוגיה הוא פרופ' אליעזר רבינוביץ', פיזיקאי תיאורטי מהאוניברסיטה העברית וכיום ראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות וסגן נשיא מועצת CERN, המנהלת את מאיץ החלקיקים האירופי שישראל שותפה בו. הוא ייסד עם שותפים מועצה מדעית למזרח התיכון, שהתחילה לקדם הקמה של מתקן מחקר אזורי.

התכנית  קיבלה דחיפה של ממש בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, בנובמבר 1995. כשבועיים לאחר הרצח התכנסו חברי המועצה בדהב שבסיני, וביוזמת המצרים כיבדו את זכר רבין בדקת דומייה. "השקט שהשתרר אז עדיין מהדהד באזניי", אמר רבינוביץ' לא מזמן לעיתון "ניו יורק טיימס".

ההחלטה כי המתקן המדעי יהיה סינכרוטרון התקבלה כאשר גרמניה החליטה לתרום מתקן כזה שפעל בברלין, והוחלף בחדש בעקבות האיחוד בין מזרח המדינה ומערבה. המכשיר הישן הועבר לירדן והותקן אט-אט במתחם שתרמה הממלכה בעיירה עלאן, מצפון מערב לבירה עמאן. כיום לא נשארו במתקן רכיבים רבים של המאיץ המקורי, אבל התרומה הגרמנית התניעה את התהליך. עבודות ההקמה נמשכו זמן רב, בשל קשיי תקציב וחוסר תמיכה של הממשלות המעורבות. אבל המדענים התעקשו, ובתחילת השנה הופעל הסינכרוטרון בפעם הראשונה. תקופת ההרצה אמורה להסתיים בקרוב, וטקס החנוכה מסמל את תחילתה הקרבה של העבודה המדעית. בעת האחרונה התפרסם "קול קורא" המזמין מדענים להגיש הצעות לניסויים במתקן, ועשרות הצעות כבר נערמות על שולחנה של הוועדה המדעית. 

שתי קרניים כבר פועלות, שלישית אמורה להצטרף בקרוב. מבט על הסינכרוטרון בתוך המבנה | צילום: איתי נבו

עומדים בתור

סינכרוטרון הוא מאיץ חלקיקים העושה שימוש בתכונה שבמתקנים אחרים נחשבת לבעיה. במאיץ הזה נעה אלומה של אלקטרונים במהירות הקרובה למהירות האור, במסלול מעגלי שהיקפו 133 מטרים. האלקטרונים מטבעם שואפים לנוע בקו ישר, ומה שמחזיק אותם במסלול המעגלי הם מגנטים חזקים מאוד. הטיית האלומה גורמת לפליטה של קרינה, ובסינכרוטרונים רותמים את הקרינה הזו למחקר מדעי. מגנטים נוספים משפיעים על הקרניים היוצאות מן המעגל, ושולטים בסוג הקרינה: קרני רנטגן בעוצמות שונות, קרינה על-סגולה ואפילו קרינה תת-אדומה.  

"הסינכרוטרון הוא למעשה מנורה, מקור אור, הפולטת קרינה לשימושים מחקריים. אפשר לזהות באמצעות הקרינה חומרים ביולוגיים שונים, לצלם מבנה של חומרים, לחפש חלבונים בתאים סרטניים, ועוד", מסביר פרופ' רועי בק-ברקאי מאוניברסיטת תל אביב, הנציג הישראלי בוועדת המשתמשים ב-SESAME, שבה חברים נציגי המדינות השותפות למיזם. "הקרינה במכשירים כאלה היא בעוצמה גבוהה במיוחד. אצלי במעבדה למשל חוקרים מנגנונים הקשורים ביצירת מולקולות מורכבות כמו חלבונים ושומנים, בעיקר במערכת העצבים. יש לנו במעבדה מכשיר רנטגן מתקדם, אבל אלה עוצמות בסדרי גודל אחרים לגמרי. ניסוי שאני עושה במעבדה ברזולוציה נמוכה בשלוש שעות, אני יכול להשלים במתקן כזה בעשר אלפיות השנייה, וברזולוציה גבוהה יותר".

מתקנים כמו SESAME אינם נדירים מאוד. למעשה, יש כ-60 כאלה ברחבי העולם, אף אחד מהם לא באזור שלנו. חוקרים ישראלים המעוניינים להשתמש בסינכרוטרון צריכים לנסוע כיום למערב אירופה, או אפילו לארצות הברית. מחקרים גדולים רבים בעולם נעשים במתקנים כאלה, למשל כל העבודות המבוססות על קביעת מבנה של חלבונים באמצעות קריסטלוגרפיה, כולל זו של עדה יונת, שפענחה את מבנה הריבוזום.

