הם חכמים, בעלי מוח גדול, וחיים זמן רב יותר מציפורים אחרות. האם האבולוציה של התוכים צעדה במסלול מקביל לזו שלנו?

יש להם מוח גדול יחסית לגופם, עם תאי עצב רבים מהרגיל, במיוחד בחלק הקדמי של המוח. הכישורים הקוגניטיביים שלהם עולים בהרבה על אלו של קרוביהם, והם מצטיינים במיוחד בלימוד שפה: יש להם מסלולים מיוחדים במוחם לשם כך. הם חיים במערכות חברתיות מורכבות ויודעים לשתף פעולה זה עם זה. חייהם ארוכים יחסית לבעלי החיים הקרובים אליהם, ולוקח להם גם זמן רב מציפורים אחרות להגיע לבגרות.

אנחנו מדברים כמובן על תוכים, מהחכמים שבין העופות. אולי שמתם לב שכל התכונות שמנינו מאפיינות גם בעל חיים נוסף: בני האדם. במחקר חדש זיהו חוקרים מארצות הברית ומברזיל גנים שעשויים לתרום להארכת החיים ולכישורים קוגניטיביים אצל התוכים, והראו שהאבולוציה שלהם הייתה, במובנים מסוימים, דומה מאוד לזו שלנו.

באופן כללי, ככל שציפור גדולה יותר, כך היא חיה זמן רב יותר. הדבר נכון גם אצל יונקים – כך למשל פיל יחיה  הרבה יותר שנים מאשר גרביל. בני אדם, לעומת זאת, חיים זמן רב יותר משהיה צפוי לפי הגודל שלנו, וכך גם תוכים. למינים שונים של תוכים יש תוחלת חיים שונה, אך רובם חיים זמן רב יותר באופן משמעותי בהשוואה לציפורים בגודל דומה. זוכרים את התוכית האדומה מהסרטים "אייס ונטורה"(1994)  ו"ד"ר דוליטל"(1994)? כן, זו היתה אותה ציפור. שמה פונצ'ו, היא תוכית מהמין ארה ירוקת-נוצה, והשנה חגגה יום הולדת 92. תוכי אפריקאי אפור חי בדרך כלל כ-80-60 שנה, ואפילו הדררות הירוקות הקטנות, מין פולש שהתפשט בארץ בשנים האחרונות, יכולות לחיות עד 30 שנה.

תוכים גם ידועים כחכמים מאוד. ולא מדובר רק בחיקוי קולות: תוכים הראו יכולת יוצאת דופן לפתור בעיות, ומסוגלים אפילו ליצור כלים ולהשתמש בהם. בשנה שעברה גילו חוקרים כי מין של תוכי אוסטרלי נוהג לתופף בעזרת כלים כחלק מטקס החיזור. תוכים ועורביים נחשבים לקבוצות החכמות ביותר מבין הציפורים, ויש להם גם את המוח הגדול ביותר והמספר הגדול ביותר של תאי עצב, בעיקר במוח הקדמי.

"הם בעלי חיים ממש, ממש חכמים, והמוח שלהם גדול באופן מיוחד" אמר קלאודיו מלו (Mello), שהוביל את המחקר החדש, בראיון לניו-יורק טיימס. "אנחנו רואים משהו דומה אצל בני האדם, שיש להם מוחות גדולים יותר וכישורים קוגניטיביים מפותחים יותר בהשוואה לבעלי חיים אחרים. אנחנו חושבים שהתוכים הם המקבילה לכך בעולם העופות".

במחקר בחנו החוקרים את רצף הגֵנוֹם של אמזונה כחולת מצח (Amazona aestiva), תוכי קטן למדי שחי בברזיל ובארגנטינה (אבל למרות שמו, דווקא לא ביערות האמזונס). הם השוו אותו לגנום של 30 מיני ציפורים, כולל ארבעה תוכים.

ארה ארגמנית | Shutterstock
"הם בעלי חיים ממש, ממש חכמים, והמוח שלהם גדול באופן מיוחד". ארה ארגמנית | Shutterstock

אריכות ימים ובקרת חלבונים

בשלב הראשון הם השוו בין ציפורים בעלות תוחלת חיים גבוהה מהרגיל, בהן התנשמת הלבנה ויונת הסלע, וציפורים שתוחלת החיים שלהן מתאימה לגודלן. כך מצאו יותר מ-300 גנים שהיו שונים אצל הקבוצה מאריכת החיים. רבים מהם גֵנים שאחראים על תיקון DNA וגֵנים שמווסתים את חלוקת התא. אלו הם תהליכים שמעורבים גם במחלת הסרטן, ומגבילים את תוחלת החיים במינים רבים. חלק מהגנים שנמצאו היו  מוכרים כבר כבעלי השפעה על משך החיים, אך היו גם רבים שלא ידענו על הקשר שלהם לנושא קודם לכן. האם הגנים האלו משפיעים על הזדקנות ותמותה גם אצל בני אדם? יידרשו מחקרים נוספים כדי לברר זאת.

החוקרים מצאו אצל התוכים גם שינויים ב-DNA הקשורים ליכולות קוגניטיביות גבוהות. רוב השינויים האלו לא היו בגנים עצמם, הרצפים הצופנים את המידע הדרוש לייצור חלבון, אלא ברצפים אחרים שמבקרים את ביטוי הגנים, כלומר את ייצורם בפועל של חלבונים שונים. רצפי הבקרה האלו חשובים מאוד לתפקוד הנכון של התאים, ומחקרים כבר הראו שהיה להם תפקיד חשוב באבולוציה של המוח שלנו. ואמנם, חלק מהשינויים שנמצאו אצל התוכים היו דומים מאוד לשינויים שהתרחשו אצלנו.

החוקרים מציעים שהאבולוציה של התוכים מקבילה במובנים רבים לזו שלנו, ועל ידי כך שנלמד את השינויים הגנטיים שהתרחשו אצלם, נוכל להבין טוב יותר את התפתחות המין שלנו. "הטבע עושה את הניסויים האלו בשבילנו" אמר מלו, "ואז אנחנו צריכים לשאול איך זה קרה?"

 

0 תגובות