322 שנים למותו של מרצ'לו מלפיגי, מחלוצי המיקרוסקופיה ומהאבות המייסדים של מדע האנטומיה וחקר החרקים, הצמחים והרקמות

מרצ'לו מלפיגי נולד ב-1628 בקרבלקורה שליד בולוניה. כבר בגיל 17 החל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת בולוניה ונמשך כמעט מיד למיקרוסקופים. בגיל 21 החל ללמוד רפואה ובגיל 25 הוסמך לרופא. ב-1656 קיבל משרת הוראה באוניברסיטת פיזה, אך כעבור שלוש שנים חזר לאוניברסיטת בולוניה ומאז חילק את חייו האקדמיים בין בולוניה, פיזה ומסינה.

ב-1668, כשהמוניטין שלו כחוקר החל להתפשט, פנתה אליו החברה המלכותית של לונדון ועודדה אותו לפרסם את ממצאיו. כעבור שנה התקבל כחבר מן המניין בחברה, כבוד נדיר למדען שאינו אנגלי. בערוב ימיו, בשנת 1691 זומן מלפיגי לוותיקן שברומא, לשמש רופאו האישי של האפיפיור אינוקנטיוס ה-12. למרבה הצער, בשל בעיות בריאות שליוו אותו כל חייו הוא לא החזיק במשרה זמן רב, ומת משבץ שלוש שנים לאחר מכן.

מלפיגי פעל במחצית השנייה של המאה ה-17, שנחשבת לתור זהב של השימוש במיקרוסקופ, כשבמקביל אליו עשו פריצות דרך מרשימות גם אנטוני ון לוונהוק ההולנדי והאנגלים רוברט הוק ונחמיה גרו. הארבעה קידמו את מדע המיקרוסקופיה בצורה חסרת תקדים, וכולם היו קשורים לחברה המלכותית למדעים של לונדון, שבהתכתבויות איתה פרסם מלפיגי את רוב תגליותיו.

התמדה וכשרון

למלפיגי היו שני יתרונות גדולים במלאכתו המדעית, מעבר לשיפורים הטכנולוגיים שידע לנצל בכישרון רב. האחד היה יכולת התמדה אדירה, שהתבטאה בכך שניתח לצורך תגליותיו כמות עצומה של חיות לאחר מותן. השני הוא כישרון האיור יוצא הדופן שלו, שאפשר לו לצייר בפירוט את מה שראה תחת המיקרוסקופ.

גולת הכותרת של עבודתו המדעית של מלפיגי הייתה גילוי נימי הדם של הצפרדע ב-1661, שהייתה אחת התגליות המדעיות החשובות בהיסטוריה של המדע. המדענים בתקופה ההיא כבר הבינו שהדם זורם מהלב בעורקים ומגיע אליו בוורידים, אך לא הבינו עד הסוף את המחזוריות שבתהליך, עד לגילוי של מלפיגי. בנוסף הוא היה זה שגילה את נאדיות הריאה, וכן שני מבנים אנטומיים הקרויים גופיפי מאלפיגי על שמו – אחד בכליה והשני ברקמת ה"עיסה הלבנה" בטחול. הוא זיהה גם תת-שכבה בשכבת האפידרמיס שמרכיבה את העור, וגם היא קרויה על שמו.

בנוסף גילה מלפיגי כמעט בטעות את מערכת ההפרשה של תולעת המשי, כולל כלי הדם המשולבים בה; גם המערכת הזו, הקיימת אצל חרקים רבים, קרויה על שמו. מלפיגי גם היה מהראשונים שחקרו את האנטומיה של המוח, אולם זיהה בטעות את החומר האפור במוח כאיבר הפרשה של "רוחות החיים". גם הפילוסוף והמדען הדגול רנה דקארט עשה בזמנו טעות דומה.

רישום של מלפיגי הממחיש את המבנה הפנימי של הריאות ופעולתן, 1661 | מקור: Science Photo Library

התפתחות עוברית

תגליותיו לא הסתכמו בזה. מלפיגי גם היה חלוץ פורץ דרך בתחום האמבריולוגיה (חקר ההתפתחות העוברית). חיית המחקר שלו הייתה עובר התרנגולת, ובאמצעות המיקרוסקופ הוא צפה בו בתוך הביצה. מלפיגי תיאר את התפתחות הלב ומערכת כלי הדם, וכן את מערכת העצבים, בתיאור שהיה הרבה יותר מפורט ממה שהכירו בני דורו. הוא גילה למשל שלב העובר מתחיל לפעום עוד לפני שדמו הופך אדום. לבסוף, הוא הרים תרומה חשובה גם לחקר המיקרוסקופי של צמחים, ובעיקר לחקר איברי הרבייה שלהם.

מלפיגי היה איש אשכולות, שתרם לביולוגיה של המאה ה-17 תגליות מיקרוסקופיות מרהיבות בתחומים רבים – אנטומיה, אנטומולוגיה (חקר החרקים), בוטניקה ואמבריולוגיה. הוא נחשב לאחד האבות המייסדים של כל אחד מהתחומים הללו, אך זכור במיוחד בשל תרומתו לאנטומיה, ובעיקר בתחום הצעיר מאוד של ההיסטולוגיה – חקר הרקמות. 

0 תגובות