384 שנים להולדתו של אנתוני ון-לוונהוק, שנחשב לאבי המיקרוסקופ, אף על פי שלא היה ממציאו

אנטוני ון-לוונהוק (van Leeuwenhoek) נולד בעיר ההולנדית דלפט ב-24 באוקטובר 1632. אביו, שהלך לעולמו כשבנו היה בן חמש בלבד, היה קולע סלים, ואמו הייתה נצר למשפחת יצרני בירה אמידים. כנער הוא לא קיבל חינוך מדעי ויועד להיות סוחר. בגיל 16 החל לעבוד כשוליה של סוחר הבדים הסקוטי הנודע ויליאם דיווידסון, שהחזיק חנות גדולה באמסטרדם. בגיל 22 חזר לדלפט ופתח שם חנות משלו, ובמקביל השתלב בפוליטיקה המקומית והתברג למשרות ציבוריות בעיריה. בדלפט פעל באותו זמן הצייר הנודע ורמיר, והשניים היו כנראה ידידים.

רק בגיל 40 החל ון-לוונהוק לגלות עניין בתחום שיאפשר לו לקדם את הידע המדעי ואת האנושות כולה, ויקנה לו פרסום ותהילה – שכלול המיקרוסקופ. התעניינותו בעדשות נולדה בעקבות עבודתו כסוחר בדים, מקצוע שחייב אותו להשתמש דרך קבע בעדשות ובזכוכית מגדלת לבחינת איכות האריגים. עד מהרה התברר שיש לו כישרון אדיר בתחום; במהלך חייו הוא יצר וליטש כ-500 עדשות ובנה כ-200 מיקרוסקופים. בניגוד לתפיסה הרווחת, ון-לוונהוק לא היה זה שיצר את המיקרוסקופ הראשון, אך הוא הגדיל בהרבה את יכולת ההגדלה של המיקרוסקופים והיה הראשון שהצליח להגיע להגדלה של פי 200 ויותר.

במשך כחמישים שנה, עד מותו בגיל 90, תיאר ון-לוונהוק את העולם המיקרוסקופי המופלא: הוא נחשב לאדם הראשון שראה חיידקים, תאי זרע, תאי דם, תאי שריר, בועיות בתאים ויצורים חד-תאיים במי גשם ובמקווי מים. הוא בחן תחת המיקרוסקופ כמעט כל מה שהצליח לשים עליו את ידו – תולעים, אצות, אמבות, טבעות בגזעי עצים, רבדי אבן שן (פלאק) ועוד כהנה וכהנה. הוא היה גם אנטומולוג (חוקר חרקים) חלוץ ופיתח שיטות חדשניות לנתח חרקים. בין השאר הראה שחרקים נוצרים מביצים ופענח את מחזור החיים שלהם. תגליותיו הפכו אותו בעיני רבים ל"אבי המיקרוביולוגיה".


תחריט של אחד המיקרוסקופים של ון-לוונהוק. למעלה: ון-לוונהוק עצמו | תמונות: Science Photo Library

מדען ללא תואר 

בהיסטוריה של המדע מייחדת את ון-לוונהוק העובדה שהוא לא חונך בין כתלי האקדמיה. לא היה לו שום תואר אקדמי והוא דיבר וכתב רק בשפת אמו, הולנדית. הוא גם לא פרסם אף מאמר מדעי רשמי, לא לימד אף סטודנט ולא כתב שום ספר.

הכנסתו הקבועה בעיריית דלפט אפשרה לון-לוונהוק לעבוד באופן עצמאי לחלוטין, ואת כל ממצאיו את דיווח במאות מכתבים ששלח לחברה המלכותית למדעים של לונדון. חברו הקרוב, הרופא רנייר דה-גרף, התרשם מאוד מתצפיותיו ושכנע אותו לשתף את תצפיותיו עם החברה. בשנת 1712, לדוגמה, כתב ון-לוונהוק לחברה:

"עשיתי את עבודתי לא כדי לגרוף את השבחים שאני נהנה מהם כיום, אלא בעיקר מתוך הערגה לידע, שאני חש כי היא מצויה בי יותר מאשר אצל מרבית האנשים".

