חוקרים מארצות הברית רתמו את חיישני התאוצה של הסמרטפונים כדי לעזור לנו לדעת מתי שתינו יותר מדי אלכוהול

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא סכנת חיים. 28 אחוז מההרוגים בתאונות הדרכים בארצות הברית בשנת 2016 נהרגו בתאונה שאחד המעורבים בה נהג בהשפעת אלכוהול. בממוצע מדובר ב-29 הרוגים ביום מתאונות שאלכוהול מעורב בהן! לכן יש חשיבות רבה ליכולת לזהות בזמן אמת את מצב הפיכחות של אנשים כדי לצמצם את מספר תאונות הדרכים, לצורך תמיכה בנגמלים וצמצום היקף התאונות שבהן מעורבת צריכה מוגברת של אלכוהול. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Studies on Alcohol and Drugs תיארו חוקרים מארצות הברית שיטה שמאפשרת להשתמש בחיישני התאוצה של הטלפונים החכמים שלנו כדי לאתר אנשים במצב של שכרות.

עבור בריאן סופולטו (Suffoletto), שהוביל את המחקר, המחקר נעשה מתוך סוג של שליחות. הוא סיפר שחבר קרוב שלו נהרג בתאונת דרכים שהתרחשה בהשפעת אלכוהול, כששניהם היו סטודנטים. כמומחה לרפואה דחופה הוא נתקל בנפגעים רבים שמגיעים אליו בעקבות ההשלכות של שתיית אלכוהול. לכן הוא הקדיש את עשר השנים האחרונות לפיתוח טכנולוגיות שיעזרו למנוע מוות ופציעה עקב שתייה מופרזת.

בריאן סופולטו | מקור: University of Pittsburgh
שליחות אישית למאבק נגד סכנות האלכוהול. בריאן סופולטו | מקור: University of Pittsburgh

זה כן לטלפון

בטלפונים החכמים (סמרטפונים) של רובנו יש מדי תאוצה שמסייעים לאפליקציות שמותקנות בהם להבין שהטלפון נמצא בתנועה. תאוצה מוגדרת כשינוי במהירות (האצה או האטה) או בכיוון המהירות. מד התאוצה במרבית הטלפונים החכמים מבוסס על שבבים עשויים סיליקון (צורן), שבנויים כך שכאשר הטלפון מאיץ בכיוון מסויים תיווצר בשבב תזוזה מיקרוסקופית של פיסת סיליקון זעירה, באופן פרופורציוני למידת התאוצה באותו כיוון. התזוזה הזאת מתורגמת למתח חשמלי שהטלפון מסוגל למדוד.

במחקר השתתפו 22 מתנדבים בני 43-21, שהתבקשו לשתות תוך שעה משקה אלכוהולי בכמות שתביא את ריכוז האלכוהול בנשימה שלהם לרמה של 0.2 אחוז. בסוף השעה נבדק ריכוז האלכוהול בנשימתם והם התבקשו ללכת עשרה צעדים בקו ישר, להסתובב, וללכת שוב עשרה צעדים בקו ישר. הם ביצעו את המשימה כשמכשיר טלפון חכם הוצמד ברצועה לתחתית גבם. הטלפון מדד את תנועתם בשלושת צירי המרחב – מעלה/מטה, קדימה/אחורה ומצד לצד.

איך פועל מד התאוצה בטלפון חכם? סרטון הסבר קצר של engineerguy (אנגלית, כתוביות בעברית): 

החוקרים אספו את המידע משלושת מדי התאוצה ובנו על פיו מודל סטטיטטי. חמישית מהנתונים הם שמרו בצד כדי לבחון אם המודל אכן פועל ומצליח לחזות מתי ריכוז האלכוהול בנשימה של הנבדקים עולה על 0.08 אחוז, שיעור שמעבר לו החוק בארצות הברית אוסר על אדם לנהוג. המודל זיהה בהצלחה 90 אחוז מהמקרים שבהם ריכוז האלכוהול בנשימת הנבדקים חצה את הסף המותר בחוק. 

החוקרים מצאו שהמדדים העיקריים שהשפיעו על התחזית הם משרעת התנועה הממוצעת של הנבדק מצד לצד וכן מידת השונות (כלומר מידת הסטייה מהממוצע) בתנועה של הנבדק בציר הזה. המודל הסטטיסטי הותאם אישית לכל נבדק, משום שכשניסו לבנות מודל אחד שיתאים לכולם, הוא כשל. החוקרים הסיקו מכך שתבנית ההליכה של כל אדם היא שונה וכך גם האופן שבו שתיית אלכוהול משפיעה עליה. 

הניסוי הזה מספק הוכחת היתכנות ראשונה לכך שאפשר לבדוק שכרות באמצעות הטלפון החכם. מכיוון שמספר הנבדקים היה קטן והמחקר נעשה בתנאי מעבדה מבוקרים ולא במציאות המורכבת הרבה יותר, שבה אנשים בין השאר לא נושאים את הטלפון על גבם אלא בכיס, ביד או בתיק – נותרה עוד דרך רבה לעבור לפני שתפותח אפליקציה למדידת שכרות. עם זאת, כעת אנו יודעים שזה אמור להיות אפשרי.

החוקרים מקווים כי בעתיד המערכת שלהם תסייע להתריע בשלב מוקדם, כאשר התפקוד של בעל הטלפון רק מתחיל להיפגע, וכך תסייע במניעת נהיגה בשכרות, אלימות ופעילות מינית לא מוגנת. בנוסף הם מקווים שהמערכת תסייע לגבש דרכים טובות יותר לתקשר עם אנשים בסיכון ולסייע להם.

 

0 תגובות