הנשיא הראשון של מדינת ישראל הוא גם הכימאי שגילה כיצד לייצר אצטון בעזרת חיידקים. חיים ויצמן ידע גם לגייס את הישגיו ויוקרתו המדעיים לטובת המפעל הציוני

יש אנשים שבוחרים בקריירה מדעית. הם מקדישים את זמנם ללימוד, למחקר ולפרסום תגליותיהם, כדי לקדם את הידע האנושי ולשפר את איכות חיינו. אנשים אחרים בוחרים בקריירה פוליטית. הם משקיעים את מרצם בהובלת תהליכים מדיניים לקידום חזונם ומנהיגים את הציבור שאותו הם משרתים. אך רק מעטים פועלים ומצליחים בשני התחומים במקביל, ורק בודדים מהם מגיעים להישגים משמעותיים המנציחים את שמותיהם בדפי ההיסטוריה. ד"ר חיים ויצמן, שנולד לפני 144 שנים והפך לאחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי במאה העשרים, היה אחד מיחידי הסגולה האלה. חייו של ויצמן הם סיפור מרתק על מדע, מנהיגות, ציונות והקשר ביניהם.

חיים כפולים

לחודש נובמבר שמורה חשיבות מיוחדת בחייו של חיים ויצמן. הוא נולד ב-27 בנובמבר 1874 למשפחה יהודית פשוטה ומרובת ילדים, בעיירה קטנה בשם מוטל, שנמצאה בתחום המושב – השטח באימפריה הרוסית שבו הותר ליהודים להתגורר באותה תקופה. ב-2 בנובמבר 1917 פרסם הלורד ארתור ג'יימס בלפור את הצהרת בלפור המפורסמת, במידה רבה בזכות השפעתו ומעורבותו של ויצמן. 32 שנים בדיוק מאוחר יותר, ב-2 בנובמבר 1949, לאחר קום מדינת ישראל, נחנך "מכון ויצמן למדע", הנקרא על שמו, בטקס מרשים לכבוד יום הולדתו ה-75. שלוש שנים לאחר מכן, ב-9 בנובמבר 1952, נפטר ויצמן באחוזתו שברחובות.

חיים ויצמן היה אדם בעל זהות כפולה, מעין גיבור-על במונחים של היום. מצד אחד, הוא היה מדען – ביוכימאי שהתמקד בפיתוח שיטות לייצור חומרים לשימושים שונים, החל מתחליפי בשר ועד תוספים כימיים לתעשיית צבעי הרכב. ויצמן רכש את השכלתו המדעית בגרמניה ובאוניברסיטת פרייבורג בשוויץ. בשנת 1906 קיבל משרת מחקר במנצ'סטר שבאנגליה, לשם עבר עם ארוסתו הטרייה, ורה. מעל 120 פטנטים שונים נרשמו על שמו במהלך חייו, הישג אדיר שהביא לו פרסום וממון רב. בד בבד, היה ויצמן פעיל מרכזי בתנועת הציונות, שהחלה להתעורר לקראת סוף המאה ה-19. אישיותו הכריזמטית, לשונו החדה והשכלתו הרחבה הפכו אותו במהירות לאחד המנהיגים הבלתי מעורערים של היהודים שביקשו להקים לעצמם מדינה בארץ ישראל. ב-1921 מונה ויצמן לנשיא ההסתדרות הציונית, ובזכות קשריו הרבים עם מנהיגים ברחבי העולם, ובפרט עם מנהיגי בריטניה וארצות הברית, הצליח להכריע את הכף לטובת הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.

