הקשר עם הלוויין היפני היטומי אבד כשישה שבועות לאחר השיגור. אף על פי כן, המידע שאסף סתם את הגולל על אחת התצפיות המעניינות אך השנויות במחלוקת שנעשו בשנים האחרונות על צבירי גלקסיות

הלוויין היטומי ("עין" ביפנית), אחת מספינות הדגל של סוכנות החלל היפנית, היה אמור לספק מידע רב-ערך על התפתחותם של חורים שחורים ועל צבירי גלקסיות. כמו כן ציפו שהלוויין יעביר מידע על תופעות פיזיקליות בתנאים קיצוניים של צפיפות אדירה ושדות מגנטיים חזקים שמדענים אינם יכולים לייצר במעבדות על כדור הארץ. המכנה המשותף לכל התופעות הללו, ולתופעות רבות נוספות שהיטומי היה אמור לחקור, הוא פליטה אדירה של קרינת רנטגן.

הלוויין היה אמור לספק את המידע לחוקרים באמצעות צילום של קרני הרנטגן המגיעות מהחלל. מכיוון שהאטמוספירה של כדור הארץ חוסמת קרני רנטגן, אפשר לצלם אותן רק באמצעות לוויין החג מעל האטמוספרה. לרוע המזל, ב-26 במרץ 2016, פחות משישה שבועות לאחר השיגור, אבד הקשר עם הלוויין עקב תקלה שגרמה לו להסתחרר סביב עצמו.

אחת המשימות החשובות של היטומי הייתה לשפוך אור על אות חריג של קרינת רנטגן הנפלטת ממרכזם של צבירי גלקסיות. בשנת 2014 דיווחה קבוצת חוקרים כי ממידע שאסף הלוויין האירופי ניוטון מ-73 צבירי גלקסיות עולה שיש עודף של קרינת רנטגן באנרגיה של 3,500 אלקטרון-וולט הנפלטת ממרכזם. החוקרים גרסו כי תופעות פיזיקליות מוכרות אינן מסבירות את הקרינה הזו, ולכן סברו כי יתכן שמקור האות הוא התפרקות של חלקיקי חומר אפל שנמצאים בריכוז גבוה במרכזם של הצבירים.

קבוצת החוקרים דיווחה כי אות של קרינת רנטגן, חזק פי 30 מהממוצע בצבירים האחרים, נפלט ממרכזו של צביר הגלקסיות "פרסאוס", וכי האות נקלט בשלושה לוויינים שונים: ניוטון, צ'נדרה האמריקאי וסוזקו היפני. את הנתונים מהלוויינים ניתחו קבוצות חוקרים שונות, ולמרבה הבלבול דיווחו חלקן שהצליחו לזהות את האות יוצא הדופן ואילו קבוצות אחרות לא זיהו דבר.


פחות מששה שבועות בחלל. הדמיה של הלוויין היטומי. למעלה: מצלמת הרנטגן של הלוויין | מקור: JAXA, NASA

הלוויין היטומי, שהיה מצויד במצלמות רנטגן רגישות ומשוכללות יותר מכל הלוויינים שקדמו לו, הספיק לצלם את מרכז צביר הגלקסיות פרסאוס ולשלוח את הנתונים אל כדור הארץ בטרם אבד עמו הקשר. נתונים אלו הספיקו כדי לאפשר למדעני הניסוי להכריע את הוויכוח בין הקבוצות השונות, ולהודיע כי לא נפלט אות חזק במיוחד ממרכזו של פרסאוס.

כדי להגן על עדשת מכשיר המדידה של היטומי בזמן השיגור כיסו אותה המדענים במסנן שמקטין את כמות הקרינה הנכנסת למכשיר המדידה. בשלב מאוחר יותר של המחקר אמורים היו להסיר את המסנן, אך הלוויין לא הגיע לשלב הזה. למרבה הצער, מנע המסנן מהיטומי את האפשרות להכריע אם אות חלש אך חריג של קרני רנטגן נפלט ממרכזם של צבירי גלקסיות, כפי שדווח במחקרים קודמים.

בימים אלו מתקיימים מגעים בין נאס"א לסוכנות החלל היפנית על בנייתו של היטומי 2.0. אם המגעים יבשילו, הלוויין ישוגר בשנת 2020 ויפתור סופית, כך מקווים, את התעלומה של קרינת הרנטגן העודפת.

0 תגובות