הכול יחסי: נראה כי תחושת הרווחה הנפשית שלנו מושפעת ממעמדנו בסולם החברתי, ושלא מספיק להצליח – נרגיש טוב יותר אם אחרים יהיו מתחתינו
עד כמה שביעות הרצון שלנו מהחיים תלויה במעמד החברתי שלנו? האדם הוא יצור חברתי, ובכל חברה או קהילה יש אנשים שתופסים מקום מרכזי יותר מאחרים, כלומר מעמדם החברתי גבוה. השוואות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מחברה אנושית, והשפעתן הולכת ומתרחבת בימינו, כשאנשים מודדים את ערכם לפי לייקים, תארים או תפקידים. אם מעמד חברתי משפיע על האושר שלנו, אז התחושה שאנחנו "פחות" מאחרים עלולה לגבות מחיר נפשי לא פשוט.
רווחה נפשית או שְׁלוֹמוּת (Well-being) היא האופן שבו אנחנו חווים ומעריכים את חיינו – כלומר כמה רגשות חיוביים ושליליים אנחנו חווים ועד כמה אנחנו מרוצים מהחיים שלנו באופן כללי. התחושה הזאת מושפעת מגורמים כמו מערכות יחסים, הצלחות אישיות, תחושת משמעות, בריאות פיזית ומעמד חברתי. מדד הרווחה הנפשית משמש להערכת בריאות נפשית ואושר, ואף על פי שהוא קשור בראש ובראשונה לנפש, הוא משפיע גם על הבריאות שלנו ועל אריכות ימינו. פסיכולוגים משתמשים בו כדי להעריך איך מטופלים מרגישים לגבי חייהם, וקובעי מדיניות משתמשים בו כדי לאמוד את בריאותן של חברות ולמדוד השפעות של מדיניות חברתית.
בשנת 1984 הציג הפסיכולוג אד דינר (Diener) לראשונה את מודל הרווחה הנפשית. הוא הסביר כי האופן שבו אנחנו תופסים את איכות חיינו מורכב משלושה גורמים: תכיפות הרגשות החיוביים שאנו חווים, חוויות מזדמנות של רגשות שליליים, ושביעות הרצון הכללית שלנו מהחיים. אלה מושפעים בתורם משלל גורמים סביבתיים ופנימיים גם יחד, למשל הזמינות של משאבים בסיסיים כגון אוכל, תכונות אישיוּת ואופי, קיומם של מעגלים חברתיים תומכים, דפוסי חשיבה, תחושת מסוגלות ומאפייני החברה שבה אנו חיים.
מחקרים מצאו שקיים קשר גם בין המעמד החברתי של אדם, כלומר המיקום שלו בסולם החברתי בהשוואה לאנשים אחרים, לתחושת הרווחה הנפשית שלו. עם זאת, הם התקשו לקבוע שהקשר הזה הוא סיבתי. כלומר ייתכן שהקשר נובע מגורם אחר, למשל מידת הביטחון העצמי של האדם שמשפיעה גם על מעמדו החברתי וגם על הרווחה הנפשית שלו. אפשרות נוספת היא שרווחה נפשית משפיעה על מקומו של אדם בסולם החברתי, ולא להפך. מחקר משנת 2012 מצא שמעמדנו החברתי משפיע על רמת הרווחה הנפשית שלנו, אולם מחקר מאוחר יותר לא הצליח לשחזר את הממצא הזה.
מחקרים מצאו שקיים קשר בין המיקום של אדם בסולם החברתי בהשוואה לאנשים אחרים, ובין תחושת הרווחה הנפשית. קוביות משחק המייצגות רווחה נפשית | 3rdtimeluckystudio, Shutterstock
הכול יחסי
מחקר חדש ניסה לבדוק פעם נוספת אם המעמד של אדם בחברה משפיע על רמת הרווחה הנפשית שלו. בחלק הראשון של המחקר השתתפו 230 סטודנטים, שחולקו לקבוצות של חמישה. תחילה כל משתתף ישב מול מחשב וענה על שאלוני אישיות וזיהוי רגשות. לאחר מכן הוצג לכל משתתף סיכום כוזב של תוצאות השאלונים של שאר חברי הקבוצה. על סמך זה הוא התבקש לדרג את המעמד של כל אחד מחברי הקבוצה, ונאמר למשתתפים שהדירוגים הללו יסייעו לקבוע מי ינהיג את הקבוצה בפעילות המשך, שלא באמת קרתה.
