עדכונים שוטפים של שליחתנו לועידת האקלים COP27

עדכון מועידת האקלים 11.11

נושא הפיצוי על הנזקים שגורמת התחממות כדור הארץ נכנס לסדר היום הרשמי של ועידת האקלים בפעם הראשונה. התנגדותן של כמה ממדינות המערב עיכבה את תחילת הדיונים. נציג מצרים בנשיאות הוועידה וואל אבולמגד (Aboulmagd), אמר לעיתונאים שהמשא ומתן בנושא זה מתקדם היטב: "אף אחד לא חולק על הצורך בכך, ועל הדחיפות".

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הצהיר בנאומו בוועידה ביום שישי על מחויבותה של ארצו למאבק במשבר האקלים. "אנחנו צריכים להאיץ את הצעדים כדי להשיג את המטרה שלנו, אבל כל מדינות העולם צריכות להצטרף", אמר. הוא הזכיר את הנזקים שהמשבר כבר גורם, במיוחד במדינות עניות, אך לא התייחס ישירות לפיצויים שהן דורשות. מחוץ לאולם קראו מפגינים לנשיא  "שלם על הנזקים!". 

חלק מהנציגים חוששים כי העיסוק הנרחב בנושא הפיצויים יבוא על חשבון מאמצים לבלימת ההתחממות. אבולמגד הדגיש כי הוועידה מחויבת גם למאמצים אלו: "אנחנו לא יכולים, כאנושות, להרשות לעצמנו לא להתקדם מהר יותר לבלימת השינוי". 

הפגנות בועידת האקלים. | צילום: ד"ר יונת אשחר
הפגנות בועידת האקלים. | צילום: ד"ר יונת אשחר

עדכון מועידת האקלים 10.11

בימים הראשונים של ועידת האקלים בשארם א-שייח ברור שהנושא העיקרי הוא התמודדות עם הנזקים שמשבר האקלים גורם כבר כיום, ובעיקר – השאלה מי ישלם עליהם.

בעוד ועידות אקלים קודמות התמקדו בצעדים לבלימת ההתחממות של כדור הארץ (mitigation), כמו צמצום הפליטות של גזי חממה או קיבוע פחמן מהאטמוספרה, בוועידה הנוכחית עומד על סדר היום נושא ההתמודדות עם השינויים שכבר מתרחשים (adaptation), הכולל בין השאר טיפול בפליטים שאיבדו את בתיהם בגלל נזקים הקשורים לשינויי האקלים, וכן התמודדות עם שטפונות, בצורות ועוד. המדינות המתפתחות דורשות להקים קרן לפיצוי נפגעים מנזקי שינויי האקלים, וזה אחד מסלעי המחלוקת בוועידה.

"נושאי המימון והנזקים לא יורדים מסדר היום", אמר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ בתדרוך למשלחת הישראלית. "הם נהיו דומיננטיים והם ימשיכו להיות, כי הנזקים של משבר האקלים הולכים ומחמירים, ומדינות לא מסוגלות להתמודד איתם לבדן". בפקיסטן למשל עשרות מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם בשל שטפונות, ניגריה נפגעה קשה משטפונות ובאזורים הקריביים סופות גורמות לנזקים קשים. וזו כנראה רק ההתחלה.

עדכון מועידת האקלים 9.11

בניגוד לשנים קודמות, את פניהם של משתתפי #COP27  לא קיבלו הפגנות ענק, שבהן דרשו המפגינים פעולה מהירה ונחרצת יותר לטיפול במשבר האקלים. זה לא בגלל שמאז השנה שעברה המצב השתפר פלאים – הוא לא. אין מחסור באנשים שרוצים להפגין ולמחות גם השנה. אלא שממשלת מצרים הגבילה מאוד את האפשרות הזו, ושלחה את המפגינים לאזור ריק במדבר, רחוק מהוועידה, וגם מכל דבר אחר.

הרשויות איפשרו בכל זאת הפגנות קטנות מאוד בתוך מתחם הוועידה עצמה. המפגינים הגיעו ממדינות רבות, עם נציגות נכבדה לאסיה ולאפריקה. באחת ההפגנות קראו המשתתפים לצדק אקלימי, ודרשו להפסיק לממן פיתוח של דלקים ממקורות מאובנים. מדינות רבות אומרות שהן רוצות להפסיק להסתמך על פחם ונפט, אך הן ממשיכות לסבסד את התעשיות הללו, אמרה אחת מהן לאחר ההפגנה. אם יש להן כסף לסובסידיות, הן צריכות להיות מוקדשות לאנרגיה מתחדשת, לא לדלקי מאובנים. היא הוסיפה שמארגני הוועידה לא נתנו להם לקיים את ההפגנה ביום ראשון ושני, שבהם התקיימו פגישות הפסגה של המפגינים, ושלחו אותם לאותו מקום מרוחק. "רצינו להשמיע את קולנו פה, מול הנציגים", אמרה.

בהפגנה אחרת, נציגים של מדינות אפריקאיות הציגו מחזה קצר, שבו אישה נפגעת מאוטובוס והאנשים סביבה דורשים שתקבל פיצוי על כך. ה"שופט" הרים שלט שעליו נכתב "אין פיצויים", והקהל הגיב בקריאות "לא נקבל את זה!".

