חושפים את סודות המורים

רובנו נסכים על כך שאחד המפתחות לחינוך מצוין בכלל, ולחינוך מדעי מצוין בפרט, הוא מורים מצוינים. אנו מאמינים שמורים כאלה עושים את כל ההבדל, אבל כשעוסקים בנושא המצוינות בהוראה ממעטים לשאול את המורים עצמם ולשתפם בהחלטות הגדולות שמתקבלות בדבר שינויים במערכת החינוך.

באחרונה התפרסמו נתוני מבחני הטימס (TIMSS 2015) הבינלאומיים, המציגים את ההישגים הלימודיים של קבוצות שונות בחברה הישראלית. נתונים אלה מראים שישנם פערים גדולים בין הקבוצות הללו, והם מגבירים את הצורך למצוא כיוונים חדשים לשיפור המערכת.

כצעד של תיקון מתבקש, יזמו אנשי קרן טראמפ מחקר שנערך על ידינו – אנשי יחידת ההערכה הפועלת במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. פנִינו אל 199 מורים מצוינים למתמטיקה ולמדעים בחטיבת הביניים ובחטיבה עליונה, וביקשנו מהם למלא שאלון שבו 30 שאלות פתוחות וסגורות. הנשאלים הם מורים שקיבלו פרסים כמורים מצוינים, או שהוגדרו כאלה על ידי מנחים ומובילים במערכת החינוך.

כדי להרחיב את התובנות, הפנֵינו את אותן שאלות מחקר גם אל 258 מורים שהוגדרו כלל המורים. בשתי הקבוצות נכללו מורים שיש להם מאפיינים סוציו-דמוגרפיים משותפים, שהם דומים לייצוג כלל המורים למדעים ולמתמטיקה בישראל. המחקר הוא חזרה על מחקר שבוצע בארצות הברית, וההבדל הוא ששם פנו למורי כל חטיבות הגיל בכל המקצועות.

למחקר זה היו שתי מטרות: האחת, לסייע למקבלי ההחלטות כשהם בוחנים את נושא הכשרת המורים ואת פיתוחה של מצוינות בהוראת מדעים ומתמטיקה, והאחרת היא לתת למורים ולמנהלים כלים לאיתור המוקדים שדורשים חיזוק לטובת שיפור המצוינות בהוראה.

המורים נשאלו מה צריך לעשות כדי לקדם את החינוך בישראל בכלל ואת תחומי המתמטיקה והמדעים בפרט, מהי הוראה איכותית, מי הם המורים המצוינים ואיך אפשר לסייע למורים רבים יותר להפוך לכאלה. התובנות שעלו מהתשובות שנתנו המורים שולבו ופורסמו בדו"ח מפורט, שאלה הם עיקריו.

ממוקדים בתלמידים

מתוך הממצאים שעלו במחקר אפשר לשרטט פרופיל של המורים המצוינים למדע ולמתמטיקה: אנשי ונשות חינוך ותיקים במקצוע, עצמאיים בהתפתחותם ובעלי תשתית ידע רחבה שהחיבור המרכזי שלהם להוראה הם התלמידים והעשייה החינוכית. לעומתם, כלל המורים מעניקים משקל רב לידע ולבקיאות יותר מאשר לקשר עם התלמידים. המורים המצוינים מאמינים שהוראה איכותית אינה קשורה רק לידע ולתוכן, אלא גם לעניין, לסקרנות ולפיתוח חשיבה. אלה דברים שהמערכת לא תמיד מציעה למורים ולתלמידים.

מאפייני המורים המצוינים כפי שהם רואים את עצמם. מתוך הדוח "סוד המצוינות"

מן הממצאים עולה שהמורים המצוינים אינם "מחתימים כרטיס". התלמידים חשובים להם באמת, והם נמצאים במוקד הפעילות שלהם יותר מאשר בקרב כלל המורים. מה שמניע את המורים המצוינים הוא תשוקה פנימית להוראה ומחויבות עמוקה לכל תלמיד, הם אוהבים את תחום ההוראה שלהם וחשים שהם מעוררים השראה בקרב התלמידים.

מורים אלה מתאימים את שיטות ההוראה ואת התכנים לכל תלמיד באופן אישי, ושוקדים על כך שיתקדמו ושיתפתחו בלמידתם. הם עומדים בקשר הדוק עם התלמידים, מאתגרים אותם ומסייעים להם לבנות יכולת להצליח באופן עצמאי. כשהם נשאלים מה הפך אותם למורים מצוינים, יותר מ-70 אחוזים מהם מדגישים את בקיאותם בתחום הלימוד, את ניסיונם ואת הקשבתם לתלמיד. רק 25 אחוזים מדגישים למידה ממקורות חיצונית כגון מוסדות הכשרה, מנהלים ומדריכים.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, המורים המצוינים מרוצים מבחירתם במקצוע ההוראה ו-83 אחוזים מהם ציינו שאינם מתכוונים לעזוב את תחום החינוך בשל רצונם להמשיך לעבוד עם תלמידים, ולקבל הזדמנות להדריך ולכוון מורים אחרים.

