30 שנה למותו של ריצ'רד פיינמן, חתן פרס נובל הזכור בעיקר בזכות הרצאותיו, ספריו ואישיותו הססגונית

ריצ’רד פיינמן היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי פורץ דרך שזכה לתהילה מדעית בעיקר בזכות פיתוח תיאוריות במכניקת הקוונטים ובאלקטרודינמיקה קוונטית. עבודתו המדעית, למרות חשיבותה הרבה, לא הייתה זו שהפכה אותו לאחד המדענים הבולטים, המוערכים והפופולאריים ביותר בארצות הברית במאה העשרים. פיינמן היה אחד מאותם מעטים המשלבים גאונות מדעית עם כריזמה של כוכב. הוא הצליח לגעת בבני אדם, לא רק אנשי מדע, להצחיק אותם, ללמד אותם ולגרום להם לחשוב.

כל אחד יכול להבין

פיינמן נולד בניו יורק במאי 1918 ולמד בתיכון פאר-רוקווי היוקרתי. הוא סיים את לימודיו בגיל 17 ואחרי לימודי תואר ראשון במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס הוא עבר לאוניברסיטת פרינסטון שם קיבל תואר דוקטור בגיל 24. הוא הצטרף כחוקר למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קורנל, אבל בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד בעיקר במעבדה הלאומית בלוס-אלמוס במסגרת תכנית מנהטן לפיתוח פצצת האטום. ב-1952 עבר למכון הטכנולוגי של קליפורניה.

ב-1965 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם שניים מעמיתיו, סין-איטירו טומונגה (Tomonaga) וג'וליאן שווינגר (Schwinger) על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית. אחרי שהוכרזה זכייתו בפרס התקשר אליו עיתונאי וביקש שיסביר בפשטות על מה הוא זכה. פיינמן השיב 'אם זה היה פשוט, לא היו נותנים לי נובל על זה'. אבל בכל זאת, האלקטרודינמיקה הקוונטית מצליחה לתאר שדות אלקטרומגנטיים בצורה קוונטית, כלומר היא מתייחסת לפוטונים, יחידות האור, כיחידות (קוונטות) של אנרגיה ומצליחה לבטא בצורה הסתברותית את ההתנהגות של שדה אלקטרומגנטי. פיינמן פיתח שיטות מתמטיות שאפשרו לחשב את ההתנהגות של שדות אלקטרומגנטיים.

מספר סיפורים בחסד שלא חשש לומר את דעתו בשום נושא. ריצ'רד פיינמן ב-1984 | צילום: Tamiko Thiel, ויקיפדיה
מספר סיפורים בחסד שלא חשש לומר את דעתו בשום נושא. ריצ'רד פיינמן ב-1984 | צילום: Tamiko Thiel, ויקיפדיה

במהלך שנותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה פיינמן עשה לעצמו שם כמדען גדול אבל גם כמורה מעולה שיודע להסביר נושאים מורכבים ומאתגרים בצורה מעניינת ברורה ופשוטה. סדרת הספרים בעקבות הרצאותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה הרצאות פיינמן על פיזיקה זמינה כיום ברשת לקריאה ללא תשלום, והיא אחת מסדרות הספרים הפופולריות ביותר בפקולטות לפיזיקה בארצות הברית. לאחרונה ביל גייטס סיפר בבלוג שלו על המורה הטוב ביותר שמעולם לא היה לי והביע השתאות מהיכולת של פיינמן להפוך את הפיזיקה לברורה וכיפית באותו זמן, מההתלהבות שלו ומהאמונה המלאה שכל אחד יכול להבין את מה שהוא מלמד.

אישיות צבעונית

בשל מעמדו בקהילה המדעית צורף פיינמן לוועדת רוג'רס, שחקרה את נסיבות התפוצצותה של מעבורת החלל צ'לנג'ר ב-1986, והיה אחד מחבריה הבולטים. את מסקנותיו הדגים בניסוי שהועבר בשידור טלוויזיוני לכלל האומה ובו הראה שאטם הגומי של טילי ההאצה איבד את גמישותו כתוצאה מהטמפרטורה הנמוכה בפלורידה בימים שלפני השיגור. כושר האיטום של החלק נפגע וכך נוצרה דליפת הדלק שהובילה לפיצוץ. את הרעיון הדגים בצורה פשוטה: הוא טבל את האטם בכוס מים קרים והמחיש שוב את יכולתו להעביר רעיון בצורה פשוטה ובהירה לכולם.

הצליח להבהיר ולפשט גם את הרעיונות המורכבים ביותר בפיזיקה. פיינמן בהרצאה ב-CERN | צילום: Science Photo Library
הצליח להבהיר ולפשט גם את הרעיונות המורכבים ביותר בפיזיקה. פיינמן בהרצאה ב-CERN | צילום: Science Photo Library

נוסף על היותו פיזיקאי מחונן, פיינמן היה ידוע כמספר ספורים בחסד וכחובב אמנות ותרבות. הוא היה אדם צבעוני שצייר וניגן על תופי בונגו ולא חשש להביע את דעותיו במגוון תחומים,  גם אם היו פרובוקטיביות או שנויות במחלוקת. כך כבש את לב הציבור וחשף את כולם לתפיסת עולמו העשירה בהומור, בסקרנות ובספקנות. את הגיגיו ודעותיו בתחומים לא מדעיים, בהם דת, פוליטיקה, אהבה וכמעט כל דבר אנושי אחר, אפשר לקרוא בספרים כמו המשמעות של כל זה או 'אתה בוודאי מתלוצץ מיסטר פיינמן, הכוללים סיפורים מחייו ורשומות מהרצאות שנתן או משיחות חולין עם חבריו.

פיינמן הלך לעולמו ב-15 בפברואר 1988, כמה חודשים לפני יום הולדתו ה-70, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. כמדען הוא העניק השראה לרבים דרך עבודותיו אבל גם דרך הרצאות שנתן במגוון פלטפורמות. רבים מייחסים לאחת מהן, 'יש שפע מקום בתחתית', את הרוח החיה מאחורי הננוטכלוגיה, ואחרים מייחסים לו מניות רבות ברעיון החישוב הקוונטי. כפילוסוף, כמורה וכהוגה דעות הוא נתן השראה לרבים אחרים דרך הרצאות, ספריו וציטוטיו שנחרטו במוחותיהם של רבים.

2 תגובות

  • א.עצבר

    מדוע 137

    https://www.youtube.com/watch?v=HY7GQxU1HLk

  • דוד

    מומלץ לקרוא את הספר אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן

    גם למי שכמוני לא מבין דבר בפיזיקה.