גם המורים מצטיינים

הכנס למורי מצוינות בחינוך המדעי התקיים ב-14 ביולי לראשונה במכון דוידסון. השתתפו בו מורים ותיקים וחדשים של מסלול שביט למצוינות מדעית, ומורים של כיתות מצוינות נוספות – חלקם מורי העתודה המדעית הטכנולוגית של משרד החינוך מכל הארץ.

מסלול שביט מיועד לקבוצות של תלמידי חטיבות הביניים מצטיינים המתעניינים במדע, והוא חלק מתכנית הלימודים שלהם בבית הספר. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים חוברות עבודה עבורם ועבור התלמידים, ארגזי ציוד מתאים וליווי רציף של צוות מנחות המסלול. כך הם יכולים להעמיק בתכנית הלימודים הרגילה ולהציע לתלמידים העשרה בתכנים שפותחו על ידי צוות המסלול וקיבלו משוב ממורי המסלול.

המורים שהשתתפו בכנס האזינו להרצאות, השתתפו בסדנאות ושמעו מורים אחרים שהציגו דרכים ייחודיות להעברת תכנים. כוונתם של המארגנים הייתה לקדם יצירת קהילת מורים בנושא המאחד את כולם, שהוא הוראת תלמידי מצוינות מדעית. 

מקבלים השראה

המרצה הראשון היה אוריאל ויינשטיין, מנכ"ל חברת KYMA ובוגר תכנית תלפיות היוקרתית של צה"ל שבשנים האחרונות מלווה בהתנדבות מורים בתכנית שביט. בהרצאתו הוא סיפר על הייצוג הפיזיקלי של גלי הקול והסביר כיצד כלי נגינה שונים מפיקים צלילים. המורים העמיקו את הידע שלהם בפיזיקה של גלי קול, אבל לא רק זה – הם גם ראו איך אפשר להסביר נושא שנתפס לעתים משעמם בצורה מהנה ומרתקת.

בהמשך היום עלתה ורד שפירא, מצוות מסלול שביט במכון דוידסון, שהעבירה הרצאה-סדנה בנושא אבולוציה של צמחים. מורי המסלול שמעו הרצאה על הדרך שבה נוצרו והתפתחו צמחים על פני כדור הארץ והתנסו בפעילויות הקשורות בצמחים, למשל יצירת ציר זמן הממחיש את התפתחות הצמחים בעזרת חבל שאורכו 20 מטרים. הכוונה הייתה להעניק למורים זווית חדשה ורחבה יותר של התכנים שהם מלמדים: "כשמלמדים אקולוגיה והתאמות לסביבות מחיה, מלמדים את זה בנקודת זמן אחת של גמל שפיתח יכולת מופלאה להתמודד עם חיי מדבר, או קקטוס שוויתר על העלים שלו והחליף אותם בקוצים", מסבירה שפירא. "אבל האמת היא שכל מקרה מופלא כזה הוא קצהו של תהליך ארוך, וגם נקודת הזמן שאותה אנחנו מלמדים תמשיך ותתפתח".

"בימת המורה" אפשרה לכמה מהמורים לספר על דרכים מגוונות להעברת תכנים לתלמידי מצוינות. ד"ר עירית ארנן ממקיף באר טוביה סיפרה על שימוש בטכניקת קבוצות הרכבה (jigsaw), במהלך פעילויות מעבדה בנושא אנזימים. זו שיטה שבה מחלקים את הנושא הנלמד לכמה תחומי משנה, ומטילים על כל תת-קבוצה ללמוד תחום אחד וללמד את שאר חברי הקבוצה את התחום הזה. 

ישראל אלפנדרי מבי"ס גולדה בנס ציונה סיפר על פרויקט שבמסגרתו תלמידי כיתה ח' למצוינות מדעית-טכנולוגית הפיקו סרטונים עבור שלוש משימות: הסברת תופעות מדעיות לילדים צעירים מהם, הצגת תפיסות שגויות של תלמידי כיתה ז' ועבודה יצירתית חופשית בנושאי מדע – למשל  תלמידים שבנו דגם של טיל קסאם ולמדו את הפיזיקה של שיגור טילים ותלמידה שבחרה להתמקד ביצירת עוגיות מרנג ("נשיקות") כדוגמה לדנטורציה של חלבונים. 

עוד השתתפה בחלק הזה של היום ד"ר אריאלה ברוך ממקיף באר טוביה, שהציגה את יום העיון הבית ספרי בנושא ביו-אתיקה שבו השתתפו תלמידי מסלול שביט והציגו דילמות כמו ניסויים בבעלי חיים והקמת מאגר ביומטרי. דבי סומך מקריית חינוך מדעי סיפרה על תחושותיה הטובות שמשתקפות בסיפורי ההצלחה של תלמידי המסלול, והציגה כדוגמה את המקרה של תלמיד סקרן מכיתה ט' שלימד ילדים בכיתה ז' פרק באופטיקה.

להגיע אל התלמידים בדרכים חדשות. צילום: ד"ר אורלי זלאיט-לכיש

למידה פעילה

בחלקו השני של הכנס התקיימו סדנאות מעשיות, שבהן המורים עבדו בקבוצות קטנות והתנסו בפעילויות מסלול שביט המיועדות להפעלה בכיתה. אחת הפעילויות האלה הייתה "משחק הפחמן" שהוא משחק קופסה שבאמצעותו אפשר ללמד את משמעות מעגל הפחמן בטבע. הצעות נוספות היו צפייה במיקרוסקופ USB בהתפתחותם של קופי ים (ארטמיות) מהבקיעה ועד ליצירת היצור הבוגר, והשוואת התכת הקרחונים בקוטב הצפוני לקרחונים שבקוטב הדרומי כדי לשלב בין אקולוגיה וחוק ארכימדס ולגלות משהו מעניין בנוגע לעליית מפלס פני הים.

ד"ר דוד פולישוק מהמחלקה למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע הוביל סדנה שבמהלכה המשתתפים עומדים בהתאם למקומם של כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו ונעים במסלול המתאים להם, במטרה להדגים את מרחקם של כוכבי הלכת מהשמש וזה מזה ולהסביר על מסלולי הקפת השמש של כל אחד מהם. פעילות נוספת עסקה בנפילה חופשית - נושא מורכב להוראה. בפעילות זו המורים צילמו בטלפון הנייד שלהם או במצלמות וידאו את נפילתם של כדורים בגדלים שונים. אחר כך הם פירקו את הצילומים בתכנה ייעודית בשם Kinovea כדי לנתח ולהשוות את תנועת הכדורים הנופלים. 

נשמח להזמינכם לכנס השנתי שיתקיים בקיץ הקרוב. גם בכנס זה נמשיך לתת במה לשיתוף בין מורים, שצוברים ניסיון וידע רב בהוראות כיתות מצוינות במדעים.