בניסוי הזה נראה איך אפשר להשתיק ולחסום לחלוטין טלפונים סלולריים באמצעות משהו פשוט מאוד בשם "כלוב פאראדיי" שאפשר להכין באמצעים ביתיים.

ציוד

  • נייר אלומיניום (מכונה לפעמים גם "נייר כסף", אף על פי שהוא עשוי אלומיניום)
  • מכשיר שקולט או משדר קרינה אלקטרומגנטית. זה יכול להיות טלפון סלולרי, טלפון נייד ביתי או מכשיר רדיו קטן

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הערה: יש מכשירים שהאנטנה שלהם מתכתית ואפשר לגעת בה (לדוגמה מכשיר אייפון 4, שהאנטנה שלו נמצאת סביבו). במכשירים כאלה יש להשתמש בכיסוי מגן מבודד מפלסטיק, או לעטוף את הטלפון בשקית ניילון סגורה היטב, אחרת נייר האלומיניום ייצור מגע חשמלי עם האנטנה. מגע כזה יהרוס את הכלוב ויאפשר לקרינה להגיע אל המכשיר ולצאת ממנו. כמו כן מומלץ לעטוף היטב בנייר אלומיניום, כך שלא ישאר אפילו לא פתח של מילימטר בנייר.

הסבר

מייקל פאראדיי היה מגדולי המדענים בהיסטוריה האנושית, הוא ביצע ניסויים מדעיים רבים וגילה תגליות רבות בתחומי הכימיה והפיסיקה – ובמיוחד בחקר החשמל.

בתקופה שבה עבד (המאה ה-19) היה ידוע על קיומם של כוחות משיכה ודחייה בין מטענים חשמליים. פאראדיי העלה את ההשערה שכל מטען חשמלי בעולם מוקף בשדה חשמלי בלתי נראה שמתפשט מהמטען אל החלל הסובב אותו. המדענים בבריטניה בתקופתו לעגו לו על השערתו, אבל מאוחר יותר גילה מדען אחר, ג'יימס מקסוול, שתחזיתו של פאראדיי הייתה נכונה ומדויקת.

כאשר מטען חשמלי זז, השדה החשמלי הסובב אותו נע ביחד איתו. אם נטלטל מטען חשמלי נוכל ליצור מעיין "גל" של שדה חשמלי – שידוע בשם "קרינה אלקטרומגנטית". באמצעות הקרינה הזו עובר המידע אל מכשירי רדיו וטלפונים ניידים האנטנה של המכשיר מסוגלת לקלוט את הקרינה החלשה שמתפשטת במרחב ולהגביר אותה. קיימים סוגים רבים של קרינה או גלים אלקטרומגנטיים, למשל קרני רנטגן, אור תת-אדום, אור על-סגול, קרינת מיקרוגל, קרינת רדיו, ואפילו האור הרגיל הבא מהמנורות והפנסים שלנו הוא סוג של קרינה אלקטרומגנטית. כל ההבדל בין סוגי הקרינה השונים הוא תדירות הגל, כלומר מספר השיאים שיש לו בשנייה אחת.

תגלית אחרת של פאראדיי, שגם נקראת על שמו, היא כלוב פאראדיי – כינוי למבנה סגור שמרכב כולו מחומר שמוליך חשמל. חומר מוליך (למשל מתכת, כמו נייר האלומיניום שבו אנו משתמשים בניסוי הזה) מכיל אלקטרונים חופשיים, כלומר חלקיקים טעונים במטען חשמלי שחופשיים לנוע בתוכו (לכן הוא מוליך חשמל).

עוד לפני פאראדיי עשה מדען אחר, בשם קרל פרידריך גאוס, חישובים שהוכיחו שהשדה החשמלי בתוך מוליך חשמלי מתאפס. מכאן הבין פאראדיי שכאשר בונים מבנה שלם ממתכת, כמו כלוב, שדה אלקטרומגנטי שנמצא מחוץ לכלוב הזה לא יכול לחדור לתוכו. לכן הרדיו והטלפונים הניידים, שהתקשורת שלהם עם הסביבה מבוססת על קרינה ושדות אלקטרומגנטיים, משתתקים כשעוטפים אותם היטב בנייר אלומיניום (שימו לב שאם תשאירו חלק מהנייר פתוח, הניסוי לא יעבוד).