בשנות עבודתו המוקדמות במנצ'סטר שבאנגליה גילה ויצמן חיידק קטן בעל שם מדעי מסובך: קלוסטרידיום אצטובוטיליקום (Clostridium acetobutylicum), הידוע גם בכינויו "אורגניזם ויצמן". ויצמן גילה שהחיידק מתסיס חומרי גלם עמילניים שמקורם בצמחים ומייצר כמה תוצרים אורגניים ייחודיים: בוטנול, אתנול ואצטון. תחילה התמקד ויצמן בבוטנול, וניסה לשפר את התהליכים שבהם החיידק מייצר חומר זה, החיוני לכמה תהליכים כימיים. אך ב-1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה, ועולמו של ויצמן השתנה לחלוטין.

חיים ויצמן בצעירותו. צלם לא ידוע, ויקיפדיה
אחד המנהיגים הבלתי מעורערים של היהודים שביקשו להקים לעצמם מדינה בארץ ישראל. ויצמן בצעירותו | Wikipedia

המלחמה וההצהרה

כעת, דווקא אחד החומרים האחרים שייצר החיידק בתהליך התסיסה זכה למשנה חשיבות: האצטון. חומר פשוט זה, שאנו משתמשים בו כיום כממס להסרת לק מהציפורניים, שימש באותה תקופה כבסיס ליצירת חומר נפץ ארטילרי בשם "קורדיט". האצטון מנע מקנה התותח להתעוות בעת הירי וכן מנע את יצירת שביל העשן לאחר הירי, דבר שיש לו חשיבות רבה בשדה הקרב. עד מלחמת העולם הראשונה לא הייתה שיטה תעשייתית יעילה לייצור אצטון, והוא הגיע בעיקר ממחצבים טבעיים בקרקע. עם פרוץ המלחמה הייתה לאימפריה הבריטית בעיה: רוב המחצבים היו בצד הלא-נכון של אירופה, תחת שליטתה של גרמניה. הצורך באצטון היה רב מתמיד.

למרבה המזל, הגיעה שמועה לאוזניו של שר הימייה הבריטי, אחד בשם וינסטון צ'רצ'יל, על מדען יהודי צעיר מאוניברסיטת מנצ'סטר שחוקר חיידק קטן שיכול לייצר אצטון. צ'רצ'יל מיהר לזמן את ויצמן ללשכתו בלונדון, והטיל עליו את המשימה החשובה: להיות אחראי על פיתוח התהליך לייצור מסיבי של אצטון כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בריטניה ובעלות בריתה. ויצמן זיהה את הפוטנציאל הרב הטמון בתפקיד, ומיד התגייס לשירות האדמירליות הבריטית. הוא התמנה לראש מעבדות המחקר הכימי של הצי, ובמשך השנתיים הבאות עסק במלוא מרצו בפיתוח וייעול של התהליך. מבשלות שיכר רבות באנגליה ובארצות הברית הוסבו למפעלים לייצור אצטון, ובכך למעשה הוביל ויצמן גם את התהליך התעשייתי הראשון לייצור ביוכימי של החומר היקר. עבודתו של ויצמן סללה עבורו את הדרך ליצירת קשרים רבים עם מנהיגי הממלכה הבריטית, ביניהם שר החימוש ולימים ראש הממשלה לויד ג'ורג' ושר החוץ ארתור ג'יימס בלפור. אכן, מדובר באותו בלפור החתום על אחד המסמכים החשובים ביותר בדרך להקמת מדינת ישראל. ויצמן השכיל להשתמש בהשפעתו ובהישגיו המדעיים כדי לשכנע את ראשי הממשל הבריטי לפרסם את ההצהרה הרשמית האוהדת לטובת המפעל הציוני והעם היהודי.

