מחקר חדש מגלה כי דימות תהודה מגנטית יכול לסייע לגילוי מוקדם של סרטן אצל נשים עם רקמת שד צפופה
בדיקת MRI מראה יעילות רבה בזיהוי גידולים שבדיקת ממוגרפיה רגילה לא גילתה אצל נשים עם רקמת שד צפופה. המחקר, שנערך בכמה מרכזים רפואיים בהולנד, כלל רבבות נשים מעל גיל 50. התוצאות התפרסמו בכתב העת The New England Journal of Medicine.
יפעת, אישה בשנות ה-50 לחייה, הלכה לעשות בדיקת ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד: בדיקת רנטגן במינון נמוך של קרני-x שיוצרת תמונה של רקמת השד. לשמחתה, תוצאות הבדיקה חזרו שליליות, וכעת היא יכולה להיות רגועה לפחות עד למועד הבדיקה הבא בעוד שנתיים. אך האם היא באמת יכולה להיות רגועה? מחקרים מראים שבדיקת הממוגרפיה אינה יעילה מספיק אצל נשים עם רקמת שד צפופה, ולכן הרופאים הבודקים אותה עלולים להחמיץ סימנים מוקדמים להתפתחות גידול סרטני.
לכמחצית מהנשים מעל גיל 40 יש רקמת שד צפופה, כלומר מרבית נפח האיבר עשוי מרקמות חיבור, ולא משומן. צפיפות השד מושפעת מתורשה אך גם מגורמים אחרים כמו לידה, הגעה לגיל עצירת הווסת ומסת הגוף (BMI). מכיוון שגם רקמות החיבור בשד וגם הגידולים נראים לבנים בצילום הרנטגן הממוגרפי, קשה מאוד להבדיל ביניהם. שומן, לעומת זאת, מופיע שחור בצילום, ולכן קל יותר לזהות את הגידולים הלבנים על הרקע השחור.
המחקר ההולנדי ביקש לבדוק אם הוספה של בדיקת דימות תהודה מגנטית (MRI) לבדיקת הממוגרפיה שנשים עוברות מדי שנתיים תוכל לשפר את שיעור האבחון הנכון של סרטן השד אצל נשים עם רקמת שד צפופה. המחקר כלל כ-40 אלף נשים בנות 75-50, שרקמת השד שלהן צפופה. כל המשתתפות בניסוי עברו בדיקת ממוגרפיה שיצאה תקינה, וכ-4,800 מביניהן עברו גם בדיקת MRI משלימה.
הבדיקה מסייעת באבחון מוקדם של סרטן אצל נשים בעלות רקמת שד צפופה. אישה מוכנסת למכשיר MRI | מקור: Shutterstock
לזרז את הגילוי
מבין הנשים שעשו את הבדיקה המשלימה, אצל 454 נמצא ממצא חשוד בבדיקת ה-MRI. מתוכן, 300 עברו בדיקת ביופסיה, ול-79 מביניהן הבדיקה אישרה שיש להן גידול סרטני בשד. רוב הגידולים שהתגלו הודות לבדיקת ה-MRI המשלימה היו קטנים ובשלב התפתחות מוקדם יחסית של המחלה, ולכן עם סיכוי גבוה לריפוי.
העובדה שה-MRI רגיש יותר מהממוגרפיה באיתור גידולים סרטניים אינה מפתיעה כשלעצמה. אבל השאלה שהחוקרים התעניינו בה יותר הייתה אם שילוב של שני סוגי הבדיקות יצליח להוריד את מספר הגידולים שלא מאותרים אצל נשים עם רקמת שד צפופה. כיוון שמומלץ לנשים לעבור בדיקת ממוגרפיה כל שנתיים, החוקרים רצו לבדוק אם הוספת של בדיקת MRI משלימה תצליח לאתר גידולים סרטניים שהוחמצו בבדיקת ממוגרפיה והיו עלולים להמשיך ולהתפתח עד מועד הבדיקה הבא.
ממצאי המחקר הראו שכן. אצל נשים בעלות רקמת שד צפופה שעברו בדיקת MRI משלימה לאחר שבדיקת הממוגרפיה שלהן יצאה תקינה, שיעורי גילוי סרטן השד בבדיקת הממוגרפיה החוזרת כעבור שנתיים עמד על 0.8 מקרים לכל אלף נשים. שיעור הגילוי בקבוצת הנשים שעברה רק בדיקת ממוגרפיה כעבור שנתיים עמד על חמישה מקרי סרטן לכל אלף נשים. הפער הזה מלמד שבדיקת ה-MRI אכן הצליחה לגלות בשלב מוקדם גידולים קטנים שבדיקת הממוגרפיה המקורית החמיצה, וצמצמה במידה משמעותית את מספר הגידולים שנמצאו כעבור שנתיים.
שילוב הבדיקות יוכל לסייע באיתור מוקדם של גידולים אצל נשים עם רקמת שד צפופה. בדיקת ממוגרפיה | מקור: Shutterstock
החיסרון: תוצאות חיוביות כוזבות
לצד הנתונים המעודדים, עולה גם תופעה בעייתית בבדיקת ה-MRI המשלימה. מתוך 300 הנשים שהתגלה אצלן חשד לגידול ולכן עברו ביופסיה חודרנית, רק לקצת יותר מרבע מהן היה גידול סרטני בפועל. כלומר השיטה מניבה גם הרבה תוצאות חיוביות כוזבות, שיוצרות חרדה מיותרת, לחץ ובדיקות המשך חודרניות. בחלק מהמקרים מדובר רק בגידולים שפירים שיש רק סיכוי קטן מאוד שיסכנו את חיי הנבדקות. יש מי שיעדיפו לדאוג ללא צורך ובלבד שלא יסתכנו בפספוס של גידול ממאיר אמיתי, אך בהחלט מדובר בחיסרון משמעותי של השיטה.
מסקנות המחקר היו שבדיקת MRI משלימה לנשים עם רקמת שד צפופה הצליחה לצמצם באופן מובהק סטטיסטית את שיעור הכשלונות באיתור סרטן בבדיקת הממוגרפיה, בהשוואה לנשים שלא עברו בדיקת MRI. עדיין מוקדם כמובן לדעת אם שילוב שתי הבדיקות אכן יקטין את שיעור התמותה מסרטן השד של נשים עם רקמת שד צפופה.
גם אם ה-MRI יעמוד במבחן הזמן, אין זה אומר שחלפו ימיה של הממוגרפיה, שכן כיום רק בממוגרפיה אפשר לגלות אם לנבדקת יש רקמת שד צפופה או לא. מבחן נוסף שבדיקת ה-MRI תצטרך לצלוח הוא הזמינות בשטח; כיום חולים רבים בישראל מחכים שבועות ארוכים לבדיקת MRI, כך שלא נראה שיהיה מעשי כרגע להכניס אותה לבדיקות השגרה לנשים. וקיים פה גם שיקול כלכלי, שכן MRI היא בדיקה יקרה יחסית.
נכון להיום אף בדיקת סקר אינה מושלמת, וכל אחת מהן מכילה בתוכה יתרונות ופגמים מובנים. כנראה שרק שכלול הבדיקות הקיימות, שילוב בדיקות נוספות וייעול המערכת הרפואית יתנו את התוצאות הטובות ביותר בהפחתת התמותה מסרטן השד.