ממצא מעניין שעלה במחקר הוא שהמורים המצוינים הישראליים, בשונה מעמיתיהם האמריקאים, מייחסים אחריות אישית גבוהה יותר להצלחתם. לדעתם זו תוצאת ההשקעה והכישורים שלהם עצמם, והיא אינה קשורה לגורמים אחרים שהכשירו אותם או שעובדים עמם.

כאן טמון גם הכוח וגם הקושי: למורים המצוינים יש חוויית כוח - להערכתם בתי הספר שלהם מצוינים והם עצמם בעלי כישורי למידה והתפתחות. אבל הם חשים גם שאף אחד בסביבה אינו שווה להם, מפני שלדעתם בתי הספר האחרים פחות טובים מזה שבו הם מלמדים, והם מאמינים שמידת תרומתם של אחרים להתפתחותם המקצועית נמוכה יחסית.

פיתוח מקצועי של מורים

למרות שביעות הרצון של המורים המצוינים מעבודתם, מרביתם חושבים שיש במערכת בעיה של הוראה לא איכותית בתחום המדע והמתמטיקה. 84 אחוזים מהם סבורים שהוראה לא טובה היא בעיה בבתי ספר אחרים בארץ, אבל רק 48 אחוזים מהם סבורים שהיא בעיה שקיימת בבית ספרם.

בקרב כלל המורים בישראל המגמה הפוכה: 39 אחוזים סבורים שהוראה לא טובה היא בעיה שקיימת בבתי ספר אחרים ו-56 אחוזים בבית ספרם. בקרב המורים המצוינים האמריקאים המגמה דומה לזו שנמצאה אצל המורים המצוינים בישראל אבל בפער מינורי יותר (61 אחוזים לעומת 41 אחוזים).

האם הוראה לא טובה היא בעיה שקיימת בבית ספרך ובמערכת החינוך בארץ? בתרשים: אחוז המשיבים "במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד" בסולם 5-1, בהשוואה בין קבוצות. מתוך הדוח "סוד המצוינות"

במסגרת המחקר, התבקשו המורים המצוינים להציע דרכים לשיפור המצב ורבים מהם אמרו שהם סבורים שיש צורך בעבודה פנימית ומערכתית רבה יותר של למידה הדדית ובית ספרית, ליווי תוך בית ספרי איכותי של מדריכים ושל עמיתים מנוסים וגמישות בתכנית הלימודים.

המורים המצוינים מציינים ששיפור ההוראה תלוי ביכולתם של מורים ללמוד ממורים אחרים. לשם כך הם אומרים שצריך להעביר את משקל הכובד מהאקדמיה אל בתי הספר, כלומר מהידע התיאורטי אל הידע המעשי, ולהקצות משאבי זמן למורים החונכים ולמורים הנחנכים. הם ציינו שהתרומה הגדולה ביותר להתקדמותם המקצועית הייתה ביצוע תצפיות במורים ותיקים שמלמדים, או שהמורים צפו בהם, ליוו אותם ונתנו להם משוב. דרך כזאת של התפתחות מקצועית כמעט שאינה קיימת במערכת החינוך, וודאי שאינה שיטתית.

ארגון ההוראה בפועל הוצג בהבלטה על ידי המורים המצוינים כגורם חשוב ביותר ומשפיע. המורים מדגישים את חשיבות הצורך בעדכון תכנית הלימודים ואת הגיוון בתכנים ובשיטות ההוראה, ובצד זאת גם רואים צורך בסידור מערכת השעות בבית ספר כך ששיעורים מתוכננים אכן מתקיימים, ושתלמידים שמיועדים להשתתף בשיעור מגיעים אליו. ביטולי שיעורים והיעדרויות של תלמידים מסיבות שונות (זימונים לצבא, טיולים, ועוד) צוינו כמכשול משמעותי.

מחקר זה מלמד שבחינוך המדעי מתמטי בישראל יש כוח הוראה שמבין את חשיבות החינוך - מורים שתלמידיהם חשובים להם במיוחד. הדגשים שמציעים המורים המצוינים במחקר יכולים להיות כלי עבודה מוצלח בתהליכי המיון וההכשרה של המורים המצוינים, וגם בחשיבה על שינויים מערכתיים בהכשרת כוחות הוראה בכלל. עניין זה חשוב במיוחד בעידן של שאיפה להגיע להישגים רבים יותר בחינוך המדעי והמתמטי.