המשתתפים לא קיבלו את תוצאות השאלונים שהם עצמם מילאו. במקום זה ניתן להם משוב כוזב לגבי המעמד שלהם בקבוצה, ושחברי קבוצתם העניקו להם דירוג חברתי נמוך של 4 בסולם של 7-1, או דירוג חברתי גבוה (6 באותו סולם). בנוסף נאמר להם שהמעמד הממוצע של חברי הקבוצה האחרים הוא 4 (נמוך) או 6 (גבוה). כך נוצרו ארבעה מצבים אפשריים: מעמד אישי גבוה או נמוך, בתוך קבוצה שהמעמד של חבריה גבוה או נמוך. לאחר מכן התבקשו לענות על שאלונים שהעריכו את הרווחה הנפשית שלהם – כמה טוב הם מרגישים לגבי עצמם.
נמצא שהמשתתפים דיווחו על רווחה נפשית גבוהה יותר כשחשבו שהמעמד שלהם היה גבוה. יתר על כן, דיווחיהם השתפרו אם הם ייחסו לחבריהם לקבוצה מעמד נמוך משלהם. נמצא גם המצב ההפוך, כשהמעמד החברתי של חבריהם לקבוצה היה גבוה משלהם, הם חוו רווחה נפשית נמוכה מאוד. כלומר, קיים קשר סיבתי בין מעמד חברתי לרווחה נפשית.
בשלב הבא, שבו השתתפו 405 סטודנטים, ביקשו החוקרים לבדוק אם חיזוק תחושת הערך העצמי ימתן את ההשפעה השלילית של המעמד החברתי הנמוך על תחושת הרווחה. לשם כך, לפני מתן המשוב על המעמד החברתי התבקשו חלק מהמשתתפים לבצע תרגיל של חיזוק ערך עצמי – הם בחרו שלושה ערכים שחשובים להם והסבירו מה חשיבותם. שאר המשתתפים, ששימשו קבוצת ביקורת, התבקשו לבחור את שלושת הערכים שהכי פחות חשובים להם, ולהסביר למה הם יכולים להיות חשובים עבור אדם אחר.
נמצא כי ברוב המצבים לא הייתה לתחושת הערך העצמי כל השפעה על הרווחה הנפשית. רק כשגם המעמד החברתי של המשתתף וגם זה של חברי קבוצתו היה גבוה, נמצא שיפור ברווחה הנפשית שלהם לעומת קבוצת הביקורת. כלומר נראה שכשאדם מאמין בעצמו הוא יכול להרשות לעצמו להיות פחות תחרותי ולהרגיש רווחה נפשית גבוהה יותר גם כשיש לצידו אנשים שאינם נחותים ממנו במעמדם.
החוקרים הסיקו שרווחתם הנפשית של אנשים מושפעת לא רק ממעמדם שלהם אלא גם מהמעמד של אנשים אחרים, ושהשפעות המעמד החברתי על הרווחה הנפשית חסינות במידה רבה למניפולציות של חיזוק הערך העצמי. מחקרים נוספים יצטרכו לבדוק אם הממצאים נכונים גם לקבוצות אחרות, שכן משתתפי המחקר היו כולם סטודנטים תושבי ארצות הברית, ואם המעמד החברתי חשוב באותה מידה גם תקפים בתנאים טבעיים מחוץ למעבדה.
חשוב גם לזכור שיש מגוון רב של דרכים לשפר את תחושת הרווחה הנפשית. אפשר למשל להיעזר בטכניקות כמו קַשִּׁיבות (מיינדפולנס), שממקדות את המחשבות בהווה, וגישות התנהגותיות-קוגניטיביות שמסייעות לזהות דפוסי חשיבה אוטומטיים שליליים ולהחליף אותם בדפוסים חיוביים ומועילים יותר. גם בניית מערכות יחסים חיוביות, פעילות גופנית, תרגולי הכרת תודה והצבת יעדים אישיים משמעותיים יכולים להשפיע על תחושת הרווחה הנפשית ועל שביעות הרצון מהחיים ולשפר אותן.
