120 שנה להולדתה של גרטי קורי, האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל ברפואה, ופרצה את תקרת הזכוכית

גרטי קורי לבית רדניץ נולדה למשפחה יהודית בפראג ב-15 באוגוסט 1896. אביה היה כימאי שהתעשר מהמצאת שיטה מסחרית לזיקוק סוכר. רק בגיל 10 החלה את לימודיה בבית ספר לבנות. בעידודו של דודה היא נרשמה בבגרותה ללימודי רפואה באוניברסיטה הגרמנית של פראג, שם למדו רק נשים ספורות, והכירה שם  את בעלה ושותפה המדעי מאז קרל פרדיננד קורי. למענו היא גם התנצרה, ונישאה לו בחתונה קתולית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברו השניים לווינה, שם עבדה קורי בבית חולים לילדים. העוני ששרר באוסטריה לאחר מלחמת העולם, בריאותה הרופפת של קורי (שוויתרה על תוספי תזונה למען הילדים המאושפזים), בצד האנטישמיות הגוברת, גרמו לבני הזוג להגר בשנת 1922 לארה"ב.

קרל מצא עבודה באוניברסיטת בפאלו שבמדינת ניו יורק וכעבור שישה חודשים הצטרפה אליו גרטי. אף שהיו לשניים הכשרה וניסיון מחקרי דומים, קרל התמנה למשרת חוקר וגרטי נאלצה להסתפק במשרה של עוזרת מחקר.

ב-1931 התקבלו השניים לאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, וגם הפעם קרל קיבל משרת פרופסור וגרטי נותרה עוזרת מחקר. למורת רוחם של עמיתיהם, ואף על פי שגרטי השתכרה כעשירית מהמשכורת של בעלה, בני הזוג עבדו יחד במשך שנים כשותפים מלאים ופרסמו יחד כחמישים מאמרים. רק אחרי 12 שנה באוניברסיטת וושינטון קיבלה גרטי משרת פרופסור וחודשים מעטים לפני זכייתה בפרס נובל קודמה לבסוף לדרגת פרופסור מן המניין.

בני הזוג קורי התעניינו בעיקר בחילוף החומרים של פחמימות. התגלית הגדולה שלהם היתה המעגל הביוכימי הקרוי על שמם שהציעו במאמר מ-1929, מעגל קורי – המנגנון שבו תאי שריר משתמשים בגלוקוז לשם חילוף חומרים בתנאים חסרי חמצן (אנאירוביים). השרירים יודעים לפרק גלוקוז ולייצר ממנו בתהליך ביוכימי מורכב מולקולת הקרויות אדנוזין טרי-פוספט (ATP), המשמשות "דלק" של אנרגיה ביוכימית לתפקודים תאיים רבים.

בדרך כלל, בתנאים שבהם נוכח חמצן, אפשר להפיק מפירוק גלוקוז עד 36 מולקולות ATP. אולם בתנאים קיצוניים, כמו בריצות ארוכות, השריר אינו מקבל מספיק חמצן ולכן עובר לפירוק אנאירובי כ"קיצור דרך". בתהליך הזה גלוקוז מתפרק ללקטט (חומצת חלב) ומופקות רק שתי מולקולות ATP. הלקטט הזה מופרש מהשריר ומוצא את דרכו לכבד, שם הוא נקלט בתאי הכבד ומתרחש התהליך ההפוך – השקעת שש מולקולות ATP כדי ליצור גלוקוז מלקטט, בתהליך שנקרא גלוקוניאוגנזה. הגלוקוז הזה מופרש שוב לשריר ומעגל קורי יכול לצאת שוב לדרכו.

על התגלית הזו קיבלו השניים בשנת 1947 את פרס נובל, וזה לא היה דבר של מה בכך: גרטי קורה הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לרפואה ורק השלישית שזכתה בפרס נובל בתחום המדע בכלל. כמו כן היא הייתה האישה האמריקאית הראשונה שזכתה בנובל.

למרבה הצער, סמוך מאוד לזכייה בפרס התבשרה קורי שלקתה בסרטן מח העצם, ולאחר עשר שנות מאבק במחלה הלכה לעולמה. ברבות השנים היא זכתה למעמד מיתולוגי כמדענית פורצת דרך, ולראייה – מכתשים על הירח ועל כוכב הלכת נוגה קרויים על שמה.

0 תגובות