באופן מפתיע מתברר: זנים שונים של אותו חיידק מעוררים תגובה חיסונית שונה לגמרי ועלולים לחולל מחלות אחרות

חיידקי סטרפטוקוקוס גורמים למגוון תסמינים שמשתנים מאדם לאדם. בשעה שאדם אחד יסבול מכאב גרון, לאחר הם יגרמו זיהום דם מסכן חיים. מחקר חדש חושף שההבדלים עשויים לנבוע מגֶנים שונים שיש למינים שונים של אותו חיידק.

הרעיון שזנים שונים של אותו חיידק מתנהגים אחרת אינו חדש. ידוע למשל שזנים מסוימים של חיידק המעיים אשריכיה קולי (E. Coli) גורמים למחלות קשות יותר מזנים אחרים, אך עד כה לא נבדקה לעומק הסיבה לכך. סיבה אפשרית אחת יכולה להיות הבדלים בין מערכות החיסון של אנשים שונים, אולם היא לא היחידה. מתברר שגם אצל חיידקים מאותו מין יש שונות גנטית רבה ומדענים מנסים עדיין להבין איך היא משפיעה על יחסי הגומלין שלהם עם מערכת החיסון. מחקר חדש המתפרסם בכתב העת PLOS pathogens מראה שגֵנים שיש לחיידקים מסוימים משנים את האופן שבו זנים שונים של אותו חיידק משפיעים על מערכת החיסון.

לכל מין של חיידקים יש מאגר בסיסי של גֶנים ששותפים לכל הפרטים מאותו מין. מלבדם יש גֶנים נוספים שנקראים "גֵנום עזר". הגֶנים הללו הם "תוספות מותאמות אישית" שזנים רכשו במשך הזמן מהסביבה או מחיידקים אחרים – תופעה שמזכירה אולי "חבילת הרחבה" במשחקי מחשב או לוח. לעיתים, החומר הגנטי הנוסף הזה מעניק לחיידקים תכונות חדשות.

האימונולוג אורי סלע ועמיתיו מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק בחנו לראשונה בצורה שיטתית את האופן שבו הגֶנים הנוספים הללו משפיעים על יחסי הגומלין של שני מיני חיידקים נפוצים, סטפילוקוקוס וסטרפטוקוקוס, עם מערכת החיסון. חיידקי סטפילוקוקוס יכולים לגרום למחלות רבות, החל מפריחה, דרך הרעלת מזון וכלה בזיהום דם. חיידקי סטרפטוקוקוס גורמים בעיקר דלקת גרון או דלקת ריאות.

החוקרים הראו תחילה שזנים שונים של אותו מין עוררו תגובות חיסוניות שונות לחלוטין בתאי דם של מערכת החיסון, שבודדו מהדם של אותו נבדק וגודלו בתרבית. עם זאת, תגובות חיסוניות שהיו ייחודיות לזן מסוים נראו באופן עקבי אצל חולים שונים שהודבקו בו. כמה מהזנים עוררו ייצור של תאי T רבים ואחרים הגבירו את פעילות תאי B – שני סוגי התאים העיקריים בתגובה החיסונית הנרכשת, שמאפשרת לגוף לבנות חסינות ארוכת טווח נגד מחולל מחלה ספציפי.

כשנבדקו זני חיידקים שחסרו להם כמה מהגֶנים העודפים, תאי ה-T לא הגיבו באותה עוצמה כמו לזנים דומים שכן הכילו אותם. הממצא הזה רומז שההבדלים בתגובה החיסונית לזנים שונים נובעת לפחות בחלקה מהבדלים בגֶנים הנוספים הללו.

"כיום, כשחולה מגיע לבית החולים עם זיהום שכיח כמו סטרפטוקוקוס או סטפילוקוקוס, איננו מגדירים את הזן הספציפי של החיידק", אמר סלע לכתב העת Science News. בעתיד, הוא מקווה, מידע על הזן הספציפי שהחולה נגוע בו יוכל לסייע לרופא לחזות איך המחלה תבוא לידי ביטוי ולבחור בטיפול המתאים ביותר.

אלן מקנאלי (McNally), מיקרוביולוג באוניברסיטת בירמינגהם באנגליה, ציין שהמחקר החדש "מזין את הוויכוח הפעיל" על תפקידם של גני העזר – האם הגֶנים הנוספים שיש לחיידקים מעוצבים בברירה טבעית, שמניעה את האבולוציה. המחקר מציע את האפשרות שעבור מינים מסוימים של חיידקים, ההתאמה האישית יכולה לסייע להישרדות של זנים בתוך המין, על ידי כך שהיא משנה את התגובה החיסונית שהם מעוררים.

היות שהמחקר הנוכחי בדק רק גֶנים מעטים מגנום העזר, ולא את כולם, יידרש מחקר נוסף כדי לקשר בין ההבדלים בתגובה החיסונית של זנים שונים  של אותו חיידק לבין הגנום הזה.

2 תגובות

  • אנונימי

    עד לפני כמאתים שנים, הטיפול

    עד לפני כמאתים שנים, הטיפול העיקרי של רופאים (אירופאים) היה הקזת דם. הבדיחה השגורה היתה שהחולים החלימו למרות הטיפול הרפואי, לא הודות לו. אם כיום רופאים נותנים אותו טיפול לכל זני החידקים, ולכן אולי הרופאים רושמים טיפול לא רלוונטי, מתברר שהבדיחה עדין תקפה לפעמים.

  • נועם

    זה נראה לי כמו סתם הוצאת שם

    זה נראה לי כמו סתם הוצאת שם רע. הרופאים נותנים טיפול שהוכח כמועיל נגד מין החיידק שהתגלה אצל המטופל. אין זה סותר שההתפתחות המדעית עשויה לאפשר טיפול מדויק יותר לכל זן ספציפי של החיידק.