אנשים מרחבי העולם חושבים על אותה צורה כשהם שומעים את אותה מילה מומצאת. מה זה אומר לנו על הקשר בין צליל לצורה, ועל התפתחות השפה המדוברת?

 

 

 

 

אם הענקתם את השם בובה לצורה המעוגלת יותר, וקראתם לצורה עם הקצוות החדים קיקי – אתם בחברה טובה. רובם הגדול של הנשאלים עונים את התשובה הזו, ומחקר חדש הראה שזה נכון במגוון תרבויות, אצל דוברים של לא פחות מ-25 שפות, ואצל משתמשים במערכות שונות של כתיב. זה אולי לא נשמע חשוב במיוחד – מה זה משנה אילו שמות מומצאים מתאימים בעינינו לצורות אבסטרקטיות? – אבל העובדה שאנשים ממקומות שונים מחברים באופן דומה בין צליל לצורה יכולה להיות חשובה להבנה של התפתחות השפה המדוברת, בראשית ימיה של האנושות.

צלילים שרירותיים (?)

יש מלים שנשמעות כמו הדבר שהן מתארות: לצפצוף יש צליל צפצפני, רישרוש נשמע כמו דפים מרשרשים, והצרצר מצרצר, כלומר משמיע קול "צרררר". התופעה הזו מכונה אונומטופאה (תצליל), והיא אמנם לא ממש נדירה, אבל גם לא נפוצה במיוחד. רוב המילים שאנחנו משתמשים בהן אינן אונומטופאות, וממבט ראשון, לפחות, נראה שהצלילים שלהן הם אקראיים לחלוטין: העובדה ששולחן, למשל, נקרא שולחן היא תוצאה של החלטה שרירותית גרידא. הראייה החזקה ביותר לכך היא שבשפות אחרות נבחרו צלילים שונים לחלוטין לתאר את אותו חפץ: טֶיְיבֶּל (table) באנגלית, סְטוֹל (стол) ברוסית, או טָלִיקַה (तालिका) בנפאלית.

העמדה הזו, שמתייחסת למילה כאל אוסף שרירותי של צלילים, ללא קשר עמוק יותר בינה ובין החפץ שהיא נבחרה לייצג, הייתה העמדה השלטת בקרב חוקרי השפה במשך עשרות שנים. בובה וקיקי, או יותר נכון, המחקרים שהשתמשו במילים מומצאות אלו, חותרים תחת העמדה הזו. אם לרבים כל כך מאיתנו ברור שצלילים מסוימים שייכים לצורות מסוימות, אולי המילים שלנו אינן כל כך שרירותיות כפי שחשבנו.

המחקרים האלו החלו בשנות ה-60, כשהפסיכולוג וולפגנג קולר (Köhler) הראה לאנשים צורות דומות לאלו שמופיעות כאן, וביקש מהם להתאים להן את השמות בָּלוּבָּה וטָקֶטֶה. ב-2001 התפרסם מחקר שבו כבר הופיעו המילים בובה וקיקי, ופתח גל חדש של התעניינות בתחום. אחת השאלות העיקריות הייתה עד כמה התופעה הזו אוניברסלית – האם היא קשורה לאסוציאציות מסוימות שהצלילים האלו מעוררים אצל דוברי אנגלית, למשל? האם היא נראית רק אצל דוברי משפחת השפות הגרמאניות, שאנגלית שייכת אליה? וייתכן שהכתב משפיע על תגובות האנשים: אולי המילה kiki, כפי שהיא נכתבת באנגלית, נראית חדה, ולכן דוברי האנגלית משייכים אותה לצורה בעלת הזוויות החדות?

המילה "שלום" בשפות רבות | מקור: Aysezgicmeli, Shutterstock
התקשורת הקולית הראשונה אולי התפתחה מצלילים שיש להם משמעות פנימית כלשהי. המילה "שלום" בשפות רבות | מקור: Aysezgicmeli, Shutterstock

שפות שונות, תוצאה דומה

כדי לענות על כל השאלות האלו, חוקרים שונים ביקשו מאנשים מתרבויות שונות, דוברי שפות שונות, להתאים את השמות בובה וקיקי לשתי הצורות. המחקר החדש הוא הגדול ביותר שנעשה – הוא כולל יותר מ-900 נבדקים שדוברים 25 שפות השייכות לתשע משפחות, ומשתמשים בעשר מערכות כתב, כלומר אלפבית, שונות, מיוונית ועד פרסית, מזולו ועד סינית מנדרינית.

התוצאות הראו שברוב השפות, רוב גדול של הנבדקים אכן בחרו את השם בובה לצורה העגולה, וקיקי לחדה. נראה שלא מדובר בתכונה המוגבלת לשפה מסוימת או לצורה שבה המילה נכתבת באלפבית זה או אחר, אלא יש משהו חד בצליל קיקי כשלעצמו.

