היום לפני: מות החוכמה

סוף ינואר 1258, אחרי מאות שנות שגשוג, ובתום דעיכה פוליטית וצבאית ממושכת, הח'ליפות העבאסית בבגדד גוועת. החילות המונגוליים בפיקודו של הולאגו חאן שמים מצור על העיר. הח'ליף אל-מסתעצם מסרב להיכנע ומשוכנע שבגדד, על תרבותה המפוארת, לא תיפול לעולם.

10 בפברואר. אחרי מצור קצר המונגולים פורצים את חומות העיר, רומסים את הח'ליף היהיר בפרסות סוסיהם, והורגים או שובים את כל בניו, פרט לאחד שבורח למצרים. בימים הבאים הם יחריבו את כל הספריות, מוסדות הלימוד המפוארים ושאר מוסדות התרבות שסימלו את גדולתה של הח'ליפות ויטבחו את תושבי הבירה. במהלך החורבן יאבד גם המוסד שסימל יותר מכול את תור הזהב המוסלמי – בית החוכמה.

מאז ועד היום העולם המוסלמי לא שחזר את התפארת המדעית והתרבותית של התקופה שבה עמדה בגדד בחוד החנית של הידע והלמדנות העולמיים. תחת כנפי הח'ליפות העבאסית שגשגו המתמטיקה, האסטרונומיה, הרפואה, הגיאוגרפיה ואפילו הניצנים הראשונים של המדעים הביולוגיים. נולדה האלגברה, תורגמו אלפי ספרים מיוונית, לטינית, סנסקריט, פרסית ארמית, עברית ולשונות אחרות ונוצרה אמנות מפוארת. חלק ניכר מהידע הזה אבד עם חורבן בגדד, ומיעוטו נקלט מחדש באירופה של הרנסנס, כשהעולם הנוצרי החל לבסוף לסגור את הפיגור הממושך שלו מול האסלאם ולפתח מדע מודרני ומתקדם.

החלפת ידע. החליף אל מאמון שולח שליח אל הקיסר הביזנטי תיאופילוס, ציור מהמאה ה-13 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל

תחילת הדרך

כבר במאות הראשונות לקיומה של הח'ליפות המוסלמית הגדולה עודדו השליטים מבית אוּמַיָה מפעל לתרגום ספרות קלאסית ממקורות יווניים, הודיים, פרסיים ואפילו מסין, ויצרו אוספים משובחים של ספרים וידע מכל רחבי העולם התרבותי. הלמדנות זכתה להערכה והידע הקדום החל להתרחב ולהתפתח.

בשלהי המאה השמינית לספירה, במה שנחשב לתחילתו של תור הזהב המוסלמי, הח'ליפות המוסלמית, כעת תחת בית עבאס, שגשגה תחת שלטונו של הַארוּן א-רַשִיד. המיסים שזרמו לבגדד מכל רחבי העולם המוסלמי הושקעו בחוכמה בבנייה ובפיתוח חסרי תקדים של האמנויות, הארכיטקטורה, המדע והמחשבה הדתית. גולת הכותרת של מפעליו התרבותיים הייתה ייסוד ספרייה גדולה שתיקרא בהמשך בית החוכמה (בית אל-חיכְּמה: بيت الحكمة). תחת בנו, הח'ליף אל-מאמוּן, התרחבה הספרייה והפכה למרכז ציבורי של למדנות, חשיבה וידע.

בעידודו של אל-מאמון, וגם תחת יורשיו, הפך בית החוכמה למוקד עלייה לרגל עבור מלומדים מכל העולם המוסלמי. במסגרת רוח הסובלנות הדתית של הימים ההם, גם נוצרים נסטוריאנים ויהודים לא מעטים הוזמנו להתארח שם והוסיפו תרומה משלהם לידע ולתרבות, ובמיוחד לתרגום הכתבים הקלאסיים מלשונות מסופוטמיה והמזרח הקדום לערבית. באמצע המאה התשיעית הפך בית החוכמה לספרייה הגדולה והמגוונת ביותר בעולם, ולמרכז התרבות והמדע הגדול והחשוב בעולם.

