המיאלין הוא שכבה שומנית שעוטפת את האקסונים – השלוחות הארוכות של תאי העצב. תאי עצב הם תאים ארוכים המורכבים מגוף תא, שמצד אחד שלו יוצא אקסון שתפקידו להעביר אותות חשמליים לתאי עצב אחרים ובצד השני נמצאות שלוחות קצרות יותר המכונות דנדריטים שתפקידן לקלוט אותות מהאקסונים של תאים אחרים. האות החשמלי עובר באקסון באמצעות שינוי המתח החשמלי בקרום התא.

השינוי מתבצע על ידי כניסה ויציאה של יונים (מולקולות בעלות מטען חשמלי) מהתא דרך תעלות מיוחדות המיועדות לכך. שינוי המתח החשמלי באזור אחד באקסון גורר את השינוי באזור הבא אחריו. על כן, משך הזמן הנחוץ לאות החשמלי כדי לעבור לאורך האקסון תלוי במספר הפעמים שהאות החשמלי נוצר מחדש לאורכו. כאן נכנס המיאלין לתמונה.
תפקידו העיקרי של המיילין הוא לקצר את משך הזמן שלוקח לאות החשמלי לעבור לאורך האקסון, והוא עושה את זה על ידי בידוד חשמלי. באזורים שבהם יש מיאלין, יונים אינם יכולים להיכנס אל התא או לצאת ממנו, ולכן האות החשמלי לא צריך להיווצר מחדש. מאחר שהאות החשמלי דועך במהלך המעבר לאורך אקסון מצופה מיאלין שלא מאפשר יצירה מחודשת של האות, באקסונים ארוכים יהיו בין מקטעי המיאלין מרווחים קטנים בין מקטעי המיאלין שיאפשרו כניסה ויציאה של יונים. ובקיצור, המיאלין הוא חומר מבודד שתפקידו לאפשר מעבר מהיר יותר של אותות חשמליים במערכת העצבים.
   


תא עצב. גרעין התא ירוק, גוף התא בסגול סביבו, משמאל יוצאים ממנו דנדריטים ומימין אקסון מצופה מיאלין צבוע בצהוב. שימו לב למרווחים בין שכבות המיאלין שמאפשרים את חידוש האות החשמלי. הנקודות הכתומות במרכז שכבות המיאלין מייצגות תאים מייצרי מיאלין. התמונה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Quasar Jarosz.

המיאלין עצמו נוצר ע"י תאי תמך מפרישי מיאלין שנמצאים במערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה) או הפריפריאלית  (שאר הגוף), שמתלפפים סביב האקסון ומצפים אותו במיאלין. ניתן לומר שככל שיש יותר אקסונים מצופים במיאלין, כך המוח מפותח יותר והמידע בו עובר מהר יותר. ראייה לכך משמשים גורי יונקים ממינים שחייבים להיות מסוגלים לתפקד מרגע היוולדם (בעלי פרסות למיניהם). הם נולדים עם יותר אזורים ממיולאנים במוח מאשר גורים בני גזעים שתלויים בהוריהם באופן מוחלט בימים הראשונים לחייהם (לדוגמה כלבים וחתולים).
בהתאם לכך, אצל בני אדם ציפוי האקסונים במיאלין מגיע בשלב מאוחר ורק בגיל שנתיים המוח עובר מיאלינציה מסיבית. למרות זאת, המוח ממשיך להתפתח ומיאלין נוסף נוצר בו גם בשלבים מאוחרים יותר ואפילו בבגרות.
בעיקרון כל תהליך של התפתחות עצבית יכול להיות כרוך ביצירת מיאלין, מאחר שכפי שראינו קודם המיאלין מאפשר העברת אותות מהירה ויעילה יותר. לכן ניתן לומר שהתפתחות מערכת העצבים היא הגורם להתפתחות המיאלין. מערכת העצבים גדלה באופן אינטנסיבי בשנתיים הראשונות לחיי האדם וממשיכה לאחר מכן להתפתח עד לבגרות. התפתחות מערכת העצבים גוררת עלייה בכמות המיאלין, בין השאר במוח. במחלות כגון טרשת נפוצה, מערכת החיסון מספיקה לזהות את המיאלין כחלק מהגוף ומתחילה לחסל אותו באופן שיטתי, כתוצאה מכך ניכרת ירידה משמעותית במהירות הולכת האותות העצביים, והתואה היא כשלים תפקודיים רבים.

רות חייט
דוקטורנטית, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים

אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

2 תגובות

  • דקלה

    תודה רבה על הרישום הקל להבנה.

    תודה רבה על הרישום הקל להבנה.
    שאלה בנושא
    מיילין הבנתי שמורכב בעצם מסוג של שומן-מוליך חשמלי.
    שמן דגים-אומגה 3 מאוד עוזר ביצור מלנין.
    ידוע לך האם יש שמנים נוספים בטבע שיכולים לעזור בעיניין?
    האם במהלך השנים הגוף מחדש\מגדיל או משנה את כמותו יצרתו
    גם לאחר גיל ההתבגרות?
    האם לאחר פגיעה במערכת העצבים או בהפקת המיילין עצמו העיניין
    ניתן לתיקון על ידי שימוש בעזרים כגון תוספי תזונה או תרופות?
    אילו שומנים קיימים בטבע\בתזונה אשר מעוררים או תומכים ביצור מלנין? תודה רבה!

  • אדם שקד

    החזר מיאלין בגוף לחולי סרטן

    דקטורנטית שלום רב
    האם ניתן לחולה סרטן סרטן השד להעלות את רמת המיאלין לרמה גבוהה יותר
    בכדי להתגבר על המחלה
    האם יש דרך נוספת בנוסף לויטמין ב12 ופוליק אסיד להעלות את יצור המיאלין בגוף
    והאם כמות מרובה של מיאלין בגוף יכולה להפסיק את המחלה?
    הטקסול מטפל בשדר למוח כאשר המיאלין מטפל בבידוד של התאים וזרימה
    של הגלי החשמל למח דרך הסנסורים בצורה מהירה
    שניהם עושים את אותו מנגנון פעולה שדרים למח ב 2 מטר בשניה
    בחוסר מיאלין יש תשדורת שגויה
    אני צריך את עזרתך לגבי יצור גבוהה בגוף של מיאלין בזמן קצר
    בתודה אדם שקד