ון-לוונהוק שמח לשתף את ממצאיו ותצפיותיו, אך סירב בתוקף לחשוף את סודותיו המקצועיים. הוא לא פרסם את שיטות ליטוש העדשות שלו, וגם כשמכרים באו לחזות בעדשותיו הוא הראה להם רק עדשות באיכות בינונית בלבד. כמו איש עסקים טוב, ון-לוונהוק הפגין כאן חשיבה עסקית, בידיעה שאם מתחריו ישימו את ידיהם על הטכנולוגיה שלו הוא יירד מגדולתו. המונופול הטכני הזה השאיר אותו עד סוף ימיו השליט הבלתי מעורער של ענף המיקרוסקופיה הצעיר.

חובב – אך מרחיק ראות 

התצפיות הראשונות של ון-לוונהוק התקבלו בספקנות רבה, משום שהם נגדו את תיאוריית הבריאה הספונטנית, שהייתה ההסבר המקובל באותה תקופה לגבי ראשית החיים. בהיותו "חובבן", הוא הפגין פתיחות אופקים גדולה בהרבה ממרבית המדענים של ימיו.

ממצאיו ומסקנותיו נגדו את העמדות המקובלות בעולם המדעי של המאה ה-17, והדבר בלטו במיוחד כשהתבונן ב-1676 במיקרוסקופ שלו בטיפות מי גשם וראה שם המוני יצורים מיקרוסקופיים, שאותם כינה Animalcules – חיות קטנות. לימים התברר שהתכוון שהוא ראה פרוטוזואות, יצורים חד-תאיים החיים במאגרי מים. בחברה המלכותית קיבלו בספק רב את הדיווח שלו, ואף פיקפקו באמינותו באופן כללי.

ון-לוונהוק לא נרתע מצרות האופקים הזאת והתעקש שממצאיו נכונים. החברה שלחה אליו כמה מנציגיה כדי להתרשם מעבודתו ואף גייסה את המדען המפורסם רוברט הוק לנסות לשחזר את ממצאיו של המדען ההולנדי החובב. הוק היה בעצמו חלוץ מיקרוסקופיה (ספרו "מיקרוגרפיה'"משנת 1665 השפיע רבות על ון-לוונהוק) ונחשב לראשון שתיאר תאים. מכיוון שון-לוונהוק החשדן סירב להסגיר פרטים טכניים לגבי המיקרוסקופ שלו, נאלץ הוק לייצר ציוד לעצמו. כשהצליח לבסוף לשחזר את הממצאים, קיבלה החברה את נכונות הממצאים. מאוחר יותר התקבל ון-לוונהוק לחבר מן המניין בחברה – הישג מדהים עבור חובבן – והמשיך לשלוח לה דיווחים עד מותו בשנת 1723.

ון-לוונהוק הפך לשם דבר בעולם המדע, ורבים פקדו את ביתו בדלפט, כולל מרי מלכת אנגליה והצאר הרוסי פטר הגדול. עם זאת, תמיד הוא נחשב "אאוטסיידר" בשל הרקע החובבני. בחינה מדוקדקת ומודרנית של ממצאיו ושל שיטות העבודה שלו מעידה על עבודה מסודרת בסטנדרטים גבוהים. ב-1981 איתר המומחה הבריטי למיקרוסקופיה בריאן פורד (בעצמו חוקר עצמאי) כמה מהדוגמאות המקוריות שון-לוונהוק שלח לחברה המלכותית של לונדון, ומצא שהן עמדו במבחן הזמן והשתמרו היטב, כ-300 שנה לאחר הכנתן.

גם בשנת חייו האחרונה המשיך ון-לוונהוק להתכתב עם החברה המלכותית, ולא חדל אפילו בשבוע האחרון לחייו, כשהיה בן 90. הוא הלך לעולמו ב-26 באוגוסט 1723, ממחלה נדירה הקרויה כיום על שמו – מחלת ון-לוונהוק - ונטמן בעיר הולדתו, דלפט.

2 תגובות

  • עדן

    המכתב מאולדנבורג הוא מזויף

    ראה: Best rejection letter ever, or science urban legend?
    https://www.fierceroller.com/?p=489

  • אנונימי

    יפה מאוד!