בית החוכמה נהנה ממימון ממשלתי נדיב, לצד תרומות רבות של סוחרים ואנשי צבא, דבר שאפשר למלומדים לחיות ברווחה. רבים מהם התפרנסו במקביל כארכיטקטים או כפקידי הממשל העבאסי, כך שבית החוכמה היה משולב בימים ההם בצורה עמוקה בחיי היומיום של הח'ליפות. אל-מאמון עצמו היה מעורב מאוד בפעילות התרבותית במקום וכינס ביוזמתו קבוצות של מלומדים לצורך מפעלים אינטלקטואליים חשובים, כמו מיפוי העולם, חקר גודלו האמיתי של העולם וחקר הפירמידות במצרים.

ידע בתחומים רבים. רופא לומד לבצע פעולה כירורגית. איור מתוך כתב יד טורקי מהמאה ה-15 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל

משיא אל שיא

ההישגים האינטלקטואליים שהעניקו לאנושות החירות המדעית ואווירת הלמדנות בבית החוכמה היו כבירים. מעבר לעבודה המונומנטלית של שימור הכתבים הקלאסיים, שחלקם אבדו לגמרי עם השנים ושרדו רק בגרסתם הערבית, נעשתה במקום עבודה מקורית רבה. אחד הדמויות הבולטות ביותר היה המתמטיקאי הפרסי מוחמד אבן מוסא אל-ח'וארִיזְמִי, שהמציא שם מחדש את הרעיון היווני-במקור של האלגוריתם (מושג שנוצר משיבוש מערבי של שמו) ופיתח את הבסיס של האלגברה (מושג שנלקח משיבוש של המילים "אל-ג'אבר" בכותרת ספרו). בנוסף הוא היה בין הראשונים שאימצו את שיטת המספרים העשרונית מהודו, שאנו משתמשים בה עד היום.

המלומדים של בית אל-חיכמה עמלו מאות שנים על קידום מדעי הגיאוגרפיה, הקרטוגרפיה והאסטרונומיה. המפות שייצרו בסיוע מלחים מוסלמים, יחד עם כלי ניווט כמו האצטרולב שפיתחו מחדש על בסיס ידע יווני, אפשרו לאחר מכן את תחילתו של עידן מגלי הארצות האירופיים הגדולים החל מהמאה ה-14.

בבית החוכמה עסקו גם בפיזיקה, אלכימיה, אופטיקה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה – שאז עדיין נחשבה מדע. במאה התשיעית פיתחו שלושת האחים מוחמד, אחמד וחסן מוסא, שמכונים יחד "בנו-מוסא", כלי מדידה משוכללים ומכשירים נוספים וקידמו את הגיאומטיקה והאריתמטיקה. עוד קודם לכן, בשנת 829, בנה אל-מאמון מצפה כוכבים גדול ששימש את מלומדי בית החוכמה לעדכן את המודל האסטרונומי הוותיק של תלמי. יש המחשיבים את המאמץ האקדמי המשולב הזה של האסטרונומים כאחד ממיזמי המחקר הגדולים הראשונים בהיסטוריה במימון ממלכתי.

הפריחה של בית אל-חיכמה נבלמה באמצע המאה התשיעית, תחת שלטונו של הח'ליף אל-מֻתַוַּכִּל הראשון. בניגוד לקודמיו, אל-מתוכל לא נטה חיבה למדעים ולאמנויות, ואף ראה בנהייה של המלומדים אחרי התרבות היוונית כפירה באסלאם. מאז ועד לכיבוש המונגולי המשיך בית החוכמה לפעול, ונותר מרכז של הגות ומדע, אך לא שחזר את השיאים שאליהם הגיע במאה התשיעית. מרכזים נוספים צמחו במקביל מחוץ לאימפריה העבאסית או בשוליה – בקהיר, אנדלוסיה עד לכיבוש הנוצרי, פרס והאימפריה העות'מנית לאחר מכן.

נפילת בגדד לידי המונגולים וחורבן בית החוכמה סימנו את קיצן של כמה מאות שנים של שגשוג רוחני ומדעי , וגם צבאי וכלכלי, של האימפריות המוסלמיות. חלק ממרכזי התרבות האחרים המשיכו להתקיים גם בשנים הבאות, אך מבחינת העולם המוסלמי מדובר בסופו של עידן. בהדרגה, ההגמוניה הצבאית, הפוליטית והמדעית נדדה מערבה, למעצמות האירופיות העולות, שלקחו את הישגי המדע המוסלמי וקידמו אותם הלאה. והמוסלמים? הם שקעו במלחמות פנימיות ובפיצול, וזנחו במידה רבה את הרדיפה אחרי הידע שהביאה אותם לכל אותם הישגים אדירים בימי הביניים.