משמאל: רה ויצמן, חיים ויצמן, הרברט סמואל, לויד ג'ורג', אתל סנודן, פיליפ סנודן. Wikipedia, the Central Zionist Archives
יצר קשרים רבים עם מנהיגי הממלכה הבריטית. משמאל: ורה וחיים ויצמן, הרברט סמואל, לויד ג'ורג', אתל ופיליפ סנודן | Wikipedia

יסודות היצירה האנושית

במשך שלושת העשורים הבאים, מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד לאחר מלחמת העולם השנייה, המשיך ויצמן לפעול כמנהיג של העם היהודי בארץ ישראל ובגולה, וזאת לצד עבודתו המדעית. הוא פעל לקידום שיתוף הפעולה בין היהודים לערבים בארץ ישראל, כפי שמעידה חתימת הסכם פייסל-ויצמן (1919), שנועד להסדיר את הכרת הערבים בתנועה הציונית. הוא אף לקח חלק חשוב בהכרעה על הקמת מדינת ישראל, כאשר הפעיל את מלוא השפעתו כדי לשכנע את הארי טרומן, נשיא ארצות הברית, להצביע בעד תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל באו"ם.

ויצמן היה גם בין האחראים להקמת מוסדות המחקר המובילים בארץ, ביניהם האוניברסיטה העברית והמכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, שזכה ברבות הימים להיקרא על שמו של ויצמן. בטקס לחנוכת מכון ויצמן למדע אמר ויצמן את הדברים האלה: "מדע ומחקר הם יסודות היצירה האנושית כולה. אך עם כל החשיבות המכרעת של המדע, לא בו בלבד ניוושע... עלינו לבנות גשר חדש בין המדע לבין רוח האדם. כל ימי עמלתי וחתרתי לעשות את המדע והמחקר יסוד למפעלנו הלאומי. אבל ידעתי גם ידעתי, כי מעל למדע יש ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות - ערכי צדק ויושר, שלום ואחווה."

 

דרכו של ויצמן כאחד ממנהיגי העם היהודי לא הייתה תמיד פשוטה. הוא זכה לביקורת רבה מצד היהודים בארץ ובעולם על שיתוף הפעולה שלו עם הבריטים, במהלך השנים הקשות שעבר היישוב היהודי בארץ ישראל תחת השלטון הבריטי העוין לעתים. היו לו מאבקים עיקשים עם מנהיגים אחרים, ובהם דוד בן-גוריון, על הדרך הנכונה להגשמת החזון הציוני. ועם כל זאת, ויצמן היה ונשאר אחד ממנהיגיו הבלתי מעורערים של העם היהודי, ועל כך זכה בכבוד לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל, תפקיד שנשא בו עד יום מותו.

כיום, 144 שנים לאחר הולדתו, תרומתו העצומה של חיים ויצמן למדינת ישראל ולמדע ניכרת כמעט בכל. מכון ויצמן למדע הוא אחד ממכוני המחקר המדעיים המובילים בעולם. תעשיות התרופות, הכימיה ואפילו ההיי-טק הישראליות, שאותן יזם והקים ויצמן, מביאות לישראל הישגים רבים. אפילו החיידק שגילה ויצמן עדיין נמצא בשימוש, כמקור אנרגיה חלופי ובלתי מזהם. מזל טוב לחיים ויצמן – המדען והמדינאי שידע לחבר בין חיידקים ואנשים.

 

לקריאה נוספת

  • דבורה ברזילי, "המדיניות הציונית של חיים ויצמן בתקופת מלחמת העולם הראשונה", בתוך: בן-ציון יהושע ואהרן קידר (עורכים), אידאולוגיה ומדיניות ציונית: קובץ מאמרים, מרכז זלמן שזר, 1978.
  • ורה ויצמן, חיי עם ויצמן, ספרית מעריב, תשכ"ח 1967.
  • חיים ויצמן, מסה ומעש – זכרונות חייו של נשיא ישראל, תרגום: אשר ברש, הוצאת שוקן, 1949.
  • בנימין זאב קדר (עורך), חיים ויצמן: המדען, המדינאי ומדינאי-המדע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשע"ה.
  • נורמן רוז, חיים ויצמן: קורות חיים, תרגום: כרמית גיא, הוצאת עידנים, 1990.
 

תגובה אחת

  • רועי

    מענין. לא ידעתי על כל פועלו.