בדרך לניסויים בבני אדם: "חיסון" שמסוגל לכאורה להשמיד גידולים סרטניים מכמה סוגים, בינתיים בעכברים

חוקרי סרטן הצליחו לאחרונה לפתח "חיסון" שחיסל את כל העקבות של גידול סרטני בגופם של עכברים אחרי שהזריקו אותו ישירות לגידולים. החיסון פועל על סוגים רבים של סרטן ואמור להיבדק בקרוב בניסוי קליני בבני אדם.  

בקרבת גידולים סרטניים קיימים תאים מסוגים רבים, גם של הגידול עצמו וגם של מערכת החיסון. כדי להתחמק מתאי החיסון ולמנוע מהם לזהות ולחסל אותם, תאי הגידול מפעילים מולקולות על גבי המעטפת שלהם, שמעכבות את פעילות תאי החיסון נגדם. חוקרים ורופאים עושים מאמצים רבים למצוא דרכים לשתק את המולקולות המדכאות הללו, אך יש גם דרך אחרת – להשתמש במולקולות שמעודדות את פעילות תאי החיסון נגד הגידול.

הכל התחיל כשצוות מחקר מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, בהובלת החוקרת הישראלית עדית שגיב-ברפי, החליט להזריק לתוך גידולים סרטניים מולקולה קצרה בשם CpG. המולקולה נמצאת בעיקר ב-DNA של נגיפים, כך שאם מזריקים אותה לגוף היא מעוררת את מערכת החיסון להגביר את פעילותה, מתוך ההנחה שיש בסביבה נגיף שצריך להשמיד.

כשהחוקרים הזריקו את המולקולה לתוך הגידולים הם הבחינו שהיא השפיעה על תאי מערכת החיסון וגרמה להופעה מוגברת של קולטן בשם OX40 על גבי מעטפת התא שלהם. ההופעה המוגברת של הקולטן מעודדת את פעילות מערכת החיסון, והתאים שהושפעו במיוחד מההזרקה היו תאי T מסוג CD4, שהם תאים של מערכת החיסון שממלאים תפקיד חשוב בזיהוי גידולים סרטניים. 

כדי לבדוק אם CpG פועל באותה צורה גם על גידולים סרטניים של בני אדם, הזריקו החוקרים את המולקולה לחולה לימפומה ובדקו את ההשפעה על תאי מערכת החיסון שלו. גם אצלם התפשטה הופעתם של קולטני OX40, בעיקר בתאי T.

בשלב הבא ניסו החוקרים להוסיף לחיסון נוגדן שנקשר לקולטן OX40 ומפעיל אותו – כך ניתן להזעיק את תאי החיסון לפעול נגד הגידול. הם הזריקו את החיסון המשולב לעכברים חולי לימפומה ואכן בתוך זמן קצר הגידולים נעלמו כליל. תוצאה מפתיעה נוספת הייתה שנוסף להם נעלמו גם גידולים אחרים בגוף העכבר, אף על פי שהחיסון לא הוזרק לתוכם. כלומר תאי חיסון שהופעלו מצאו את דרכם גם למקומות אחרים בגוף העכבר וחיסלו גם בהם גידולים ממאירים.

לאור התוצאות המעודדות המשיכו החוקרים ובדקו אם החיסון פועל גם נגד סוגי סרטן אחרים נוסף על לימפומה. הם גילו שהוא יעיל גם נגד קרצינומה של השד, סרטן המעי וסרטן העור - מלנומה.

החיסון אומנם פועל על סוגי סרטן רבים, אך מתברר שפעולתו ספציפית מאוד – כשהזריקו שני סוגי גידולים (למשל לימפומה וסרטן המעי) במקומות שונים בגופו של אותו עכבר, אך הזריקו את החיסון רק לאחד הגידולים, רק הגידולים מהסוג הזה נדחו ואילו הגידול מהסוג השני המשיך להתקיים.  התוצאות מרמזות שההזרקה המקומית של החיסון לאזור הגידול גורמת לתאי החיסון לזהות את הרכיבים שמאפיינים את סוג הסרטן הספציפי הזה, ולחסל רק אותו ולא סוגי סרטן אחרים.

בשלב הבא מקווים בצוות המחקר לבדוק את יעילות החיסון גם בבני אדם, בניסוי קליני ראשוני שיכלול 15 חולי לימפומה. אם התוצאות יהיו חיוביות הטיפול עשוי לשמש בעתיד לטיפול בגידולים לפני הוצאתם מהגוף, ולסייע בטיפול בגרורות ובמניעה ההישנות של המחלה.

4 תגובות

  • ליאת ספקטור

    ניסוי קליני

    איך אפשר להצטרף למחקר/ניסוי?
    חולת גיסט גרורתי.

  • א

    "בניסוי קליני ראשוני שיכלול 15 חולי לימפומה"

    האם נראה לך שיש סיכוי (תיאורטי) שחיסון זה יוכל לעזור גם ללימפומת תאי T ?
    או שמא, אם הסרטן הוא של תאי הT, אז לא ניתן לגייסם?

  • פיני

    המולקולה cpg זה לא הנוגדן? התבלבלתי קצת עם ההסבר.

    ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל גרופר

    הסבר

    החוקרים מזריקים לאזור הגידול מולקולה קטנה של DNA הנקראת CpG.. ההזרקה של המולקולה הזו לתוך הגידול גורמת לתאי חיסון מסוג T שנמצאים באזור לבטא ביתר קולטן על גבי מעטפת התא שלהם. הקולטן הזה נקרא OX40.
    מהרגע שהחוקרים הבינו שהזרקה של CpG לתוך אזור הגידול משפיעה בעצם על תאי מערכת החיסון הם רצו לנצל זאת. ידוע כבר שהקולטן OX40 ברגע שהוא מופעל הוא גורם להפעלה של תאי T שיכולים בתורם להביא לחיסול של הגידול הסרטני.
    אחת הדרכים לשפעל את הקולטן היא על ידי הזרקה של נוגדן: נוגדנים הם בעצם מולקולות חלבוניות שיודעות לזהות באופן ספציפי את המטרה שלהם. במקרה שלנו הזריקו החוקרים נוגדן שיודע להיקשר לקולטן OX40 ולגרום להפעלה שלו..
    אז אם נסכם את הכל: יש לנו מולקולה בשם CpG שגורמת לעליה בביטוי של קולטן OX40 על גבי תאי T, ובנוסף נוגדן שנקשר לקולטן הזה וגורם להפעלה שלו - כלומר בעצם להפעלה של תאי T נגד תאי הגידול.. אני מקווה שעכשיו זה קצת יותר מובן.
    יעל