הנמשל ברור: המדינות המפותחות הן שפגעו בכדור הארץ, במיוחד באזורים העניים ביותר שלו, ועכשיו הן מסרבות לשאת באחריות ולשלם על מעשיהן. "לא עוד בלה בלה! נזקים עכשיו!" צעקו המפגינים. נושא הנזקים, Loss and damage, מסתמן כנושא המחלוקת העיקרי בוועידה. המדינות המתפתחות דורשות להקים קרן שתדאג לפיצויים ולטיפול בנזקי האקלים שמתרחשים כבר כעת, ועוד לפני כן, לדאוג שהמדינות המפותחות ישלמו את מה שכבר התחייבו לו בעבר. לטענת הנציגים של חלק מהמדינות המפותחות, הדרישות האלו הפכו לעיקר הדיונים, והן דוחקות לשוליים את הנושאים הקריטיים של צמצום פליטות גזי החממה. האם תצא מהוועידה בשורה בנושא זה? והאם תהיה זו הבשורה לה מצפים המפגינים? נדע בשבוע הבא.

הנמשל ברור: המדינות המפותחות הן שפגעו בכדור הארץ, במיוחד באזורים העניים ביותר שלו, ועכשיו הן מסרבות לשאת באחריות ולשלם על מעשיהן. | צילום: ד"ר יונת אשחר

עדכון מועידת האקלים 7.11

"יש עדיין תקווה – אבל היא נעלמת במהירות" - כך אפשר לסכם את נאומי הפתיחה של מנהיגי העולם  בוועידת האקלים שנפתחה היום בשארם א-שייח.

נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי, נאם ראשון, כמארח הוועידה. כצפוי, הוא הדגיש את הפגיעות שמשבר האקלים כבר גרם להן, ואת האחריות של המדינות המפותחות לעזור למדינות העניות יותר להתמודד עם המשבר. הנושא הזה הוא אחד מסלעי המחלוקת בוועידה, כשהמדינות המתפתחות רוצות לראות הקמת קרן שתעביר כספים לנפגעי האקלים, והמדינות העשירות יותר חוששות להתחייב לכך. המסר העיקרי בנאום, עם זאת, היה "יישום". זהו גם המוטו של הוועידה – together for implementation, "ביחד ליישום", והמילה הזו חזרה בנאומים שוב ושוב. ההתמקדות ביישום נובעת מן הסתם מהעובדה שרבות מההחלטות בוועידות קודמות נותרו על הנייר ולא יושמו, בוודאי לא במלואן.

בהמשך נאמו מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ונשיאים של כמה מדינות, בהם נשיא סנגל, מאקי סאל, שהוא גם נשיא האיחוד האפריקאי, ונשיא איחוד האמירויות, שיארח את הוועידה בדובאי בשנה הבאה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, יגיע רק בהמשך השבוע, והנציג של ארצות הברית בנאומי הפתיחה היה סגן הנשיא לשעבר, אל גור, שפעיל כבר שנים רבות במאבק נגד שינוי האקלים. מלבדם דיברו גם הכלכלנית הבריטית ממוצא מצרי מינוש שאפיק, שפירטה את ההזדמנויות הכלכליות ב"מהפכה תעשייתית ירוקה חדשה", וחוקרת האקלים הגרמנייה ורוניקה איירינג, שהדגישה כי חלון ההזדמנויות לפעולה הולך ומתקצר.

אולי הדוברת הנחרצת ביותר הייתה ליאה נמוגרווה, פעילת אקלים צעירה מאוגנדה, שדיברה בשם הדור הצעיר והאשימה את הדורות הקודמים בגניבת עתידם, ובהעדפה של רווחים כלכליים על פני חיי אדם. הביטוי "הזמן לפעולה הוא עכשיו" חזר ברבים מהנאומים, אבל נמוגרווה שינתה אותו במקצת, ואמרה "הזמן לכפות – to force – פעולה הוא עכשיו".

"אנחנו על הכביש המהיר לכאוס אקלימי, ועדיין לוחצים על הגז", אמר מזכ"ל האו"ם, אך הוסיף: "החדשות הטובות הן שאנחנו יודעים מה לעשות, ויש לנו את המשאבים הכספיים והטכנולוגיים להשיג את זה". אלא שלא בטוח שהמשאבים הללו יספיקו, אם למדינות העולם, בעיקר העשירות, אין את הרצון והמחויבות להשקיע אותם.

עדכון מועידת האקלים 6.11

מחר, ב-7 בנובמבר, תיפתח בשארם א-שייח' בדרום סיני ועידת האקלים COP27, בהשתתפות עשרות אלפי נציגים מכל רחבי העולם. היא תימשך כשבועיים ותכלול נאומים, דיונים, אירועים של ממשלות, עמותות וחברות מסחריות, ואולי גם הפגנות. על מה ידונו בוועידה הפעם? מה נעשה בוועידות קודמות? ולמה יש לה שם כל כך מוזר?

לכל התשובות בכתבתה של ד"ר Yonat Eshchar באתר.

0 תגובות