האם פרוביוטיקה משפיעה על המוח?

על נפלאות הפרוביוטיקה אנחנו שומעים ללא הרף, בפרסומות, בסיפורים אישיים וגם במחקרים מדעיים. ומה כבר יכול להיות רע בתוספת של "חיידקים טובים", שיעזרו לנו לעכל את המזון שלנו בצורה הטובה ביותר? אך צריך לזכור שכל דבר שמשפיע על גופנו ומשנה אותו יכול לגרום לתופעות לוואי, לצד התופעות הרצויות. ולאחרונה התגלה שזה המצב גם בנוגע לפרוביוטיקה.

במחקר אחד נמצא שהאכלה של תינוקות בשבועיים הראשונים לחייהם בפורמולה פרוביוטית שמכילה את החיידק lactobacillus , מעלה רמות חומציות בשתן. הסיבה לכך היא הצטברות של חומצה לקטית – שאותם חיידקים מסוגלים לייצר במעיים מגלוקוז, בהיעדר חמצן. מחקר אחר מצא שאנשים שצרכו פרוביוטיקה סבלו מערפול מוחי (brain fogginess, או בקיצור BF) - אוסף של תסמינים שכוללים בלבול, שיפוט לקוי, פגיעה בזיכרון לטווח קצר וקשיי ריכוז.  כל זה הוביל חוקרים מאוניברסיטת אוגוסטה בג'ורג'יה לבחון את האפשרות שפרוביוטיקה גורמת לתסמינים של ערפול מוחי על ידי העלאת רמות חומצה לקטית. המסקנה, כפי שפורטה במאמר חדש: בהחלט ייתכן.

פרוביוטיקה באיבר הלא נכון

המחקר כלל 30 אנשים עם ערפול מוחי (BF) ושמונה ללא BF. כל חולי ה-BF נטלו פרוביוטיקה מסוגים שונים, וחלקם נטלו  כמה סוגים ביחד, לרבות lactobacillus. רק אחד מהבריאים נטל פרוביוטיקה מסוג lactobacillus. חולי BF דיווחו יותר על נפיחות בחלל הבטן, ונמצאו אצלם מושבות חיידקים גדולות במעי הדק בשיעור גבוה יותר מאנשים ללא BF. היו להם גם רמות גבוהות של חומצה לקטית בדם – פי שניים עד שלושה מהנורמה בכמה מקרים. "ידוע שחיידקים פרוביוטיים יכולים לייצר חומצה לקטית מגלוקוז" הסביר החוקר הראשי, הגסטרואנטרולוג סטיש ראו (Rao), בהודעה לעיתונות של האוניברסיטה. "כך שאם בטעות אתה "מיישב" את החיידקים הפרוביוטיים במעי הדק, אתה מכשיר את הקרקע להתפתחות חומציות כתוצאה מהצטברות חומצה לקטית".  

"בטעות" הוא המינוח הנכון במקרה זה, כיוון שבאופן טבעי חיידקים פרוביוטיים אינם אמורים לפעול במעי הדק, אלא במעי הגס בלבד. אלא שתזונה פרוביוטית שמעלה את מספרם עלולה לעודד אותם להתפתח גם במעי הדק. הצטברות חומצה לקטית בדם גורמת לתסמינים נוירולוגיים שחלקם מזכירים את אלו של  BF ולכן ייתכן שהיא הגורם ל-BF אצל החולים: חלקם סבלו מהתקפים של ערפול מוחי שנמשכו כמה שעות לאחר האכילה ובכמה מקרים היו כה חמורים עד כדי כך שהחולים נאלצו להתפטר מעבודתם. לעיתים ההשפעה היתה מהירה מאוד, בטווח זמן של דקות לאחר האכילה. "זה קרה ממש לנגד עינינו" אמר ראו. הנפיחות שחווים אותם חולים גם היא קשורה לפעילות החיידקים, שכן היא יוצרת הרבה גזים.

האם להפסיק לקחת פרוביוטיקה?

חוקרים מצאו בעבר שפרוביוטיקה עלולה להוביל לבעיות בריאות באנשים עם תסמונת המעי הקצר – שבה המעי הדק אינו מתפקד כהלכה – אולם הממצאים החדשים מעידים שגם אנשים ללא בעיות במעיים פגיעים ל-BF ולנפיחות בבטן. החדשות הטובות הן שבמרבית המקרים התסמינים אינם ארוכי טווח: כשהחולים שחוו BF ונפיחות טופלו בטיפולים אנטיביוטיים, או לחלופין נמנעו מפרוביוטיקה או מזונות שמכילים אותה כמו יוגורט, היתה הקלה בתסמינים: 85 אחוזים מהחולים דיווחו שהערפול המוחי שלהם נעלם לאחר טיפולים כאלה, מה שמרמז שהתופעה אכן קשורה באופן ישיר לחיידקים.

לא כל החולים, כמובן, יחוו את התסמינים הללו כתוצאה מנטילת פרוביוטיקה, ולא כל סוגי הפרוביוטיקה זהים ובהכרח יגרמו לאותם תסמינים. כמו כן, המחקר נעשה על מדגם קטן ובצורה לא מבוקרת, כך שקשה להסיק ממנו מסקנות חד-משמעיות. עם זאת, ראו אומר שהניסיון שלו ושל צוותו במשך למעלה משלוש שנים מראה שאסור לנטול באופן אקראי וללא הבחנה פרוביוטיקה מבלי להתייעץ עם מומחה לפני כן. "יש להתייחס לפרוביוטיקה כאל תרופה לכל דבר ולא כאל תוסף מזון", אמר.

ולחובבי היוגורט ושאר מזונות פרוביוטיים – אם אתם חווים תופעות של בלבול וחוסר התמצאות במרחב, ונפיחות בבטן – יש סיכוי שהחיידקים הטובים אינם כה טובים עבורכם ושהתופעות הללו נובעות מהפרוביוטיקה. כדאי להתייעץ עם מומחה בתחום שייתן המלצה אם להפסיק שימוש בפרוביוטיקה, באופן זמני או קבוע.