טיפול חיסוני מותאם אישית לסרטן

למערכת החיסון שלנו תפקידים רבים, ואחד מהם הוא לחסל תאים סרטניים בתחילת דרכם ולמנוע מהם להתפתח לגידול ממאיר. הבעיה היא שלפעמים תאים סרטניים חומקים ומצליחים להתרבות בכל זאת, ויוצרים גידול סרטני המנצל את מערכות הגוף להתפתחותו. כאשר הוא מתגלה זה עלול להיות מאוחר מדי. מערכת החיסון שלנו מומחית בזיהוי ובחיסול גורמים זרים, ואולי מה שצריך זה לעזור לה לזהות את הגידול כגורם זר. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ברתימה של מנגנונים חיסוניים למלחמה בסרטן, אימונותרפיה, למשל הנדסה גנטית של תאי T לזיהוי הגידול הסרטני.

שני מחקרים המתפרסמים בכתב העת Nature מציגים גישה חדשה לטיפול בסרטן באמצעות חיסון מותאם אישית. בשיטה הזו החוקרים זיהו אצל חולי סרטן העור מקטעים אופייניים לגידולים הספציפיים שלהם, ייצרו חלבונים המכילים את המקטעים האלה והזריקו אותם לחולים כדי לעודד את מערכת החיסון לפעול נגדם. יעילותו של טיפול כזה כבר הוכחה בעכברים, אך זה המחקר הקליני המוצלח הראשון מסוג זה.

תגובה חזקה

במחקר אחד, שהובילו קת'רין וו (Wu) וניר הכהן מאוניברסיטת הרוורד שבארצות הברית, נלקחו דגימות מגידולים סרטניים של שישה חולי מלנומה בשלבים מתקדמים (3 ו-4) ואופיינו המוטציות הייחודיות להן. החוקרים בודדו מהדגימות מקטעים ייחודיים לגידול הסרטני שאינם קיימים ברקמות בריאות, וייצרו חיסונים על בסיס הרצפים הגנטיים האלה. במסגרת ניסוי קליני לבדיקה של בטיחות הטיפול הזריקו לכל מטופל שלוש מנות של התרכיבים המכילים כמה מקטעים חלבוניים שיוצרו על בסיס המוטציות, ועקבו אחר הסרטן במשך כשנתיים וחצי.

בעקבות קבלת החיסון, זוהתה אצל ששת המטופלים תגובה חיסונית נגד תאי הגידול ונסיגה של המחלה עם תופעות לוואי קלות ביותר המזכירות את תופעות הלוואי של חיסונים. אצל ארבעה מתוכם לא הייתה חזרה של המחלה במהלך הניסוי, בעוד ששני האחרים נזקקו לטיפול נוסף (anti-PD1) כעבור שנה כדי להתמודד עם אחד ממנגנוני ההגנה של הגידול הסרטני, המפריש חומרים שמונעים מתאי מערכת החיסון לזהותו. שני החולים האלה, שהסרטן שלהם היה במצב מתקדם מאוד, המשיכו בטיפול יותר משנה לאחר מכן עד לנסיגה מלאה של המחלה. נכון לכתיבת שורות אלה, כל ששת המטופלים חוו נסיגה מלאה של המחלה.

"כדי להתמודד עם הבעיה שלכל חולה יש גידול ייחודי ושונה, פיתחנו חיסון מותאם אישית המפעיל את מערכת החיסון נגד אזורים ספציפיים בחלבונים שנוצרו בעקבות מוטציות בתאים הסרטניים, ולכן חלבונים כאלה קיימים רק בגידול ולא בתאים אחרים בגוף", אמר ד"ר ניר הכהן לאתר מכון דוידסון. "חיסנו ששה מטופלים וראינו תגובה חיסונית חזקה נגד הגידול ללא תופעות לוואי, כפי שקיווינו. נצטרך כמובן לעשות ניסויים בקבוצות גדולות יותר של מטופלים כדי לאמוד את יעילות החיסונים האלה, אבל המחקר הזה מוכיח שאפשר לייצר חיסונים מותאמים אישית, ושהם בטוחים לשימוש".

את המחקר השני הובילו שני חוקרים מגרמניה, אוזלם טורצ'י (Türeci) ממרכז CI3 לחקר חיסונים במיינץ וכרמן לוקאי (Loquai) מאוניברסיטת מיינץ. הם בדקו טיפול אחר על שלושה-עשר חולי מלנומה בשלבים מתקדמים של המחלה. בשונה מהמחקר הראשון, הם לא ייצרו את החלבון הייחודי לתאי הסרטן, אלא בודדו את החומר הגנטי המשמש לייצורו (RNA) ואותו הזריקו לקשרי הלימפה של החולים, שם יש ריכוז של תאים רבים של מערכת החיסון. סוג אחד של תאים כאלה, תאים דנדריטיים, השתמשו במקטעי ה-RNA האלה בשביל לייצר את החלבון ולהציג אותו לתאים התוקפים את תאי הסרטן.

גם בניסוי הזה הטיפול נמצא יעיל, ואצל כל המטופלים נצפתה תגובה של מערכת החיסון נגד הגידול. עם זאת, שניים מהמטופלים מתו כעבור כשנה וחצי, וכמה מהחולים נזקקו לטיפולים נוספים כמו anti PD1 והקרנות. בסך הכול למחקר הזה היו כ-75 אחוזי הצלחה.

התחלה מבטיחה

בשנים האחרונות ניכרת מגמה לעבור ליותר ויותר טיפולים מותאמים אישית למטופל, תוך הבנה שלכל גידול ולכל חולה יש מאפיינים ייחודיים. שני המחקרים החדשים עשויים להיות פורצי דרך בטיפול בסרטן, מכיוון שבמקום לתת טיפול תרופתי הם ירתמו את מערכת החיסון שתעשה את תפקידה ותחסל את הגידול הסרטני בלי צורך להוציא תאים של מערכת החיסון או להנדס אותם גנטית, כפי שנעשה בחלק מהשיטות האימונותרפיות הקיימות. היכולת לפתח חיסון מותאם אישית תוכל להועיל גם בהמשך, שכן אם התאים הסרטניים יפתחו מוטציות נוספות והמחלה תחזור יהיה אפשר לאפיין גם אותן במהירות ולפתח טיפול חיסוני חדש. אחד הטיפולים היותר נפוצים ומבטיחים שקיימים כיום הוא ה-anti PD1 שהוזכר למעלה. החיסון החדש אמור להיות יעיל יותר, משום שהוא מפעיל תגובה חיסונית ספציפית נגד תאי הגידול. כפי שהעלה הניסוי הקליני, בשילוב של שני הטיפולים עשוי להיות בעל פוטנציאל רב, עם תופעות לוואי מעטות.

"בחרנו במלנומה בגלל תדירות המוטציות הגבוהה האופיינית למחלה שנגרמת בגלל חשיפה לקרינת UV", אומר הכהן, "אבל חיסון כזה יכול לעבוד עקרונית בכל גידול, בתנאי שהוא מכיל כמה מוטציות ייחודיות". למרות זאת, חשוב לזכור שזה מחקר קליני ראשוני על מספר מצומצם מאוד של חולים, ורק בסוג אחד של סרטן. ייתכן שבמחקר על אוכלוסייה גדולה יותר היעילות תהיה נמוכה יותר, שיצוצו תופעות לוואי בעייתיות או שיתברר שהשיטה אינה משיגה תוצאה דומה בשלבים מוקדמים של המחלה. עם זאת, לפחות על פי התוצאה הראשונית מדובר בכיוון חדש ומבטיח להתמודדות עם מחלות הסרטן.