היו, עם זאת, יוצאי דופן – דוברי רומנית, טורקית וסינית מנדרינית לא הראו את התופעה, והתאימו את בובה לצורה החדה באותה מידה כמו לצורה המעוגלת. בראיון לכתב העת Science, אלכסנדרה צ'וויק (Ćwiek), שהובילה את המחקר, ציינה שיכול להיות שהתוצאות האלו הושפעו מהמובן שיש לצלילים האלו, או לצלילים דומים, בשלוש השפות. ברומנית, ילדים קטנים קוראים למכות או פצעים קלים שקיבלו "בובה", וייתכן שהקישור בן הצליל לכאב מעניק לו גוון "חד" יותר. בטורקית, גיגי, שנשמע דומה לקיקי, פירושו "חמוד", ואולי הוא מתקשר לדברים רכים, ולאו דווקא חדים.

מגדל בבל | איור: פיטר ברויגל האב, ויקיפדיה
חוקרים ביקשו מאנשים מתרבויות שונות, דוברי שפות שונות, להתאים את השמות בובה וקיקי לשתי הצורות. מגדל בבל | איור: פיטר ברויגל האב, ויקיפדיה

המילים הראשונות

איך כל זה קשור להתפתחות השפה? החוקרים משערים שהתקשורת הקולית הראשונה עשויה הייתה להתפתח מצלילים שיש להם משמעות פנימית כלשהי, צלילים שמתקשרים באופן אוטומטי במוחות שלנו לצורה, רגש או רעיון – כפי שבובה וקיקי מתקשרים לחדות או עגלגלות. "אבותינו יכלו להשתמש בקשר בין צלילי הדיבור לתכונות חזותיות כדי ליצור כמה מהמלים המדוברות הראשונות", אמר מרקוס פרלמן (Perlman), אחד החוקרים החתומים על המאמר, בהודעה לעיתונות. "והיום, אלפים רבים של שנים לאחר מכן, העגלגלות שמורגשת במלים אנגליות כמו בלון (baloon) עשויה לא להיות צירוף מקרים בלבד".

"אם מילים חדשות נתפסות כדומות לצורה או למושג אליו הן מתייחסות, יש סיכוי גדול יותר שדוברי השפה יבינו ויאמצו אותן", הוסיף עמיתו, בודו ווינטר (Winter). לפי השערת החוקרים, מילים רבות החלו את דרכן לא כצלילים שנבחרו שרירותית, אלא כמייצגות, באופן אינטואיטיבי, את המושג שהן מתארות. אפילו היום, ניתן למצוא את הקשר הזה אצל חלק מהן. אבל כדי להבין באמת את הקשר החמקמק בין צליל לצורה, החוקרים יצטרכו כנראה בעתיד לבחון עוד צלילים ועוד צורות, מעבר לבובה ולקיקי.

