הטכנולוגיה להצלת הקרנף הנדיר

בשמורת אול פג'טה (Ol Pejeta) בקניה חיים סודן, בתו נאג'ין ובתהּ פאטו, והם שלושת הקרנפים הלבנים הצפוניים האחרונים בעולם. תכנית חדשה ושאפתנית תנסה להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות והפרייה חוץ גופית כדי לאפשר להם להתרבות, ולוודא שהקרנף הלבן הצפוני לא ייכחד מהעולם עם מותם. 

הקרנף הלבן הצפוני נחשב לאחד משני תתי-המין של הקרנף הלבן (השני, שלא במפתיע, הוא הקרנף הלבן הדרומי), אם כי יש הטוענים כי האוכלוסיות נפרדות מספיק בשביל לקבוע שמדובר בשני מינים נפרדים, ולא תתי מינים. ב-1960 האוכלוסיה של הקרנף הצפוני מנתה עדיין 2,300 פרטים, אך הרס של שטחי מחייה ובעיקר צייד לא חוקי הביאו את תת-המין למצבו הנוכחי העגום.

לא רק שאוכלוסיתו מונה שלושה פרטים בלבד (שהם קרובי משפחה), אלא שהם גם אינם יכולים להתרבות באופן טבעי. סודן הוא בן 42, קשיש במונחים קרנפיים, וספירת הזרע שלו נמוכה מאוד. בנוסף, בתו ונכדתו סובלות שתיהן מבעיות בריאותיות שאינן מאפשרות להן להתעבר. נקודת האור היחידה היא שבידינו חומר גנטי של קרנפים לבנים צפוניים נוספים, שכבר אינם בין החיים: זרע של עוד ארבעה זכרים, ותאי עור מ-12 פרטים, זכרים ונקבות. אוליבר ריידר (Ryder) מגן החיות בסן דייגו, ארה"ב, ותומס הילדברנדט (Hildebrandt) מממכון לייבניץ בברלין, מתכוונים להשתמש בתאים האלה כדי להציל את הקרנף הלבן הצפוני.

בשלב הראשון, החוקרים מתכוונים להפיק ביציות מנאג'ין ופאטו, ולהפרות אותן, בהפרייה חוץ-גופית, בעזרת הזרע הקפוא או הזרע של סודן. מכיוון שמצבן של הקרנפיות הצפוניות אינן מאפשר להן כאמור להתעבר, את הביצית המופרית מתכוונים החוקרים להשתיל ברחמה של קרנפית "פונדקאית" מתת-המין הדרומי.

התהליך הזה מבוצע בהצלחה בבני אדם מאז שנות ה-70, אך עדיין לא נעשה בו שימוש ליצירת עובר קרנפי. לפני שישתמשו בביציות היקרות של שתי הקרנפיות הצפוניות האחרונות, החוקרים יבדקו את השיטה על קרנפיות מתת-המין הדרומי הנפוץ יותר, שאוכלוסייתו מונה כיום כ-20,000 פרטים. הילדברנדט משוכנע שהשיטה הזו תניב פירות (וקרנפים) תוך כמה שנים. בראיון לכתב העת Nature הוא הבטיח: "נאג'ין או פאטו יראו עוד קרנף לבן צפוני לפני מותן".

בעיה משפחתית
גם אם בעזרת הפריה חוץ גופית יבואו לעולם כמה וכמה קרנפים, הרי שכולם יהיו צאצאיהן של שתי קרנפיות – שהן עצמן אם ובתהּ. זהו אינו בסיס טוב ליצירת אוכלוסייה מתפקדת. השונות הגנטית קטנה מדי, והקרנפים עלולים לסבול משלל בעיות בריאות כתוצאה מרביית-קרובים. כאן נכנסים לתמונה התאים הקפואים של 12 קרנפים וקרנפיות. בשלב השני, והנועז יותר, הילדברנדט וריידר מתכננים להפוך את התאים האלה בהנדסה גנטית לתאי גזע מושרים. תאי גזע עובריים מסוגלים להתפתח לכל סוג של תא בגוף. בשנים האחרונות מדענים אפשרות ליצור תאי גזע מושרים – לקחת תאי גוף ולהחזיר אותם למצב עוברי, שממנו הם יכולים להתפתח לכל תא. החוקרים מתכוונים לעשות זאת עם תאי הקרנפים, ואז לגרום לתאי הגזע המושרים להתפתח לתאי מין – ביציות ותאי-זרע. הביציות יופרו ויושתלו בקרנפית דרומית, וכך יוולדו קרנפים לבנים צפוניים מרקע גנטי מגוון יותר.

ההליך הזה אינו פשוט, אך כל הצעדים בו נוסו בעבר בהצלחה – בבעלי חיים אחרים. עקרונית, אין סיבה לחשוב שהוא לא יעבוד בקרנפים, אך זה יקח זמן, עבודה, והרבה כסף. לא כולם משוכנעים שזוהי אכן השקעה טובה.

מייקל נייט (Knight), שעובד בארגון לשימור הקרנף האפריקאי, כינה בראיון ל-Nature את התוכנית "מדע בסגנון 'מסע בין כוכבים'". לדעתו, עדיף להשקיע את המאמצים ואת הכספים בתת-המין הדרומי, שאותו אפשר להציל.

האוכלוסייה של תת-המין הזה גדלה בשנים האחרונות בזכות ניהול נכון של השמורות, וכדאי, אומר נייט, להמשיך ולהשקיע בדרכים בדוקות כאלה במקום בתכניות גרנדיוזיות שעלולות להסתיים בלא-כלום. סטיוארט פים (Pimm), ביולוג מאוניברסיטת דיוק בארה"ב העוסק בשימור בעלי חיים, מודאג לא רק מההשקעה הכספית אלא גם מהמסר שתכנית כזו מעבירה לציבור הרחב. אם אנשים יחשבו שבעזרת הטכנולוגיה יהיה אפשר להחזיר לחיים מין שנמצא ממש על סף ההכחדה או אפילו מעבר לו, מדוע שישקיעו באמצעי מניעה כמו פיקוח על ציד לא חוקי או צמצום כריתת יערות? לדעת פים, המחשבה ש"לא צריך לדאוג" מאפשרות הכחדה, משום שתמיד אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור, עלולה להתברר כמסוכנת מאוד למאמצי השימור.

למרות הביקורת צוותי החוקרים מסן-דייגו ומברלין מחוייבים לפרוייקט ומנסים לגייס מימון בעבורו. את השלב הראשון– איסוף הביציות – מקווים החוקרים להתחיל כבר השנה. אם התכנית הנועזת תצליח, בוודאי יבואו בעקבותיה תכניות שאפתניות אפילו יותר – גנטיקאים מהרווארד, למשל, כבר מדברים על שימוש בתאי גזע מושרים כדי להחזיר לחיים את הממותה, באמצעות שימוש בתאים של ממותות שנמצאו קפואות והשתלת העוברים ברחם של פילה. מה יהיו ההשפעות ארוכות-הטווח של התכניות האלה על המאמצים למנוע הכחדה של חיות בר, אף אחד עדיין לא יודע בביטחון.