כשהיערות נעלמים לאט

יערות טרופיים לחים, שמכונים לעיתים קרובות הריאות הירוקות של כוכב הלכת שלנו, ממלאים תפקיד מכריע בשמירה על איזון אקולוגי. המערכות האקולוגיות התוססות הללו שופעות מגוון ביולוגי, והן חיוניות לוויסות האקלים, לקיבוע פחמן ולניהול מחזור המים. 17 אחוזים מהיערות הללו נעלמו מאז 1990, והאובדן הזה שחרר כמויות גדולות של פחמן שהיו מאוחסנות בעצים בחזרה לאטמוספרה, והפחית את יכולתו של כדור הארץ לספוג את פליטות הפחמן הקיצוניות שצפויות בעתיד. 

מכאן ברור שההגנה על היערות הטרופיים ושיקומם הם מרכיבים קריטיים במאבק בשינויי האקלים. לכן חשוב להבין ולכמת את השפעות האדם על היער ברזולוציה גבוהה יותר, ולשים דגש גם על נזקים שנחשבים משניים, אך הם מצטברים ומפחיתים את יכולתו של היער לשמר את המערכת האקולוגית שמתקיימת בו. 

ההגנה על היערות הטרופיים ושיקומם הם מרכיבים קריטיים במאבק בשינויי האקלים. יער טרופי | Shutterstock, Panga Media

מבט מהחלל על היער

בשנים האחרונות עלתה המודעות החברתית לנושא כריתת היערות, ולפגיעה שהיא גורמת לסביבה. העלייה במודעות צמצמה אמנם פעולות קיצוניות, ביניהן כריתה ושריפה של יערות, אך למרבה הצער, פעולות אחרות שהתקיימו במקביל – למשל כריתה סלקטיבית לצורך הרחבת שטח חקלאי, או פיתוח תשתיות ביער – נמשכו בלי לעורר תגובה רצינית, מכיוון שהן לא נתפסו כפוגעות בסביבה באופן משמעותי. אולם נמצא שהפעולות הקטנות האלה מצטברות ופוגעות ביער כמו כריתת יערות נרחבת – ולעיתים אף יותר. 

במחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature ניתחו החוקרים נתונים מפרויקט של נאס"א, חקר הדינמיקה של מערכות אקולוגיות גלובליות (GEDI – Global Ecosystem Dynamics Investigation), נתונים שמספק מכשיר לייזר מתחנת החלל הבינלאומית. הנתונים מאפשרים ליצור מפה תלת-ממדית של המבנה הסבוך שנוצר בצמרות העצים, הלא היא החופה של יערות הגשם הטרופיים, ואף ליצור מפה של התפלגות העלים והענפים. שילוב הנתונים עם נתוני עתק של תצלומי לווין משנות ה-90 ועד היום איפשר לחוקרים לחשב את המידה שבה נפגעו היערות, בהתייחס לפגיעה בגובה של חופת היער ולהפחתה בביומסה של העצים.

החוקרים חישבו את המידה שבה נפגעו היערות, בהתייחס לפגיעה בגובה של חופת היער ולהפחתה בביומסה של העצים. גובה חופת היער ביערות שלא נפגעו (למעלה) ובכאלו שנפגעו מכריתה, שריפות או גורם אחר. אפשר לראות שבמקרה השני החופה נמוכה באופן משמעותי | מתוך המאמר Bourgoin, C. et al.. Nature 2024

חותכים את היער לשניים

אחת מהשפעות האדם שלעיתים מתעלמים ממנה היא "אפקט השוליים" (Edge effects): בקצה היער – למשל ליד כביש, אזור חקלאי או אזורים של כריתות ושריפות יער מבוקרות – העצים חשופים להפרעות סביבתיות רבות יותר ונמצאים בסיכון רב יותר לפגיעה. גם יצירת גבולות בתוך היער, למשל על ידי העברת כביש או קווי חשמל, מפצלת אותו לתת-חלקות רבות ומגבירה את ההפרעה האקולוגית.

כשאנשים נוסעים בכביש שחוצה יער ורואים עצים משמאלם ומימינם, הם נוטים לחשוב שהם נמצאים בתוך היער והוא עוטף אותם. זו טעות. בפועל יש שתי חלקות יער משני צידי הכביש. בגלל הפיצול של היער, עצים וצמחים אחרים ליד שולי הכביש נהיים פגיעים יותר. גם התקשורת בין העצים מצטמצמת, בשל פגיעה בפטריות שבשורשי העצים, שדרכן עוברות אל עצי היער מולקולות אורגניות שמשמשות לבנייה וכן לאיתות. הפיצול הזה חושף גם את בעלי החיים לפגיעה ואף להכחדה באותו אזור, והוא מרכיב מרכזי בפגיעה בביומסה ובשרידות היער.

החוקרים בחנו את הנתונים מאזורי הגבול ומצאו עד כמה אפקט השוליים משמעותי: גובה חופת היער צנח בכ-20 אחוזים בקצה היער, וגם ביומסת העצים פחתה. מחקרים קודמים מצאו שאפקט השוליים מגיע עד כ-120 מטרים אל עומק היער, אך הנתונים החדשים מצביעים על השפעה בעומק של יותר מקילומטר.

בגלל הפיצול של היער, עצים וצמחים אחרים ליד שולי הכביש נהיים פגיעים יותר. כביש עובר בתוך יער טרופי | Shutterstock, Zodar

אפקט הדומינו ביער

בנוסף לפגיעה בחופת היער ובביומסה, החוקרים ראו שאפקט השוליים מצטבר ויש לו השפעה ארוכת טווח על יציבות היער כולו ועל יכולתו להשתקם מהפרעות האדם ואף ממצבי עקה טבעיים, ביניהם שינויי טמפרטורה ושריפות טבעיות. בחלק מהיערות, גובה חופת היער ורמת הביומסה לא התאוששו גם 30 שנים אחרי הפרעה – בניית כביש, לדוגמה – והחוקרים העריכו שידרשו מאות שנים עד להתאוששות מלאה. מעבר לכך, חלקות שבהן חופת היער נהייתה נמוכה יותר בשיעור של מעל 50 אחוזים לא השתקמו כלל, ואף המשיכו להתדרדר עד למצב שקרוב לבירוא מלא.

לבירוא וכריתת יערות יש השפעה ברורה ומיידית, אך המחקר הזה שופך אור על השפעות נוספות של פעילות האדם, שהן לעיתים סמויות מן העין וזוכות לתשומת לב ציבורית פחותה. מתווי מדיניות של ניהול יערות ושטחים פתוחים צריכים להכיר במורכבות ובמגוון של השפעות האדם על בריאות היער, ולהכיר בכך שאוסף פעולות שוליות כביכול עלול להוביל לקריסת יער שלמה, על המערכת האקולוגית שאותה הוא מקיים. לתובנה זו יש משמעות כשמתכננים בנייה בתוך יערות או סמוך להם. עם אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ואסטרטגיות שימור מקיפות נוכל לפעול לשימור המערכות האקולוגיות יקרות הערך האלו עבור הדורות הבאים. ממצאי המחקר הזה מדגישים את הצורך הקריטי במאמצים גלובליים מתמשכים לשמירה על בריאות היערות הטרופיים של כוכב הלכת שלנו.