חוקרים השתמשו בשיטות זיהוי פלילי כדי לבחון כתובות מלפני 2,600 שנה, והראו שבממלכת יהודה היה שיעור גבוה של יודעי קרוא וכתוב

איך נראו החיים בממלכת יהודה, בסביבות השנה 600 לפני הספירה? בעוד שנים ספורות צבאו של נבוכדנאצר יכבוש את ירושלים ויגלה חלק גדול מהאוכלוסייה לבבל, אך בינתיים הממלכה עדיין שגשגה. חלקים נכבדים מהתנ"ך – ספר דברים, והגרסאות הראשונות של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים – נכתבו ככל הנראה בתקופה זו. המפעל התיאולוגי וההיסטורי הכביר הזה מעיד על נוכחותם של מלומדים, שהיו להם גם הפנאי וגם ההכשרה לכך. 

האם מדובר היה רק בשכבה מצומצמת ונבחרת שזכתה להשכלה? או אולי הייתה בממלכה מערכת חינוך כללית יותר, שלימדה את הבסיס – קרוא וכתוב, חשבון, כללי הדת – לכל האוכלוסייה? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ניסו לענות על השאלה בעזרת כתובות על חרסים ממצודת ערד וניתוח פורנזי של כתבי יד, והגיעו למסקנה שידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה מאוד בממלכה, ומעידה על מערכת חינוך רחבה.

מכתבים במצודה עתיקה

מצודת ערד הייתה מצודה קטנה למדי, ובה כ-30-20 חיילים. בשנות ה-60 של המאה שעברה חפר שם הארכיאולוג יוחנן אהרוני, ומצא בין השאר יותר ממאה כתובות דיו על חרסים. הכתובות כללו רשימות של שמות החיילים, מכתבים מחצר המלך, וגם הוראות לאפסנאי ולעוזריו – כמה קמח וכמה יין לשלוח ליחידות השונות. את הכתובות האלו חוקרים כבר כמה שנים פרופ' ישראל פינקלשטיין מהמחלקה לארכיאולוגיה ופרופ' אלי פיסצקי מהמחלקה לפיזיקה, עם תלמידת המחקר שירה פייגנבאום-גולובין, ד"ר אריה שאוס וד"ר ברק סובר מהמחלקה למתמטיקה, כולם מאוניברסיטת תל אביב (סובר כיום באוניברסיטת דיוק בארצות הברית). 

חקר כתובות עתיקות עשוי להיראות כעיסוק מוזר לאנשי המחלקות לפיזיקה ולמתמטיקה, אך הוא טומן בחובו בעיות שאפשר לפתור בעזרת אלגוריתמים. בשנת 2016 פרסמו החוקרים מאמר שבו הם בחנו 18 מתוך הכתובות של ערד, ובדקו אם כולן נכתבו על ידי אותו אדם, או בידי כמה אנשים שונים. הם פיתחו אלגוריתמים להשוואה בין כתבי יד, ואימנו אותם על מאגר של כתבי יד מודרניים. כשהשתמשו באלגוריתמים לניתוח הכתובות העתיקות, הגיעו למסקנה שלפחות שישה אנשים כתבו אותן. 

במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו באלגוריתמים חדשים שפיתחו, והוסיפו להם גם ניתוח מסוג אחר. הם צירפו לצוות את יאנה גרבר, שעבדה במשך 27 שנים במחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, והתמחתה בזיהוי פלילי של כתבי יד. כחלק מעבודתה היא בחנה כתבי יד רבים כדי לענות על שאלת המחקר: אם הם נכתבו בידי אותו אדם או בידי אנשים שונים. כמובן, המסמכים שהגיעו למשרדה במשטרה היו חדשים הרבה יותר.

גרבר יישמה את הכלים הפורנזיים שברשותה על כתובות החרס העתיקות, והגיעה למסקנה שאת 18 הכתובות כתבו לא פחות מ-12 אנשים. חלק מהכתובות היו מכתבים שנשלחו למצודה, אך גם את אלו שנכתבו בבירור בתוך המצודה עצמה כתבו לפחות שלושה כותבים, וארבעה אנשים כתבו מכתבים שהגיעו מיחידה אחרת, שהוצבה לא רחוק משם. 

