העולם המופלא

בשעת בוקר מאוחרת המעבדה הייתה מלאה עד אפס מקום. הרישום המוקדם לסדנה שהתקיימה בה הסתיים מזמן, אך מורים שלא הצליחו להירשם חיכו מחוץ למעבדה וניסו להיכנס אליה בכל זאת. זו הייתה סדנה ללימוד המשחק מונדוס (MUNDUS) שנערכה במסגרת הכנס השני למורי מצוינות מדעית שהתקיים בחודש יולי 2017 במכון דוידסון לחינוך מדעי.

מונדוס מאפשר למשחקים בו לגלות איך הדברים נראים בעולמו של המדען, וכיצד מתקיים תהליך חקר מדעי. הוא פותח על ידי האקדמיה הצעירה בהולנד ותורגם לאנגלית, וכעת מתורגם לעברית ומותאם לשחקנים המקומיים על ידי אנשי האקדמיה הצעירה בישראל.

פרופ' עודד הוד מאוניברסיטת תל אביב הוא זה שהכיר את המשחק לראשונה והחליט להעלותו ארצה: "פגשתי את אנשי האקדמיה הצעירה בהולנד במסגרת אחד הכנסים של האקדמיה הצעירה העולמית. שיחקנו את המשחק, נדלקנו עליו והחלטתי שחייבים לתרגם אותו לעברית. האקדמיה הצעירה הישראלית אימצה בשמחה את הרעיון ונתנה לנו גיבוי כספי ומדעי. נציגה הולנדית הגיעה לארץ כדי להנחות את הצוות בדקויות ובדגשים הנדרשים, נבחרה חברת תרגום מדעי והפרויקט יצא לדרך". לצדו עסקה בנושא והקדישה לו זמן רב בשנתיים האחרונות גם פרופ' מאיה שולדינר ממכון ויצמן למדע. 

הצגת המידע בצורת גרפים, מפות, תמונות וטבלאות עוזר לפיתוח החשיבה המדעית. צילום: רוויטל אהרונוב דסה

מסע לעולמות רחוקים

למתבונן מהצד נראה שמעבדות מחקר הן אזורים שקטים ונטולי התרגשויות, אך לצד שעות ארוכות של ישיבה שקטה בהמתנה להתפתחות בניסוי יש במעבדה רגעים תוססים רבים של התרחשויות וגילויים. כך בדיוק זה נראה גם בכיתת המורים בכנס.

המשחק מדמה נחיתה של החללית אקספלורה, שעל סיפונה שלושה נוסעים, על כוכב הלכת מונדוס המרוחק מיליוני קילומטרים מכדור הארץ. שלושת נוסעי החללית צריכים לחקור את המקום ואת תושביו ורודי העור, ולשם כך הם אוספים מידע באמצעים שונים.

המידע שנאסף חלקי בלבד, לכן המשתתפים נדרשים להצטרף למשלחת החוקרים ולעזור להם לגלות עוד פרטים הנוגעים לאורח חייהם של המונדיאנים, לתרבותם, לסביבת הכוכב שבו הם חיים, לשפתם ולשלבי התפתחותם. הנתונים הראשוניים מוצגים בדרכים שונות כגון טבלאות, גרפים, איורים ומפות, ועל סמך מקורות אלו המשתתפים צריכים לענות על שאלות מדעיות בדרגות קושי שונות. שאלה קלה מצריכה שימוש במקור מידע אחד ושאלות קשות יותר מצריכות הצלבה בין מקורות מידע שונים או ידע מוקדם. גם העובדה שהמידע מוצג בצורה כזו מסייעת לפיתוח החשיבה המדעית.

המורים התחלקו לקבוצות וקיבלו כרטיסיות עם שאלות, כל דרגת קושי מסומנת בצבע אחר. את השאלות הם פתרו בעזרת דפים רבים המכילים את המידע המוצפן על המונדיאנים הוורודים שפוזרו ברחבי המעבדה לפי סדר קבוע מראש.

"זה משחק שיש לו כמה רבדים. לדוגמה, ישנו קשר בין מספר האצבעות של המונדיאנים ובין הבסיס המתמטי שהם עובדים בו", מסביר פרופ' הוד. "לבני אדם יש עשר אצבעות ולמונדיאנים שש, כך שהמתמטיקה שלהם שונה משלנו. יש במשחק גם המון מידע שלא מגיע דווקא מתחום המדעים המדויקים. למשל, יש עניין של שפה מקומית, השחקנים אמורים לגלות שאנשי מונדוס מתבלבלים לפעמים בין האותיות דל"ת ורי"ש. הכרטיסים כתובים בשפתם של המונדיאנים, והמשימה הראשונה היא לפענח את השפה באמצעות חיפוש מילים שחוזרות על עצמן בדפי משימה שונים, ואם האותיות מתחלפות האתגר הרבה יותר גדול".

תחומים מגוונים

ההשוואה בין מונדוס ובין מה שקורה על כדור הארץ עוזרת לשחקנים ללמוד על מה שקורה אצלנו, או לפחות גורמת להם לחשוב על מה שהם כבר יודעים אבל לא הבינו לחלוטין. למשל, הכבידה במונדוס קטנה יותר מאשר בכוכב הלכת שלנו, ואז השחקנים מדברים על משקל ומסה ובודקים את ההגדרה שלהם במקומות שאינם כדור הארץ.