מי שמעוניין להרחיב עוד בנושא מוזמן לקרוא את התשובה על מיסוך קרינה במדור "שאל את המומחה".

מעניין לציין

פאראדיי המציא את כלוב פאראדיי הרבה לפני המצאת הרדיו והטלפון הנייד, ובכל זאת כלוב פאראדיי משמש אותנו בחיי היומיום. תנורי מיקרוגל, למשל, הם כלוב פאראדיי שלוכד את הקרינה בתוכם; מארזים של מחשבים ביתיים בנויים ממתכת כדי שישמשו כלוב פאראדיי; גם מכונית (למרות החלונות) היא כלוב פאראדי עבור גלי רדיו שהם גלים ארוכים יחסית, ולכן האנטנה של הרדיו חייבת לבלוט מחוץ למכונית, אחרת לא תהיה קליטה; אפילו מעליות דומות מאוד לכלוב פאראדי, כי הן עשויות מתכת ואטומות כמעט לחלוטין, ולכן כמעט שאי אפשר לקלוט בהן קרינה סלולרית.

35 תגובות

  • אנונימי

    ומה קורה לאדם היושב בכלוב פראדיי במשך כמה ימים?

    ולא יכול לקלוט תדרים מהסביבה? שהרי הגוף עובד על אלקטרומגנטיות ותדרים.

  • חני

    לנסות את הניסוי בחוג שאני מעבירה

    שלום ד"ר אסייג,
    רציתי לשאול האם הניסוי עובד גם עם טלפונים מודרניים יותר? גלקסי ואייפונים ולא רק טלפונים מהסוג הישן?
    תודה רבה,

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כן

    כן - עובד. אבל צריך להקפיד שהטלפון יהיה בעל כיסוי פלסטי / מבודד - כדי שהגוף המתכתי לא יגע בנייר האלומיניום, ובכך האלומיניום בעצם ישמש אנטנה קולטת לטלפון. אם אין לך כיסוי אפשר להכניס את הטלפון קודם לשקית פלסטיק, ורק אחר כך לעטוף אותו בנייר האלומיניום.
    בנוסף - צריך להקפיד על סגירה מוחלטת של הטלפון. את יכולה לעשות ניסוי ולראות מה המרווח שבו כבר קליטה מתאפשרת (מניסיוני, אפילו חור בקוטר של מילימטר אחד כבר מאפשר שידור וקליטה.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • איתי

    כלוב פארדיי לקוצבי לב

    כידוע לבעלי קוצבי לב אסור לעבור במכשירים לבידוק מחשש להפרעה בקוצב הלב וכן מקומות נוספים שעלולים להוות סיכון בריאותי לבעלי קוצבי לב השאלה שלי היא האם עטיפת קוצב הלב במעטפת שתהיה כלוב פארדיי או יצירת קוצב הלב כך שהוא עצמו יהווה כלוב פארדיי יוכל למנוע את הבעיה הזו
    תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    קוצב לב לא יכול להיות באמת בכלוב...

    <p>
    שלום איתי&nbsp;</p>
    <p dir="RTL">
    אני לא בקי בנושא קוצבי לב, אבל עד כמה שידוע לי <a href="https://www.google.com/search?q=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%91+%D7%9C%D7%91&am... target="_blank">מקוצבי לב צריכות לצאת תמיד 2 אלקטרודות &ndash; אלו שמפעילות את הלב</a>, כתוצאה מכך לא תוכל לשים את הקוצב מבודד בכלוב סגור &ndash; כי צריכים לצאת ממנו חוטים.</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • נחצ'ה

    מבודדים את החוטים! יש!!!

  • איזה רעיון יפה! רק!

    כלוב פארדיי למגנטיות

    תראה מה שדר' אסאייג כתב לי בהמשך
    או שתיצור קשר במייל nchmeya@gmail.com

  • ירון אלקלעי

    כלוב פאראדיי

    שלום, שאלה, ברצוני לייצר כלוב פאראדיי על טרקטור שנמצא בנסיעה, מה עלי לעשות, ואם יש תשובה מי יכול לתכנן לי דבר כזה, הטרקטור עובד מתחת לקווי מתח עליון, תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תכנון כלוב פאראדיי

    שלום ירון
    באופן עקרוני אתה תצטרך שכל התא יהיה מוקף במתכת (אפשרי שימוש ברשת מתכתית, צפיפות הרשת תלוייה בתדרי הקרינה שרוצים שתחסם).
    לגבי תכנון בפועל עליך לפנות למהנדס אלקטרוניקה שזה תחום עיסוקו (קרינה אלקטרומגנטית ומיסוך קרינה).
    בהצלחה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ליאור שגב

    איך מתגברים על אפקט כלוב פאראדיי?

