זיהוי הפרעת קשב בגיל צעיר

מאיזה גיל אפשר לזהות הפרעות קשב וריכוז? במחקר דימות מקיף ראשון שנערך בנושא הצליחו החוקרים לראות הבדלים מוחשיים במבנה המוח של ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) כבר בגיל ארבע.

המחקר התפרסם בכתב העת Journal of the International Neuropsychological Society. בעבר כבר נמצאו שינויים בנפח החומר האפור במוחם של ילדים עם הפרעות קשב, אך רק בגיל מבוגר יותר. מחברת המאמר הראשית ליסה ג'ייקובסון (Jacobson) אמרה בריאיון כי "אחת השאלות הגדולות שלנו הייתה אם אפשר לקשר בין הופעת תסמיני ההפרעה בגיל המוקדם לבין הופעת שינויים מבניים במוח באותו גיל".

המחקר כלל 52 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ו-38 ילדים רגילים. כשני שליש מהנבדקים (58) היו בנים. נמצא כי אצל הילדים עם ההפרעות הייתה ירידה בנפח החומר האפור (גופי תאים) באזורים נרחבים במוח. ככל שהתסמינים שההורים דיווחו עליהם היו חמורים יותר, נמצאה ירידה ניכרת יותר בנפח.

השינויים המשמעותיים ביותר היו באונה הרקתית והקדם-מצחית של קליפת המוח, שאחראיות על פעילות מוטורית ועל קשב – תפקודים שנפגעים אצל אנשים שסובלים מ-ADHD. ג'יימס גריפין (Griffin), מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH), שמימנו את המחקר, אומר שאפילו החוקר הראשי מארק מהונה (Mahone) לא ציפה למצוא הבדלים כאלה.

החוקרים מכירים בכך שבגיל הזה טווח רחב של התנהגויות מוגדר נורמלי, ושגם אם נמצא קשר בין השינויים במוח לתסמינים של הפרעות קשב, הם לא בהכרח גורמים להם. כמו כן הם מציינים שקצב התפתחות המוח שונה מאוד אצל ילדים שונים.

ג'ייקובסון גם מסייגת ואומרת שרק מעטים מהתלמידים הצעירים אובחנו באופן מקצועי לפני המחקר. הנבדקים גויסו בעזרת מודעות שפורסמו במקומות ציבוריים, כך שהחוקרים נאלצו להסתמך על דיווחי ההורים בעקבות ניקוד שנתנו לילדים לאחר צפיה בהתנהגותם בבית.

מומחים שאינם מעורבים במחקר ציינו כי קשה להסיק מסקנות בהתבסס על ממוצע שתי הקבוצות. "התמקדות בכך יוצרת רושם מוטעה לגבי שתי הקבוצות ואינה אומרת דבר על הפיזור בכל אחת מהן", אמר סמי תימימי (Timimi) מאוניברסיטת לינקולן באנגליה .

שינויים משמעותיים באזורים שאחראים על פעילות מוטורית ועל קשב – תפקודים שנפגעים אצל סובלים מ-ADHD | איור: Shutterstock
 

המפתח: מעקב ממושך

למעלה משישה מיליון ילדים מגיל שנתיים ומעלה מאובחנים בארצות הברית לבדה עם הפרעת קשב והיפראקטיביות. לפני שלושים שנה המספר היה נמוך במחצית, וייתכן שהסיבה לכך היא אבחנת יתר של ההפרעה כיום. דיוויד כהן מאוניברסיטת קליפורניה מציין שיותר תלמידים מקבלים טיפול נגד הפרעות קשב וריכוז בארצות הברית לעומת  שאר העולם. "הממצאים מסריקות מוח לא מתחילים אפילו להסביר את זה", הוא אומר. על הרקע הזה נדרש מחקר מעמיק יותר שימצא את החוליה המקשרת בין ממצאי סריקות המוח לשינויים ההתנהגותיים.

ג'ייקובסון ועמיתיה מציינים שהם יהיו מעוניינים לעקוב אחרי הילדים עד גיל ההתבגרות ולערוך מחקר אורך, כדי לראות אם יש במוחות הילדים משהו מיוחד שמנבא מי מהם יחווה את התסמינים החמורים ביותר. "זה יהיה המפתח לטיפול", היא אומרת. התקווה היא שאם יימצא שינוי במוח שמנבא אילו ילדים יפתחו הפרעת קשב ואילו לא, יהיה אפשר להתחיל את הטיפול מוקדם יותר, בשלבים שבהם המוח עדיין גמיש יותר.

המחקר שתואר הוא הראשון בהיקף כזה שמצא שינויים בנפח המוח של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, וכך מניח את היסוד להבנה טובה יותר של האופן שבו התפתחות לא רגילה של המוח קשורה להופעת תסמיני ההפרעה. מרכיב נוסף של ההתפתחות הלקויה הזו עשוי להיות שינויים מבניים ותפקודיים בהתפתחות החומר הלבן – המעטפת של הסיבים שמחברים בין תאי העצב, וייתכן שיש מקום לחקור גם שינויים כאלה אצל ילדים צעירים.