אתמול בעשר בלילה נחתה החללית InSight בכוכב הלכת האדום. המטרה: ללמוד על מבנה הקרקע של מאדים ועל הליבה שלו

החללית אינסייט (InSight) הגיעה (26 בנובמבר) לכוכב הלכת מאדים. תהליך הנחיתה התחיל בסביבות השעה 22:00 שעון ישראל ושודר באתר הציבורי של נאס"א (NASA). החללית, ששוגרה ב-5 במאי השנה, היא החללית הראשונה ששוגרה למשימת פלנטרית מבסיס חיל האוויר האמריקאי בונדנברג בקליפורניה. החללית שהתה בחלל כחצי שנה ולפני כחודשיים החלה בהכנות לנחיתה, שכללו בדיקות תקשורת רבות, בדיקות לתוכנות המנהלות את הנחיתה ותיקוני מסלול שנועדו להביא אותה למסלול כמה שיותר מדויק לקראת הנחיתה. הנחיתה, שנמשכה כשש דקות, היא השלב הקריטי ביותר והמועד ביותר לתקלות. כך אכן קרה ב-19 באוקטובר 2016 כשהנחתת סקיאפארלי של סוכנות החלל האירופית התרסקה על אדמת מאדים. במהלך הנחיתה, אם כניסתה של הנחתת לאטמוספרה הדלילה של מאדים, היא הפעילהמגיני חום ומצנח שיאט את מהירות ירידתה. כשהתקרבה  לפני השטח נכנסו לפעולה רקטות הבלימה כדי להנחיתה לאט ובבטחה. למרבה השמחה, הנחיתה בוצעה בצורה מושלמת וללא כל תקלות.

מטרתה העיקרית של אינסייט היא לחקור את המבנה הפנימי של כוכב הלכת. לשם כך תסתייע הנחתת בעיקר בשני מכשירים מיוחדים: הראשון הוא סיסמומטר, כלומר גלאי של תנודות בקרקע, והשני הוא מכשיר שימדוד שפיעת חום מהליבה, כלומר את כמות החום שזורמת מליבת מאדים כלפי חוץ.

החללית אינסייט עוברת הכנות אחרות לפני השיגור. NASA/JPL-Caltech
מטרתה העיקרית היא לחקור את המבנה הפנימי של כוכב הלכת. אינסייט לפני השיגור | NASA/JPL-Caltech

בכדור הארץ משתמשים בסיסמולוגיה כדי למדוד תזוזות של הקרקע ולחשב על פיהן את עוצמתן של רעידות אדמה. התזוזות הללו יוצרות כמה סוגים של גלים, שלכל אחד מהם תכונות פיזיקליות ייחודיות לו שיכולות ללמד אותנו על המבנה הפנימי של כוכב הלכת. לדוגמה, גלים נעים מהר יותר בחומרים דחוסים ועל כן חישוב זמן הגעתם מאפשר ללמוד על המבנה הפנימי של סלעי המאדים ועובי השכבות. לעומת זאת, גלים מסוימים דועכים בתווך נוזלי - וכך אם סוג זה של גלים לא  יגיע לסיסמומטר נוכל להסיק שבליבת מאדים יש חלק חיצוני שהוא נוזל, בדומה למצב בכדור הארץ.

מכשיר בשם HP3 ימדוד את החום הנובע מהליבה, וכך ילמד אותנו על ההתפתחות של מאדים לאורך השנים ויעזור לנו לקבוע אם מאדים וכדור הארץ בנויים מאותם אבני בניין. מכיוון שהמכשיר מודד חום, מקורות נוספים  יפריעו למדידה לכן הנחתת תצטרך להחדיר אותו לעומק של כמה מטרים באדמת כוכב הלכת, שם הוא לא יושפע מקרינת השמש שיוצרת חום רב ועלולה להפריע למדידות.

בשל ההתמקדות בתהליכים שמתרחשים במעמקי האדמה, השיקולים המנחים בבחירת אתר הנחיתה נוגעים לפני השטח ולתנאים הכלליים, ולא, כמו במשימות אחרות, לסלעים מסוג מסוים או לתצורות שטח מעניינות. נאס"א בחרה לנחיתה במישור אליסיום, ליד קו המשווה, שצפוי להיות נוח מסיבות רבות: פני השטח שלו שטוחים, כמות האור שמגיעה אליו רבה, מה שיסייע להפעלת הפאנלים הסולריים שבחללית, גובה פני השטח נמוך, כך  שעובי האטמוספירה יאפשר להאט את החללית בנחיתתה, וגם הטמפרטורה נוחה יחסית למקומות אחרים במאדים.

אילוסטרציה של אינסייט פורשת את הפאנלים הסולריים שלה. NASA/JPL-Caltech
אתר הנחיתה הבחר כך שיהיה בו שפע של אור. אינסייט פורשת את הפאנלים הסולאריים שלה | NASA/JPL-Caltech

לאחר שהנחיתה הושלמה החלה הנחתת בפריסת המכשירים המדעיים שלה, תהליך איטי שיימשך כשלושים יום. לאחר מכן היא תצטרך לבצע תהליכים מקדימים נוספים, כגון חפירת הבור עבור ה-HP3 והצבתו. הציפייה היא שהמידע המדעי מאינסייט יתחיל לזרום כחודשיים לאחר הנחיתה.

 
סרטון הנחיתה של נאסא:

2 תגובות

  • שקד

    כמה תיקוני הגהה ושגיאות כתיב:

    פסקה ראשונה
    למשימת פלנטרית
    אם כניסתה
    היא הפעילהמגיני פסקה רביעית
    למדידה לכןהנחתת

  • Yehuda Elyada

    נקודה למחשבה: כאשר מודדים את

    נקודה למחשבה: כאשר מודדים את שפיעת החום מהליבה לפני השטח, נעשית מדידה השוואתית של הטמפרטורה בעומקים שונים. כאשר זה נעשה על כדור הארץ נמצא כי הטמפרטורה עולה ככל שמעמיקים, ומזה אפשר להסיק שבליבה קיים מקור חום (למשל, מסה רדיואקטיבית גדולה) ומפני השטח "בורח" חום על ידי קרינה לחלל. הדינמיקה הזאת מחזיקה את כדור הארץ בטמפרטורה יציבה מספיק כדי לאפשר התפתחות חיים (נדרשים מיליארדי שנים, כנראה) ובו זמנית לאפשר את טקטוניקת הלוחות (תזוזת היבשות ופתיחת האוקיינוסים ביניהן) שזה מנגנון אדיר ל"מחזור" חומרים כימיים, ביניהם חמצן, פחמן, חנקן וסידן, החיוניים לקיום חיים מתמשכים למרות הסופיות של המשאבים איתם נוצר כדור הארץ. בקיצור, התשובות של המעבדה על המאדים יכולות ללמד אותנו עד כמה הכדור שלנו ייחודי בתנאיו הגיאולוגיים - ולכן ייחודי בסיכוי שיווצרו עליו חיים בתהליך אבולוציוני שדורש זמן. הרבה זמן.