מחקר: התאורה המלאכותית של בני האדם עלולה לשבש את המחזורים הטבעיים האחראים על בקיעת דגיגים ליד החוף

כבר עשרות שנים שהלילה אינו חשוך יותר ברוב עולמנו. אסטרונומים נאלצים לנסוע לעומק המדבר כדי לצפות בכוכבים, ובמבט חטוף מהחלל קל להבחין בערים ובדרכים בלילה, רק על פי מקבצי האור. התופעה הזאת נקראת "זיהום אור", ומחקרים שנעשו על בני אדם ובעלי חיים הוכיחו שחשיפה מוגברת לאור מלאכותי בלילה משבשת מנגנונים פיזיולוגיים רבים.

בדומה לבני האדם בעבר, בעלי החיים משתמשים במחזוריות הקבועה יחסית של התאורה הטבעית מהשמש והירח כדי לתזמן שלבים רבים במחזור החיים שלהם – כמו חיזור, רבייה ונדידה. בנוסף האור מכתיב גם אינטראקציות בין יצורים, למשל חלוקת שעות הפעילות בתוך נישה אקולוגית מסוימת.

מחקרים בנושא התמקדו עד כה בעיקר בבעלי חיים יבשתיים, כולל בני אדם, ואילו המידע על השפעת האור על סביבות ימיות מצומצם יחסית. אף שהתאורה המלאכותית מופעלת לרוב על פני היבשה, חופים רבים חשופים כיום לתאורה מלאכותית בשעות הלילה. רבים מהם שוכנים לצד שוניות אלמוגים, בין השאר בגלל המשיכה התיירותית שלהן, אך יש יסוד סביר להניח שלתאורה במקומות האלה יכולה להיות השפעה שלילית על המחזורים הטבעיים של בעלי החיים שם.

כיוון שכך, פוטנציאל הנזק אינו מוגבל ליבשה. מחקר חדש מאוסטרליה מראה שגם דגי שונית מהסוג שושנון עלולים להינזק מחשיפה לזיהום אור.

חוקרים מאוניברסיטת מלבורן ומאוניברסיטת פלידרס בדקו את השפעות התאורה המלאכותית בלילה על דגי שושנון, שמוכרים לציבור בזכות הסרט "מחפשים את נמו" ומכונה גם דג ליצן. השושנונים חיים בסימביוזה עם מינים של שושנות ים בעלות זרועות צורבות, והם פופולריים יחסית בקרב אספני דגים בשל צבעיהם המרהיבים.

המחקר נעשה על דגי שושנון כתום מזויף (Amphiprion ocellaris), קרוב משפחה של השושנון הכתום המפורסם מהסרט. בניסוי העיקרי חילקו אקראית עשרה זוגות של דגי שושנון פוריים לשתי קבוצות, שגודלו באקווריומים בתנאים מבוקרים. קבוצה אחת גודלה במחזורים של 12 שעות אור יום ו-12 שעות לילה למשך 60 ימים, ואילו השנייה חוותה 12 שעות אור יום ו-12 שעות אור מלאכותי, ללא חושך כלל. החוקרים עקבו אחרי מספר הביצים שהדגים הטילו, מידת ההפריה שלהן והצלחת הבקיעה. לאחר 60 ימים הוחזרו הדגים מהקבוצה השנייה לתנאים זהים לאלה של הראשונה, כדי לבדוק אם ההפרעה ממשיכה להשפיע גם אחרי שהתאורה המלאכותית נפסקת.

בלי מחזוריות של אור וחושך אף ביצה לא בקעה. דגי שושנון כתום מזויף | צילום: Science Photo Library
בלי מחזוריות של אור וחושך אף ביצה לא בקעה. דגי שושנון כתום מזויף | צילום: Science Photo Library

חושך בעיניים

תוצאות הניסוי הראו כי אף על פי שכמות הביצים המופרות שהוטלו הייתה דומה מאוד בשתי הקבוצות, בקבוצת הניסוי לא בקעה אף ביצה, לעומת 80 אחוזי בקיעה בקבוצת הביקורת. כשקבוצת הניסוי חזרה למשטר תאורה טבעי, שיעור הבקיעה עלה מעל ל-75 אחוז, דבר שמעיד שאפשר כנראה להתאושש מהשפעת זיהום האור.

החוקרים משערים כי הסיבה לשיעורי הבקיעה הנמוכים קשורה לתהליך אבולוציוני, שנועד להגדיל את סיכויי ההישרדות של עוברי השושנונים. הביצים קטנות יחסית ושקופות, וההשערה היא כי בקיעתן בלילה משפרת את הסיכוי שטורפים לא יבחינו בעוברים שבקעו. המנגנון שאחראי לבקיעה בשעות הלילה בלבד אינו ידוע עדיין, אך נראה שהאור המלאכותי הפריע לו לפעול ומנע את בקיעת הביצים. תוצאות הניסוי מדגימות כיצד פעולות של האדם כמו בניית בתי מלון לאורך חופים עלולות לגרום נזק כבד למערכות אקולוגיות רגישות כמו שוניות אלמוגים.

המסקנות הראשוניות מהמחקר הן שתאורה מלאכותית בלילה בהחלט עלולה לגרום נזק כבד לבעלי חיים בשוניות האלמוגים. אומנם הניסוי נערך באקווריום ולא בתנאים טבעיים, אך עוצמת השינוי מעידה על מנגנון שבהחלט עשוי להיות רלוונטי גם בטבע. מחקרים נוספים יוכלו ללמד אותנו על מידת הנזק הצפוי לבעלי חיים שונים בסביבות טבעיות. פיתוח תיירות בחופים בלי התייחסות לנושא עשוי להביא לפגיעה בלתי הפיכה במערכות אקולוגיות רגישות, כך שיש לפעול במהירות כדי לוודא שהנזק הפוטנציאלי יצומצם מראש.

 

0 תגובות