מאמץ משותף של עשרות מעבדות הניב רשימה ארוכה של תרופות שעשויות לפגוע בנגיף, 27 מהן כבר מצויות בשימוש נגד מחלות אחרות, ואינן דורשות בדיקות בטיחות
המירוץ למציאת טיפול לחולי מגיפת הקורונה החדשה נמשך בהתמדה, ועתה עלה שלב. כאשר הנגיף תוקף את תאי הגוף, הוא מחדיר את החומר הגנטי שלו לתאים. לנגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, יש 29 גֵנים שמכילים הוראות ליצירת חלבונים. 29 החלבונים הללו פועלים בתוך התאים שלנו ועוזרים לייצר אלפי נגיפים חדשים שייצאו מהתא וידביקו אלפי תאים אחרים. כדי לעשות זאת, חלבוני הנגיף מגייסים לעזרתם חלבונים מהתאים שלנו. אחת האסטרטגיות בפיתוח תרופות נגד הנגיף היא למצוא חומרים שפוגעים בחלבונים שלו – עניין מסובך שדורש זמן רב, אך קבוצות מחקר ברחבי העולם שוקדות על כך. אפשרות אחרת היא לפגוע בחלבונים של תאי האדם שעוזרים לחלבוני הנגיף.
נבאן קרוגן (Krogan) מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) הוא מומחה באינטראקציות בין חלבונים, ובייחוד בהסתכלות רחבה על כלל החלבונים בתא במצבים שונים. קרוגן יצר שיתוף פעולה עם עשרות מעבדות נוספות מ-UCSF ומאוניברסיטאות נוספות בארצות הברית ובאירופה. הצוות המורחב בדק אילו חלבונים בתאי האדם עוזרים לחלבונים של נגיף הקורונה. החוקרים הנדסו גנטית תאי אדם בתרבית, כך שכל אחד מהם ייצר חלבון מסוים של הנגיף, וכך הצליחו להפיק 26 מתוך 29 החלבונים של הנגיף. לאחר שבודדו את החלבון הנגיפי מהתאים, בדקו בשיטות ביוכימיות אילו חלבונים של אדם נשארו קשורים לכל אחד מן החלבונים הנגיפיים. המחקר פורסם בשרת טרום פרסום biorxiv.
מִסרטן ועד קרחת
החוקרים מצאו 332 חלבונים שמגיבים עם 26 חלבוני הנגיף. הממצאים הללו מלמדים אותנו רבות על הביולוגיה של הנגיף – אילו מנגנונים בתא הוא מפעיל לצורך שכפולו, ואילו מנגנוני הגנה הוא מונע מהתא מלהפעיל. עם זאת, כרגע עדיין לא ידוע מה חשיבותה של כל אחת מהאינטראקציות האלה לשכפול הנגיף – יידרשו מחקרים רבים נוספים לבדוק את החשיבות של כל אחד מ-332 החלבונים הללו. אולם כשהחלבונים הללו ידועים, אפשר למצוא תרופות שיפגעו בהם, וכך – בתקווה – יפגעו ביכולת של הנגיף לשכפל עצמו בתוך התא. החוקרים הצליבו את רשימת החלבונים עם רשימת התרופות הקיימות בשוק ועם רשימת התרופות שנמצאות כרגע בניסויים קליניים או טרום-קליניים, ומצאו 69 תרופות אפשריות נגד 66 מהחלבונים שברשימה. מתוך התרופות האלה, 27 כבר משמשות לטיפול במחלות אחרות, כך שאין צורך בבדיקות בטיחות לתרופה – אלא רק בניסויים קליניים שיבדקו את יעילותן נגד נגיף הקורונה.
אחת התרופות הללו היא כלורוקווין – תרופה נגד מלריה שעלתה לכותרות בימים האחרונים. התרופה מעכבת פעילות של חלבון בשם SIGMAR1, הנקשר לחלבון של הנגיף שתפקידו ככל הנראה למנוע מתאי הגוף לפרק את חלבוני הנגיף (על פי השוואה לנגיף הסארס מ-2003). ייתכן שכך כלורוקווין פוגעת ביכולת הנגיף להשתכפל.
בין התרופות האחרות שעלו במחקר יש תרופות לטיפול בזיהומים חיידקיים, לטיפול בסרטן, ללחץ דם, לאלרגיה, לסוכרת, למניעת דחיית אברים לאחר השתלה, לסכיזופרניה ואפילו תרופה נגד התקרחות.
פוטנציאל גם נגד נגיף קורונה? אריזת גרסה גנרית של אחת התרופות על בסיס כלורוקווין | צילום: JOSH SHER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מקווים לתוצאות מהירות
על פי דיווח בעיתון ניו יורק טיימס, חלק מהשותפות למחקר כבר החלו בניסויים בתרביות תאים לבדוק 22 תרכובות מתוך הרשימה. בימים הקרובים צפויות תוצאות ראשונות של ניסוים שבודקים אם התרופות מסוגלות לעצור את שכפול הנגיף בתאים בתרביות. אם יתברר שחלק מהתרופות המאושרות לשימוש מעכבות את התרבות הנגיף בתרביות, אפשר יהיה להתקדם איתן ישירות לניסויים קליניים. כך, ייתכן שתימצא תרופה תוך חודשים ספורים.
לאחר פרסום המחקר כבר פורסם ב-biorxiv מאמר של חוקרים קוריאנים שבדקו השפעה של תרופות על שכפול נגיף הקורונה בתרביות תאים. אחת התרופות שהם בדקו - Camostat - היא בין 69 התרופות שהוצעו במחקר של UCSF. לפי תוצאות המחקר הקוריאני, התרופה לא מנעה את שכפול הנגיף. לעומת זאת, שתי תרופות שאינן כלולות ברשימה נמצאו יעילות נגד הנגיף בתרבית תאים במחקר הקוריאני, ואינן רעילות לתאים. אחת התרופות היא ציקלזוניד (ciclesonide, מוכרת בשם אלבסקו) המשמשת תרופה לאסתמה. האחרת היא ניקלוזמיד (niclosamide), המשמשת לטיפול בשרשורים - תולעי מעיים.
סטיבן פלור (Floor), אחד השותפים למחקר, כתב בטוויטר: "מעולם לא הרגשתי כך בעבר כשהסתכלתי על רשימת אינטראקציות בין הגנים, בעוד אני מתבודד ותוהה אם משפחתי תדביק אותי. חומרת המגפה העולמית הזו עמדה לנגד עיניי בעודי קורא על האינטראקציות הללו ועל הדרכים לשבש אותן".
היכולת של עשרות מעבדות לשלב כוחות ולשתף פעולה במיזם הזה הובילה לתוצאות שהגיעו במהירות הבזק – רשימה של כ-70 תרופות אפשריות תוך חודשים ספורים מהתפרצות המגפה – ומראה, שוב, מה כוחו של המדע.
