עירוי תאי דם שגודלו במעבדה מנוסה לראשונה בבני אדם. האם זהו הצעד הראשון בדרך לקץ הצורך בתרומות דם? תלוי בבטיחות וביעילות של הטכנולוגיה החדשה

תרומת דם היא הליך שגרתי שמציל חיים מדי יום. תרומות דם מסייעות לפצועים ולמטופלים אחרים שסובלים מאובדן דם. גם חולים במחלות דם שונות כגון אנמיה חרמשית, בטא תלסמיה ומחלות מיעוט דם (אנמיה) אחרות זקוקים לעירויי דם תכופים בקביעות. 

עם זאת, איסוף תרומות דם ובדיקתן הם תהליך מורכב ויקר, ובעיקר, תלוי ברצון הטוב של התורמים. גם אחסון הדם מתרומות מעלה קשיים, וחוקרים שוקדים על מציאת פתרונות אחסון לזמן ארוך. מדי פעם אנו מתבשרים על מחסור במנות דם – בייחוד עבור בעלי סוג דם נדיר. 

בשנת 2021 הוקם בבריטניה מאגד (קונסורציום) RESTORE, שמנסה כעת לייצר תאי דם במעבדה עבור עירויי דם. הניסוי הראשון החל לאחרונה, ובמהלכו בודקים חוקרים את בטיחות העירוי ואת הישרדות התאים בגוף לאחריו. אם הניסוי יוכתר כהצלחה, זה יאפשר להוריד את תדירות העירויים בחולים במחלות דם הזקוקים לעירויים תכופים, ויצמצם בעיות של מחסור בתרומות דם.


איסוף תרומות הדם, בדיקתן ואחסונן הם תהליך ארוך ומורכב. מנת דם מסוג +O בשקית לעירוי | מקור:  Joa Souza, Shutterstock

הפקת תאי דם במעבדה

כדי לייצר תאי דם במעבדה (או בעתיד, במפעל), יש צורך קודם כול בתרבית של תאי גזע מתאימים, אשר מסוגלים להתמיין, כלומר לרכוש תכונות מתאימות, ולהפוך לתאי דם אדומים. את תאי הגזע אפשר לבודד מתרומות דם, ממח עצם או מדם עוברי. כדי להשרות את תהליך ההתמיינות יש לתת לתאים הורמונים מתאימים, ולאחר מכן לסנן את תאי דם האדומים מהתרבית. 

הבדלים גנטיים בין התורמים השונים עשויים להוביל להבדלים בכושר ייצור תאי הדם האדומים, ולכן מאגד RESTORE עוסק גם במחקר כללי של תהליך ההתמיינות ושל הגורמים המשפיעים על יעילותו. אחד היעדים הוא לייצר תרביות תאים אחידות שיחיו "לנצח" בתרבית – כך שתהליך הייצור יהיה אחיד ועקבי ולא יהיה מוגבל עקב זמינות נמוכה של תאי גזע מתורמים. מנת דם בודדת מכילה כשני טריליון (1012) תאי דם אדומים ועל כן צריך מערכת שיכולה לייצר כמויות גדולות של דם. מצד שני, דם של תורמים מכיל כ-10 אחוזים תאים זקנים שמתים בימים הראשונים לאחר העירוי, ואף יותר מכך אם הדם אוחסן זמן רב. לעומת זאת, מנת דם שמיוצרת במעבדה מכילה תאים צעירים שזה עתה התמיינו לתאי דם, ולכן לכל התאים במנה צפוי משך חיים מלא של שלושה חודשים. תכונה זו נצפתה כבר בניסוי בחיות מעבדה, והניסוי הנוכחי נועד לבחון אותה גם בבני אדם. המשמעות היא שמנת דם שיוצר במעבדה, גם אם היא מכילה מעט תאים באופן יחסי, עשויה להיות יעילה לא פחות ממנת דם רגילה מתרומה, המכילה מספר גבוה יותר של תאי דם אדומים. 

על פי ההצהרות לתקשורת, מדובר בניסוי קטן, הכולל רק עשרה מתנדבים. כל מתנדב יקבל שתי מנות קטנות של 5 עד 10 מיליליטר (כפית או שתיים) של דם בהפרש של ארבעה חודשים. לשם השוואה, בתרומת דם רגילה מדובר בנפח גדול פי עשרה לפחות. המנות לעירוי, כאמור, קטנות כיוון שעדיין אין לחוקרים יכולת לייצר כמויות גדולות יותר. תאי הדם בעירוי מסומנים בחומר צבע שיאפשר לעקוב אחריהם עד למותם.

התקווה היא שהצלחה בניסוי, ובאלו שיגיעו בעקבותיו, יובילו לכך שחולים במחלות מיעוט דם כרוניות יוכלו לקבל עירויי דם פחות תדירים מאשר כיום, כיוון שכל מנת דם תחזיק מעמד בגופם זמן ממושך יותר. בנוסף, משמעות היכולת לייצר מנות דם במעבדה היא שיהיה אפשר לייצר כמות מספקת של מנות דם מסוגים נדירים, ללא תלות בתורמים – פשוט על ידי יצירת תרביות תאי גזע מתאימות לכל סוג דם. לבסוף, ייצור דם בתנאים אחידים ומבוקרים עם בקרה מתאימה, כפי שנעשה בייצור במפעלי תרופות, ייתר את הצורך לבדוק כל מנת דם לגילוי נגיפים, חיידקים וזיהומים אחרים.

 

תגובה אחת

  • כ6טב

    תקמ

    שלוחןם נימ