"המשחק מציג גם נושאים כמו סוציולוגיה של בעלי חיים", מוסיף פרופ' הוד. "מתי הם ממליטים, האם הם תוקפניים, אולי זה רק בתקופות מסוימות. במהלך המחקר מתברר למבקרים הארציים שהחיות שהיו על מונדוס לפני העידן השחור, שבא בעקבות התפרצות געשית, היו הרבה יותר טעימות מאלה שחיות שם היום ושהמונדיאנים מתלוננים על זה".

כל מורה שהצליח לענות על שאלה הניח את הכרטיס ליד מקור המידע שאליו היא קשורה, וכך למורים הבאים אחריו הייתה אפשרות ללמוד ממנו ולהתקדם במשחק. זה בדיוק כפי שמחקר מדעי המתפרסם כמאמר הופך להיות רכוש כלל המדענים. המורים התרוצצו בכיתה נרגשים מאוד מהגילויים ומהרמזים, וכל שאלה שעליה ענתה קבוצה מסוימת קיבלה ניקוד על הלוח. המארגנים הבהירו שהניקוד איננו חשוב, אלא תהליך הלמידה החווייתי. המשחק נמשך כמה שעות, ופרופ' הוד ממליץ לקטוע אותו לאחר שעה, לאפשר לתלמידים לחשוב עליו ולדון בו, ולחזור אליו לאחר מכן.

התלהבות אין קץ

איך מסתיים המשחק? "למשחק אין סוף, בדיוק כמו שלמדע אין סוף", מחייך פרופ' הוד. "זהו משחק פתוח, שנשאר כזה גם אם סיימתם לשחק בו. אנחנו מציעים למורים למצוא מקורות מידע חדשים, לכתוב שאלות נוספות ולאתגר את התלמידים. אפשרות אחרת היא שהמורים ינחו את התלמידים לכתוב עוד שאלות ולאתגר את החברים שלהם".

כל תשובה נכונה מזכה בנקודות אבל התחרות אינה העניין במשחק הזה, אלא פיתוח החשיבה המדעית באמצעים יצירתיים. צילום: רוויטל אהרונוב דסה

המורה אורי הירשמן כהן, רכזת מצוינות מדעית בחטיבת הביניים יהלום בשהם, מחמיאה: "הסדנה של מונדוס מלהיבה מאוד", היא אומרת. "המשחק מאפשר לילדים להתנסות במידענות ודורש מהם שיתוף פעולה וחשיבה יצירתית. הם נוגעים בנושאים שלא תמיד מופיעים בתכנית הלימודים שלהם, והכול בלחץ זמן ועם אלמנט של תחרות בין קבוצות. המשחק מחדד מאוד את הצורך בשפה שמובנת לכולם ובהסתכלות על דברים שונים מזוויות חדשות, ואני אשמח מאוד שבית הספר שלי ישתתף בפיילוט להכנסת המשחק למערכת החינוך".

פרופ' הוד סיים בימים אלה את חברותו באקדמיה הצעירה למדעים, ומי שממשיכים את דרכו בקידום המשחק הם פרופ' אבי צדוק מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' מיכל שרון ממכון ויצמן למדע. הם היו מעורבים בכל שלבי הפיתוח וההתאמה של המשחק, וכעת יסיימו את תרגומו לאחר הגהות סופיות. במקביל נעשית עבודה אינטנסיבית לתרגום המשחק לערבית בעזרתו של ד"ר השאם אבו ריא מאוניברסיטת חיפה.

פיילוטים לתכנית מתקיימים בשורה של בתי ספר ברחבי הארץ וגם בקבוצות מבוגרים, והשאיפה היא שלאחר שהמשחק יגיע למספר רב של בתי ספר כבר לא יהיה צורך בליווי אנשי האקדמיה הצעירה והוא יעמוד ברשות עצמו. השנה גם יתחיל שיתוף פעולה בין האקדמיה הצעירה למסלול שביט, שבמהלכו מורים ותלמידים המשתתפים במסלול בכמה בתי ספר בארץ יקבלו את המשחק ויתנסו בו.

 "החזון שלנו הוא שבכל בית ספר תהיה ערכת משחק כזו בשכבה קבועה, כלומר בכל שנה כל כיתות ו' ישחקו במונדוס", מתלהב פרופ' הוד. "המשחק מתאים לתלמידים מכיתה ד' ולמבוגרים בכל גיל, אבל צריך להתאים את רמת השאלות לשחקנים. מה שאני אוהב במשחק הוא שכל מי שמשתתף בו מראה התלהבות עצומה. תלמידים בכיתה י"ב ששיחקתי איתם עכשיו ממש טיפסו על השולחנות בשביל לדבר עם המנחים, והמורים שהיו כאן היום היו להוטים באותה המידה. האינדיקציה לרמת העניין של המשתתפים היא כמה קשה לנתק אותם מהמשחק, והמורים היום הדגימו מצוין בזה שלא הצליחו להפסיק לשחק...".