מיתוג מחדש: במחקרים שנעשו על עכברים, חוקרים הוסיפו מעין מתגים גנטיים לתאי דם לבנים כדי לשפר את השליטה בתגובת מערכת החיסון לגידול הממאיר
שיטת הטיפול החיסוני CAR-T נמצאת בחזית הטיפולים העכשוויים לסרטן. במסגרתה מוציאים מהחולה תאים של מערכת החיסון, מהנדסים אותם לזהות באופן ספציפי את תאי הגידול הסרטני שלו ומחזירים אותם לגופו. למרות הצלחות יפות בבלימת גידולים סרטניים שלא הגיבו לטיפולים שמרניים, חלק מהגידולים מצליחים לדכא את התגובה החיסונית נגדם וכך לשבש את הטיפול. לפעמים הם עלולים להוביל גם לתגובת יתר של מערכת החיסון, שבאה לידי ביטוי בתופעות לוואי קשות, הכוללות דלקות כרוניות ובעיות עצביות.
שני מחקרים חדשים, שפורסמו בכתב העת Science, מציעים כעת דרך ליצור מעין מתגים גנטיים בתאים המהונדסים וכך לתזמן טוב יותר את מועד הפעלתם, לכוון אותם לפעול רק באזור הגידול ולווסת את עוצמת התגובה החיסונית, על מנת לשפר את יעילות הטיפול ולצמצם את תופעות הלוואי.
עד כה טיפולי CAR-T הוכיחו את יעילותם בעיקר מול סוגים מסוימים של סרטן הדם וסרטן בלוטות הלימפה, והיו יעילים פחות מול גידולים מוצקים. בתוך גידולים כאלה יש סביבה דלת-חמצן, שמקשה על תאי מערכת החיסון לפעול. בנוסף, תאי סרטן מפעילים לפעמים מנגנונים שמדכאים את פעילות תאי מערכת החיסון בסביבתם.
בשיטות החדשות תאי החיסון המהונדסים משמשים כמעין מתגי הפעלה וכיבוי של התגובה החיסונית. תאי CAR-T של מערכת החיסון | Keith Chambers, Science Photo Library
להנדס את החיסון
ציטוקין הוא חלבון שמפעיל את תאי מערכת החיסון ונחוץ להתרבותם, אולם מסוכן להשתמש בו כתרופה לסרטן, משום שהוא עלול לעורר תגובה חיסונית גם מחוץ לאזור הגידול ולגרום דלקות ומחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון תוקפת מערכות בריאות של הגוף עצמו.
קבוצת המחקר של ונדל לים (Lim) מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו יצרה מתג גנטי שבו רק כשהתא המהונדס מזהה תא סרטני הוא משחרר ציטוקין, שמפעיל את התגובה החיסונית באזור הגידול בלבד. החוקרים השוו את התגובה של עכברים לכמה שילובים שונים של תאי חיסון רגילים או מהונדסים עם המתג החדש או בלעדיו. רק כשהשתמשו בתאים מהונדסים עם מתג שמביא לשחרור ציטוקין כשהוא מזהה תא סרטני, תאי מערכת החיסון אכן התרבו יותר, חדרו טוב יותר לתוך הגידול, העכברים עם הגידול שרדו יותר ותופעות הלוואי פחתו. כך שנראה כי המתג אכן מקשה על תאי הסרטן לדכא את התגובה החיסונית נגדם.
המחקר השני, בהובלת וילסון וונג (Wong) ואחמד חליל (Khalil) מאוניברסיטת בוסטון, הלך כמה צעדים קדימה. במחקר הנוכחי יצרו החוקרים תאי חיסון עם כמה מתגים שאפשר להפעיל ולכבות בעזרת תרופות. אחד מהם מפעיל את הקולטן שמזהה את תאי הסרטן. תרופה מתאימה תפעיל את הקולטן עם תחילת הטיפול בסרטן, ולאחר שתאי החיסון המהונדסים יסיימו את תפקידם יהיה אפשר לכבות אותו, וכך להקטין את תופעות הלוואי של הטיפול.
מתג גנטי נוסף גורם לתאים להפריש ציטוקין. כשמפעילים ומכבים את המתגים באמצעות תרופות, קובעים מתי בדיוק יפעלו תאי החיסון המהונדסים ולכמה זמן. ככל שמינון התרופה גבוה יותר, תאי החיסון המהונדסים ייצרו יותר קולטנים ויותר ציטוקין, והתגובה שלהם תהיה חזקה יותר. מינון נמוך ישמור על עוצמת טיפול נמוכה, למשל, אם רוב הגידול הושמד אך אולי נותרו פה ושם תאי סרטן שחמקו מהטיפול.
שני המתגים הגנטיים הללו הצליחו להקטין גידולים אצל עכברים ולהפחית את תופעות הלוואי טוב יותר מתאי CAR-T רגילים. החוקרים מתכננים כעת מתג שלישי, שנבדק עד כה רק בתרביות תאים, אשר ישלוט על הפרשת ציטוקין נוסף וגם על פעילות תאי מערכת החיסון. הם סבורים שבעתיד יתאפשר לשלב מתגים נוספים בתאים המהונדסים, ומקווים שהטכנולוגיה החדשה תאפשר לשלוט טוב יותר בטיפולים, לצמצם את תופעות הלוואי ולשפר את יעילות הטיפולים בסרטן.