אוסטרקונים ממצודת ערד, בערך משנת 600 לפנה"ס | צילום: מיכאל קורדונסקי, באדיבות אוניברסיטת ת"א ורשות העתיקות
אוסטרקונים ממצודת ערד, בערך משנת 600 לפנה"ס | צילום: מיכאל קורדונסקי, באדיבות אוניברסיטת ת"א ורשות העתיקות

ממלכה של יודעי קרוא וכתוב

זהו ככל הנראה המחקר הראשון בו חוקרי זיהוי פלילי השתמשו במומחיותם כדי לבחון כתבי יד עתיקים. הממצאים חושפים שבניגוד לתרבויות אחרות, ביחידות הצבא של ממלכת יהודה לא היה "סופר", פקיד מיוחד יודע-ספר שתפקידו היה לכתוב את כל המכתבים והמסמכים – אחרת כל הכתובות מהמצודה, וכל הכתובות מהיחידה ששלחה אליה מכתבים, היו כתובות בכתב יד אחד. אמנם ייתכן שבמצודה היה יותר מפקיד אחד, אבל זה לא סביר בהתחשב בגודלה, ובעובדה שהכתובות האלו, לפי ההערכות, נכתבו כולן בתוך זמן קצר. המסקנה המתבקשת היא שכמה וכמה מהחיילים המצודה, וכמה מאנשי היחידה ששלחה לשם מכתבים, ידעו לכתוב בעצמם.

ידיעת קרוא וכתוב הייתה, אם כן, נפוצה למדי בקרב החיילים של ממלכת יהודה, וייתכן שהייתה אף נחלתם של כל החיילים. היות וחיילים אינם מגויסים לרוב מהשכבה המלומדת ביותר, אפשר להסיק מכך שידיעת קרוא וכתוב היה נפוצה בממלכה באופן כללי, ושפעלה בה מערכת חינוך רחבה, בצורה שאינה נראית בתרבויות רבות אחרות, גם מאוחרות הרבה יותר.

הרקע הזה, כותבים החוקרים במאמרם, "סיפק רמה מתאימה של ידיעת קרוא-וכתוב והיסטוריה עבור היצירה של כמה מהטקסטים המכוננים של התנ"ך, והפצתם בקרב האוכלוסייה". אין זה אומר כמובן שהממלכה כולה השתתפה ביצירתם של הספרים האלו, אך היא סיפקה את הקרקע הפורייה שבה צמחו. הספרים האלו יצרו את הבסיס ההיסטורי והאידיאולוגי של ממלכת יהודה, והם נכתבו כדי שהציבור הרחב יקרא וילמד אותם. ספק אם היו נכתבים בחברה שבה רק מיעוט קטן יכול היה להעריך אותם. 

בעזרת כתובות עתיקות וחוקרת זיהוי פלילי, המחקר החדש חושף את רמת האוריינות ששררה בממלכת יהודה בשנותיה האחרונות – וכך גם נותן לנו הצצה לתנאים שאיפשרו את כתיבתם של כמה מהטקסטים הקדומים החשובים ביותר של התרבות שלנו. 

 

8 תגובות

  • אנונימי

    כנסו כנסו

    סֵפֶר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה. הסיפורים הם מגמתיים ובאים להוכיח שקיים קשר בין התנהגות העם לבין מתנת המלוכה, שקיבל העם לאחר שנים רבות של בקשות משמואל וקודמיו. תקופה המלוכה נחשבה בעיני העם לתקופה של שגשוג מדיני, ביטחון ושלום, וכן הכרה פוליטית בריבונות הלאומית של העם ובסמכותו של המלך כריבון שלו.
    https://freeacademic.com/products/8746

  • יוני

    החלנה מיותרת

    אמונתך שספר דברים,יהושע ,שופטים ושמואל נכתב בימי יאשיהו ולא כפי שאומרת המסורת היא לגיטימית אך גורמת צרימה לכל מי שמאמין בנצחיות התורה, לא מבין למה ככה לפגוע ברגשות אנשים ועוד בדרך אגב..
    כמובן טענתך היא סתירה לשכל הישר, מדוע שהעם יאמין באלוהים ובתורתו כאשר נותנים לו מצוות חדשות(שמופיעות רק בספר דברים) ואומרים לו שזה מה שאלוהים ציווה בהר סיני?!

  • רמי

    אותי דווקא מפריעה העובדה שיש

    אותי דווקא מפריעה העובדה שיש אנשים שלא יתנו לעובדות לבלבל אותם. הם לא יתנו למדע לומר את דברו. לי זה מציק יותר מפגיעה כביכול באמונות דתיות חסרות כל הגיון.

