עקבות שהשתמרו בבוץ יבש במשך 10,000 שנה מאפשרות לשחזר מרדף של ציידים אחר עצלנים גדולים בראשית ימי האדם המודרני ביבשת אמריקה

לפני עשרת אלפים שנה, אולי אפילו יותר, על קרקעית אגם שיבש באזור שעכשיו הוא מדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית, הלכו שלושה עצלנים ענקיים, ואחריהם כמה בני אדם. מדי פעם בפעם עצר אחד העצלנים ונעמד על רגליו האחוריות, ככל הנראה בניסיון לאיים על בני האדם ולהבריחם. סיפור הציד העתיק הזה השתמר בעקבותיהם של המשתתפים, אנשים ועצלנים כאחד, ונחשף עכשיו במאמר שפרסמו חוקרים מארצות הברית ומבריטניה.

העקבות שגילו החוקרים שייכים לסוג שנקרא "עקבות רפאים" (ghost tracks) משום שהם נראים רק בתנאים מסוימים של לחות. אם האדמה מכילה יותר מדי מים או פחות מדי, לא רואים אותם. יותר ממאה עקבות נמצאו, ואפשר להבחין בברור בין אלה של  בני אדם לאלו שנוצרו בכפותיהם של עצלנים. לא מדובר בשוכני העצים הקטנים והחמודים שאנו מכירים כיום, אלא בעצלני קרקע מהסוג Nothrotheriops  או Paramylodon שהיו גדולים הרבה יותר, והגיעו לאורך של עד שלושה מטרים. בצורתם הכללית ובגודלם הם הזכירו במקצת את הדובים המודרניים, אך בניגוד אליהם, ובדומה לקרוביהם העצלנים שוכני העצים, עצלני הקרקע היו צמחוניים.

בין טביעות הרגל של העצלנים יש כאלו שאורכן כארבעים סנטימטרים, קבוצה נוספת של עקבות באורך כחמישים סנטימטרים, וקבוצה שלישית באורך של כשישים סנטימטרים. מכך הסיקו החוקרים שהיו שלושה עצלנים שונים באזור, כשהבדלי הגודל ביניהם נובעים מגיל שונה ואולי גם מהבדלים בין זכרים ונקבות. גם עקבות האדם היו בכמה גדלים שונים, והחוקרים מניחים שהייתה זו קבוצה של כמה אנשים, הם אינם יכולים לקבוע בדיוק את מספרם. הקבוצה הייתה מעורבת מבחינת גיל, וייתכן שהיו שם גברים ונשים יחדיו.

המחקר העלה שהעקבות נוצרו כולם באותו זמן, כלומר העצלנים ובני האדם נמצאו באזור יחדיו, ונראה שהאנשים דלקו אחר בעלי החיים. בכמה מקרים העצלנים שינו את כיוון הליכתם, אך בני האדם פנו בעקבותיהם. "אנחנו מקבלים כאן הצצה אל העבר, אל אינטראקציה בין שני מינים שונים" אמרה סאלי ריינולדס (Reynolds), אחת מהחוקרים החתומים על המאמר. "זה היה רגע של פעולה, רגע של דרמה".

בשבעה מקומות נראו עקבות רבים של כפות הרגליים האחוריות של העצלן בלבד, ונראה שהוא התרומם על רגליו ו"דרך במקום". מסביב לאותן עקבות נראו עקבותיהם של בני האדם. החוקרים סבורים שבמקומות אלו קבוצת האנשים סגרה על העצלן והוא התרומם על רגליו האחוריות כדי להתגונן מפניהם. כאשר התרומם כך העצלן היה גבוה משמעותית מבני האדם, ובמקום אחד העקבות מראות שאחד האנשים התרומם על אצבעותיו, אולי כדי להתקרב אל ראשו של העצלן. זה מחזק את ההשערה שהמפגש לא היה מקרי. "זה לא היה מזל או טעות" אמרה ריינולדס. "הכוונה שלנו [כלומר, של בני האדם] הייתה להרוג אותם".

תיעוד של מאבק בן 10,000 שנה לפחות. חוקר מצלם את העקבות בניו-מקסיקו | צילום: Matthew Bennett, Bournemouth University
תיעוד של מאבק בן 10,000 שנה לפחות. חוקר מצלם את העקבות בניו-מקסיקו | צילום: Matthew Bennett, Bournemouth University

תפקיד בהכחדה

החוקרים משערים שהקבוצה שעקבה אחרי העצלנים יצאה לצוד אותם עבור בשרם ופרוותם. לרוע המזל, העקבות מסתיימים בלי תשובה ברורה לשאלה איך הסתיימה הדרמה – אם העצלנים הצליחו להתחמק מהאנשים ולברוח או שנפלו קרבן לחניתותיהם. ייתכן שהמרדף נמשך על סוג אחר של אדמה, שלא שימר את העקבות. תהיה אשר תהיה התוצאה, הרגע שהשתמר בטבעיות הרגל בבוץ מעיד על כך שבני האדם באותה תקופה ראו בעצלנים מקור לבשר וניסו לצוד אותם. כך הוא מחזק את ההשערה שהגעתו של המין שלנו לאמריקה, זמן לא רב לפני כן, שיחקה תפקיד בהכחדתם של העצלנים הגדולים.

רק לעתים רחוקות מאוד צירוף מיוחד של תנאים מאפשר לעקבות להשתמר במשך זמן רב כל כך. דוגמאות עתיקות עוד יותר, כמו העקבות בלאטולי מלפני מיליוני שנה או אלו שנתגלו בכרתים לאחרונה, שינו את תפיסתנו על האבולוציה של האדם והוסיפו מידע רב שלא היה ידוע לנו קודם. המחקר החדש מציג בפעם הראשונה עקבות שמשמרות מפגש בין מינים, ומראות מה התרחש באותו מפגש – כמעט הכי קרוב שאפשר להגיע אל אותו רגע ציד קדום, לפחות עד שתהיה לנו מכונת זמן.

צפו בסרטון קצרצר של אוניברסיטת בורנמות' על המחקר (באנגלית):

 

2 תגובות

  • עובר אורח

    על טביעות רגל בונים סיפור

    וזה מדע!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיונת אשחר

    בהחלט. כי אמנם יש הרבה שאינו ידוע

    אבל יש גם הרבה שכן.
    וכשמחברים את המידע מהעקבות לדברים שידועים לנו ממקורות אחרים, כמו המאובנים של עצלני הענק והעדויות לקיומם של בני אדם באזור באותה תקופה, מתקבל סיפור שלם למדי.