"הביקוש למתקנים כאלה גדול הרבה יותר מההיצע" מסביר בק-ברקאי. "כשאני זקוק לו למחקר, אני מגיש בקשה, ויש סיכוי של 40-10 אחוז שהיא תאושר, תלוי בטיב המחקר. בסופו של דבר רוב המחקרים לא יוצאים לפועל כי אין מכשיר זמין. יתרון נוסף הוא שהמתקן בירדן קרוב אלינו מאוד מבחינה גיאוגרפית".

מלך ירדן, עבדאללה השני (במרכז) עם נציגי החברות במיזם. מנכ"ל משרד המדע, פרץ וזאן, שמאלי בשורה האחורית | צילום: איתי נבו

שלום ושתיקה

במתקן SESAME מתוכננות שבע עמדות מחקר, שיעשו שימוש בסוגים שונים של קרינה, אם כי בינתיים הותקנו רק שתיים, ושלישית צפויה להתחיל לעבוד רק בעוד כמה חודשים. "הסיבה העיקרית לכך היא מחסור כספי", מסביר רבינוביץ'. "אנו עובדים בתקציב הדוק מאוד. עד כה הושקעו בבניית המתקן כ-100 מיליון דולר, וזה סכום זעום בהשוואה למתקנים כאלה בעולם".

מקור המימון של המיזם הוא דמי חבר שמשלמות המדינות השותפות, כמה מיליוני דולרים כל אחת, וכן תרומה ממאיץ החלקיקים האירופי, CERN, שפרש בשנים האחרונות חסות על המיזם ומנסה לסייע בקידומו. ישראל, אחת המדינות היוזמות, שילמה עד כה כ-40 מיליון ש"ח לפרויקט באמצעות משרד המדע. אבל רבינוביץ' והמדענים האחרים אינם נותנים לקשיי התקציב לרפות את ידיהם. "מאמץ של שני עשורים מגיע כעת לנקודת ציון חשובה מאוד", הוא אומר. "מדענים, מהנדסים ועובדי השירות הציבורי במדינות השונות הצליחו לקחת את הממשלות שלהם למקום שלא חשבו שיהיו בו, והן עדיין לא מצמצו".

"המיזם הזה כבר מקדם את השלום", אומר המנהל טוקאן. "למרות כל האירועים באזור - מלחמות, מהפכות וסכסוכים - מועצת ססמי מתכנסת פעמיים בשנה בהרכב מלא, וכל המדינות משלמות בזמן את דמי החבר. זה סימן למחוייבות אמיתית". 

על אף רוחות השלום המנשבות, הפוליטיקה עדיין מורגשת היטב. נציגי איראן, פקיסטאן וכוויית סירבו לשוחח עם עיתנואים שהזדהו כישראלים. עם זאת, שלא לציטוט רבים מהם משבחים את ישראל ואת המיזם כולו. דיפלומט פקיסטני שביקש לא לפרסם את שמו ותפקידו אמר "פקיסטן וישראל יכולות לנהל יחסים טובים. יש לשתי המדינות טכנולוגיות מתקדמות ואנו זקוקים לקשרים מדעיים. כל אינטראקציה - רשמית או לא רשמית - עוזרת לקדם את השלום". 

בהעדרו של שר המדע, אופיר אקוניס, שהחליט לא לבוא לירדן בשל חילוקי הדעות עם עמאן, ייצג את ישראל מנכ"ל המשרד, פרץ וזאן. "דרך שיתוף הפעולה האזורי אנו מקווים לחזק את היחסים עם המדינות השכנות. שיתוף הפעולה המדעי יחלחל לשיתופי פעולה בתחומים אחרים", אמר וזאן והוסיף "דרך קשרים ובריתות ועל ידי חיפוש הזדמנויות עם השכנים שלנו, נקדם יחד את האזור ונהיה מוכנים לאתגרי המאה ה-21". 

בסופו של דבר, על אף הקשיים יש קשרים טובים בין המדענים. "זן הזדמנות טובה לקחת את המדינות שלנו לכיוון הנכון", מסכם בק-ברקאי. "העבודה בין המדענים מהמדינות השונות פרודוקטיבית מאוד, ואנחנו מראים איך אפשר להתעסק בלעזור זה לזה, במקום בלהרוג אחד את השני".