  • יונת אשחר

    זו אינה "אמונתי"

    זה הקונצנזוס בקרב חוקרי התנ"ך, והוא נסמך על לא מעט ראיות, מניתוח של המילים בספרים אלו ועד לראיות ארכיאולוגיות.
    לפי חקר המקרא, ספר דברים מזוהה עם ספר התורה שהתגלה במקדש בירושלים בימי המלך יאשיהו, בבית ראשון - " ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו" (מלכים ב פרק כב פס' ח). כך שלפי התנ"ך עצמו, היה ספר תורה שהתגלה מאוחר הרבה יותר, כלל חוקים חדשים, ואיש לא הכיר אותו עד אז. לטענת חוקרי המקרא, הספר - ספר דברים - נכתב בתקופה הזו, והוצג כאחד מספרי התורה בדיוק למטרה זו - לשכנע את האנשים שהחוקים האלו נתנו בהר סיני.

  • איל

    למען הדיוק

    הסברה על פיה ספר דברים נכתב בימי יאשיהו לגיטימית, אבל ודאי שאינה מוכחת.
    הציטוט שלך אודות ספר מלכים המעיד על מציאת ספר לא מוכר, מתעלם משלוש עובדות:
    1. כמעט כל המצוות המצויינות בספר דברים מופיעות גם בספרים האחרים ובפרט אלו העוסקות באיסור עבודת אלילים.
    2. הרפורמה של יאשיהו, המבוססת על הספר שנמצא, זהה לזו שנעשתה 100 שנים מוקדם יותר, על ידי חזקיהו.
    3. הציטוט הוא מתוך ספר מלכים המספר על 57 שנים בהן מלכו אביו וסבו של יאשיהו ומחקו לחלוטין את מצוות התורה תוך השלטת עבודה זרה, רצח ושחיתות מוסרית. בתנאים הללו, ברור שיאשיהו, שנולד לתוך מציאות נטולת תורה, מתייחס אל מצוות התורה ככאלו שאינן מוכרות. באשר לטענה כי הארכיאולוגיה מוכיחה את כתיבת ספר דברים בתקופת יאשיהו. איני מכיר הוכחה כזו או אפשרות להוכחה כזו, אלא אם כן את מכירה כתובת בסגנון "אני שפן הסופר, כתבתי את ספר דברים והבאתיו אל יאשיהו המלך".
    אם יש הוכחה ארכיאולוגית שאיני מכיר, אשמח לשמוע עליה.

  • יוני

    הקונצנזוס של אוניברסיטת תל אביב בלבד

    פרשנותך (ע"פ פרופסור ישראל פינקלשטיין ושות') כאילו מצאו ספר תורה שמעולם לא קרו בו , היא כל כך מוזרה ולא הגיונית. כאילו התורה עברה דרך מה שכתוב בלבד, ללא מסורת נלווית.
    הפירוש היותר הגיוני הוא , שהספר התורה היה פתוח בקללות של פרשת "כי תבוא", וזה מה שהיה מופלא כל כך.
    ובלי קשר לדברים אלו פרופסור יונת היקרה, זו לא סיבה לפגוע באמונתם של רבים כל כך וכאמור יש עולם שלם מעבר לחוקרי אוניברסיטת תל אביב המינימליסטים.

  • יונת אשחר

    פרשנות שלי?

    קרא את מלכים ב' כב. לפי המסופר שם, מצאו ספר תורה שלא היה ידוע עליו. "אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ" - פס' י"ג.
    בכל מקרה, אנחנו נאמנים לעובדות ולמסקנות העולות מהמחקר. לפי המחקר, ספר דברים, וספרים נוספים מהתנ"ך, נכתבו בתקופת בית ראשון. אם זה פוגע באמונתם של אנשים, זה מצער, אבל לא סיבה שלא להזכיר זאת.

  • יוני

    האפשרות היחידה?

    תודה על תגובתך.
    וכי אפשר לפרש פסוק זה רק בדרך אחת?!
    "לא שמעו" במובן של שמיעה ואפשר גם לפרש במובן של לא נהגו ולא קיבלו את דברי הספר.
    דווקא הפירוש שלי יותר הגיוני, כי כאמור ברגע שאנחנו מדברים על תורה שניתנה מהשמים, לא יכול להיות שפתאום גילו "תורה חדשה".
    זה שסגנון ספר דברים דומה ליהושע זה כיון שיהושע היה תלמידו של משה רבנו ולכן לא מן הנמנע שהוא ישתמש באותם מילים וצורת דיבור.