5 תגובות

  • א.עצבר

    סוד השפה האנושית

    סוד השפה האנושית-------------- -------------------------------------- 1
    מאמר מקורי מאת א.עצבר A . aetzbar מלים בנויות מצירופי אותיות.
    לכל אות יש צורה גיאומטרית ייחודית וצליל ייחודי.
    לכן - התפקיד היחידי שאות יכולה למלא, הוא תפקיד של שם. גם לכל צירוף אותיות יש צורה גיאומטרית ייחודית, וצליל ייחודי. לכן,
    התפקיד היחידי שצירוף של אותיות יכול למלא, הוא תפקיד של שם. צירוף האותיות א ב ג יכול למלא תפקיד של שם.
    השאלה היחידה שיכולה להישאל כלפי צירוף אותיות כזה ,היא פשוטה. צירוף האותיות א ב ג הוא שם של מה ? על שאלה זו אי אפשר לענות עם צירופי אותיות, כי כל צירוף הוא רק שם. התשובה היחידה האפשרית היא על ידי הנפת יד המצביעה על "משהו" , ועם הנפת היד יש להוסיף את האמירה הבאה
    צירוף האותיות א ב ג הוא שם של משהו זה, שהיד שלי מצביעה עליו. השפה האנושית היא שפת שמות, וכל צירוף אותיות שבה, הוא רק שם.
    צירוף האותיות כ ס א הוא שם של "משהו" שהיד שלי מצביעה עליו. יש להבדיל בין ידיעת "שם של משהו" שהוא רק צירוף אותיות,
    לבין "ידיעת המשהו" המושגת בדרך של התנסות ומעשה ממשי. כדי לדעת יותר על "משהו זה" שהצבעתי עליו, יש לנגוע בו, לשבת עליו, להרים אותו, להריח אותו, להקיש עליו ולשמוע צליל, וכן הלאה.
    ההתנסות המעשית הזו, מספקת לאדם ידיעה טבעית על משהו זה. השפה האנושית מחייבת להשתמש במעשה המביא לידיעה טבעית.
    האדם ניחן בידיעה טבעית, הבאה אליו בעקבות מעשה שהוא עושה.
    סוד השפה האנושית -------------------------------------------------- 2
    מאמר מקורי מאת א.עצבר A . aetzbar צירוף האותיות ע ץ
    הוא שם של "משהו זה" שהיד שלי מצביעה עליו.
    כדי לדעת יותר על "משהו זה"
    יש לנגוע בו, לטפס עליו, לטעום ממנו , וכן הלאה.
    יש להבדיל בין ידיעת "שם של משהו" שהוא רק צירוף אותיות,
    לבין "ידיעת המשהו" המושגת בדרך של התנסות ומעשה ממשי.
    ההתנסות המעשית, היא חלק בלתי נפרד מהשפה האנושית. כל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם. צירוף האותיות ב ר א ש י ת הוא רק שם.
    השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות זה , היא זו:
    "צירוף האותיות ב ר א ש י ת הוא שם של מה" ?
    המענה לשאלה זו מחייב לעשות מעשה המביא לידיעה, אבל המעשה הזה לא קיים במציאותו של האדם. לכן, צירוף האותיות ב ר א ש י ת נותר כשרבוט קו בעל צורה גיאומטרית ייחודית וצליל ייחודי. מה זה בראשית – זעק האדם , האם באמת זה רק שם?
    היות וכל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם,
    לא צריך לשאול "מה זה צירוף האותיות ב ר א ש י ת "
    כן צריך לשאול "צירוף האותיות ב ר א ש י ת – זה שם של מה ? צירוף האותיות ב ר א הוא רק שם.
    השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות זה , היא זו :
    "צירוף האותיות ב ר א הוא שם של מה" ?
    המענה לשאלה זו מחייב לעשות מעשה המביא לידיעה, אבל המעשה הזה לא קיים במציאותו של האדם. לכן, צירוף האותיות ב ר א נותר כשרבוט קו בעל צורה גיאומטרית ייחודית וצליל ייחודי. מה זה ברא – זעק האדם, האם באמת זה רק שם ?
    היות וכל צירוף אותיות בשפה האנושית הוא רק שם,
    לא צריך לשאול "מה זה צירוף האותיות ב ר א "
    כן צריך לשאול "צירוף האותיות ב ר א – זה שם של מה ?
    סוד השפה האנושית--------------------------------------------------- 3
    מאמר מקורי מאת א.עצבר A . aetzbar השפה האנושית היא שפת שמות, המשולבת עם התנסות ממשית.
    שפת שמות מחייבת את קיומה הטבעי של מערכת תרגום מופלאה –
    המקשרת בין ראייה ושמיעה - לתמונה המופיעה בדמיונו של האדם.
    מערכת תרגום כזה קיימת באדם, והוא לא מודע לקיומה. כאשר אדם מביט בציור של צירוף אותיות מוכר,
    או הוא שומע את הצליל של צירוף אותיות מוכר,
    המערכת הפלאית יוצרת בדמיונו של האדם, תמונה מוכרת.
    וכאשר מופיעה תמונה מוכרת זו, האדם מבין את שפת השמות שלו.
    אין לאדם שליטה על מערכת פלאית זו, והיא פועלת מעצמה.
    שם מוצע למערכת אוטונומית זו
    Picturetransworder עתה נשאר רק לייצר אפליקציה שאמורה לתרגם דף של ספר לתמונות,
    והצופה בתמונות אמור להבין את תוכן הדף. את אפליקציית picturetransworder אפשר להפעיל על כל טקסט,
    מהרצאות ונאומים חוצבי להבות, אל טקסטים פילוסופיים ואל מסמכים משפטיים וקטעי שירה, וכן הלאה –
    התוצאה תהיה מפתיעה, מכיוון שבכל ספר יש צירופי אותיות רבים,
    (כמו לדוגמה, ב ר א ש י ת , ב ר א , נ ש מ ה ) - שמערכת picturetransworder לא מסוגלת לתרגמם לתמונות. מקור הוויכוחים הנצחיים בין בני אדם, נובע מצירופי אותיות , שמערכת
    Picturetransworder לא מסוגלת לתרגם אותם לתמונות. מערכת picturetransworder מצפה לחקירה מדעית. א.עצבר 5/2019
    Aetzbar

  • ילד בן 10

    גם אני מאוד אוהב את שר

    גם אני מאוד אוהב את שר הטבעות..

  • אבי

    לא מבין את הקושי.

    לא מבין את הקושי.
    הצליל בובה הוא אכן רך יותר.
    קיקי הוא חד יותר. הברה עם הצליל החד ק' - היא חדה.

  • joseph arodi

    מעניין ומלמד ומלהיב

  • הלל

    וואו ממש מעניין

    וואו
    ממש מעניין