ליקוי בקשב וזיהוי מוקדם
של מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר אינה נחשבת למחלה גנטית, אולם מטען גנטי מסוג מסוים מעלה את הסיכוי ללקות במחלה. גֶן בשם אפוליפופרוטאין (APOE), שמעורב בפירוק של שומנים, מופיע באוכלוסייה בגרסאות שונות. אחת מהן, שנקראת APOE4, מגדילה פי 15 את הסיכון לאלצהיימר אצל אנשים בריאים בגיל העמידה (65-45), בהשוואה לגרסאות אחרות של הגן הזה, כמו APOE3. 

מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Scientific Reports בסוף מאי, הראה שמבוגרים שנושאים את הגן APOE4 מתקשים "לשלוף" מידע שרכשו לאחרונה בזמן ביצוע מבחן של קשב שמיעתי, אף שאינם סובלים מתסמינים של זיכרון לקוי. המחקר נעשה בשיתוף בין בית החולים בייקרסט (Baycrest) שבטורונטו לאוניברסיטת אוקספורד. לדברי החוקרים, המחקר עשוי להוביל לפיתוח דרכים חדשות לגלות אנשים בסיכון למחלה.

המחקר כלל 60 משתתפים בגילים 61-40, שדגימות הדם שלהם, שזיהו אותם כבעלי גרסאות שונות של APOE, נמצאו במאגר ביולוגי של אוקספורד. הנבדקים נשאו צירופים שונים של הגרסאות: לשליש מהם היו שני עותקים של APOE3, לשליש היו שני עותקים של APOE4 ולשליש הנותר – צירוף של APOE3 ושל APOE4. התפקוד השכלי והשמיעה של כל המשתתפים היו תקינים.

בעיה בשימוש בזיכרון

במהלך המחקר, כל משתתף האזין ל-92 קטעי קול (אודיו קליפים) שונים, שאורך כל אחד מהם 2.5 שניות. קטעי הקול הושמעו שש פעמים, כך שבסך הכל, לכל נבדק הושמעו 552 קליפים. בכל אחת מהפעמים, או ה"בלוקים", הופיעו כל 92 קטעי הקול בסדר שונה. בכל בלוק, מחצית מהקטעים (46) לא הכילו צליל נוסף, ואילו שאר 46 הקטעים כללו צליל קצר באורך 200 אלפיות השנייה, שהושמע 2 שניות מתחילת קטע הקול, באוזן ימין או באוזן שמאל. הנבדק התבקש לדווח, על ידי לחיצה על מקשי מחשב, אם הצליל הקצר הושמע מימין, משמאל או שלא היה כלל צליל. הנבדקים קיבלו משוב על תשובתם, ואם היא לא הייתה נכונה, הקטע הושמע פעם נוספת עד שהנבדק ענה נכונה, כדי לוודא שהנבדק מקשר בין קטע הקול למיקום הצליל (אם אכן היה צליל).

לאחר שעה, המשתתפים שמעו שוב את אותם 92 הקטעים, כאשר כל קטע הושמע פעמיים, בהפרש של שנייה אחת בין שתי הפעמים. הפעם הראשונה נועדה רק להפנות את תשומת ליבם של הנבדקים לקטע הקול, והוא לא כלל צליל קצר; בפעם השנייה שהושמע הקטע, הוא כלל גם צליל קצר בסופו. בקטעים שבסופם הושמע צליל קצר בחלק הראשון של הניסוי (46 מבין 92), הצליל הושמע גם הפעם באותו הצד. בשאר המקרים (46 הקטעים הנותרים), הצליל הושמע באוזן ימין או שמאל באקראי. הנבדקים נדרשו לדווח באיזו אוזן שמעו את הצליל הקצר. החוקרים שיערו שהנבדקים יגיבו מהר יותר ובצורה מדויקת יותר לקטעים שגם קודם לכן כללו צליל, כיוון שהם למדו לקשר בין הקטעים האלו לבין מיקום הצליל (אוזן ימין או שמאל), שנשאר קבוע גם בחלק השני של הניסוי. 

קושי להשתמש במידע

ואכן, משתתפים עם שני עותקים של הגן APOE3, שאינו מהווה גורם סיכון (משתתפים אלו כונו E3/E3) הפחיתו את זמן התגובה שלהם ב-56 אלפיות השנייה בהשוואה לביצוע שלהם בחלק הראשון. לעומת זאת, משתתפים עם שני עותקים של APOE4 (כלומר E4/E4) הפחיתו את זמן התגובה בפחות מ-10 אלפיות השנייה. נוסף על כך, השיפור בדיוק של הביצוע (כלומר, שיעור התשובות הנכונות) היה גם הוא גדול יותר בקבוצת E3/E3: שמונה אחוזים לעומת שלושה אחוזים בקבוצת E4/E4. השיפור בקבוצת E3/E4, בעלי שתי הגרסאות של הגן, היה "באמצע": גבוה מאשר ב-E4/E4 אבל נמוך מאשר ב-E3/E3. מכאן הסיקו החוקרים שנשאי E4/E4 השתמשו במידע שזכרו בצורה פחות יעילה משעשו זאת אנשי הקבוצות האחרות. מיד לאחר השלב הזה נערך למשתתפים מבחן זיכרון שאישש כי משתתפים בשלוש הקבוצות זכרו את מקום הצליל, כך שהבעיה איננה בזיכרון עצמו. 

"מסיבה כלשהי, אנשים עם APOE4 לא היו מסוגלים להשתמש במידע שלמדו קודם, כמו המיקום הצפוי של הצליל, כדי לבצע טוב יותר את המטלה של זיהוי צליל נוסף," אומר קלוד אליין (Alain), אחד ממחברי המאמר ומדען בכיר במכון המחקר רוטמן בבייקרסט. "המחקר הזה מראה שיש לנו מבחן שרגיש לבעיות או אתגרים שאנשים עם הגֶן ל-APOE4 מתמודדים איתם כבר בשלב מוקדם, לפני שמצליחים לאבחן את הליקויים שלהם במבחן נוירופסיכולוגי שגרתי, שהוא רגיש פחות." 

ד"ר כריס בטלר (Butler), מחבר נוסף של המאמר ופרופסור חבר באוניברסיטת אוקספורד, אומר: "המחקר יכול להוביל לשיטות רגישות יותר לגילוי מחלת אלצהיימר בשלבים המוקדמים ביותר שלה, כאשר הטיפולים יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר."

ומה הלאה? החוקרים מתכננים להשתמש במבחן זה כדי לחקור איך היכולת של המוח לעבד את מה שהוא שומע משתנה בתנאים של ניוון עצבי, למשל במקרים של נזק שכלי קל. כך הם יוכלו להתחקות אחר שינויים קלים ביכולות קוגניטיביות, שקשה להבחין בהם במבחנים אחרים.