    איך מתגברים על אפקט כלוב פאראדיי?
    איך גורמים לקרינה ( לדוגמא אות סלולרי) לצאת החוצה מכלוב פאראדיי?
    איך עוזרים לאות סלולרי להכנס פנימה ולהתגבר על אפקט כלוב פאראדיי?
    איך גורמים למכשיר סלולרי לעבוד ברמה רגילה ולא להתאמץ ועקב כך לפלוט רמות גבוהות של קרינה בגלל שהוא נמצא בתוך כלוב פאראדיי?
    מגבר פנימי ואנטנה חיצונית?
    איך גורמים לקרינה (לא אות סלולרי)הנפלטת ממכשיר הנמצא בתוך כלוב פאראדיי לצאת החוצה ולא להתקע בתוך הכלוב?
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    עניין מנהלי

    ליאור שלום,
    כיוון שאני רואה שנענית כאן, וגם שמת לב לכך, אני מוחקת את שאלתך בשאר המקומות באתר בהן פרסמת אותה.
    בברכה,
    ביאנה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא מתגברים

    <p dir="RTL">
    שלום ליאור</p>
    <p dir="RTL">
    אם תקרא בעיון את הכתבה שלנו על <a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%... target="_blank">מיסוך קרינה</a>, תראה שהסיבה שבגינה כלוב פאראדיי עובד הוא סיבה פיזיקאלית עמוקה הקשורה לפיזור מטענים חשמליים במוליך (חוק גאוס). ולכן כלוב פאראדיי שבנוי טוב, יחסום לחלוטין קרינה בלי יכולת להתגבר על האפקט.</p>
    <p dir="RTL">
    השיטה היחידה היא פשוט לא לעשות כלוב &#39;טוב&#39; &ndash; למשל על ידי כך שהסגירה שלו לא תהייה הרמטית לחלוטין ותאפשר כניסה של קרינה דרך פתח כלשהו או להוציא אנטנה מחוץ לכלוב (כמו שעושים לעיתים בכלי רכב).</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה</p>
    <p dir="RTL">
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>

  • ליאור שגב

    בית ממכולות

    שלום ותודה על התשובה.
    אני בונה בית ממכולות (קונטיינרים).
    העמדנו את המכולות ופתחנו פתחים לחלונות ודלתות.
    יש ביישוב כמה מהנדסים שהעלו את הטענה שעקב אפקט כלוב פאראדיי לא תיכנס לבית קרינה ולא תצא בגלל מסגרות הברזל.
    לטענתם אות סלולרי לא ייכנס ולא יצא ולכן הטלפונים יעבדו קשה וייפלטו יותר קרינה וכל הקרינה שכל מכשיר בייתי מייצר תשאר בבית.
    אני מחפש דרכים להתגבר על הבעיה הזאת.
    אם תוכל להמליץ על כמה דרכים אפשריות שאוכל להשתשמש בבנית הבית אודה לך מאד.
    תודה רבה
    ליאור

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מעבר למה שרשמתי

    האתר שלנו הוא אתר שעוסק בשאלות מדעיות כלליות ועקרוניות ולכן לא אוכל לכתוב על יותר ממה שרשמתי.
    לשאלות ופתרונות ספציפיים בנושא בית ממכולה, עליך לפנות למהנדס אלקטרוניקה שזה תחום עיסוקו (קרינה אלקטרומגנטית ומיסוך קרינה).
    סביר שגם תצטרך לבצע מדידות בשטח כדאי לדעת מה באמת העיצוב והפתרונות המיטביים. בהצלחה!
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נתנאל

    קרינה אלקטרומגנטית

    האם כמות פליטת הקרינה האלקטרומגנטית מפלאפון שחלק ממנו מכוסה באלומיניום תהיינה קטנה מאשר פליטת קרינה אלקטרומגנטית מפלאפון שלא מכוסה בכלל באלומיניום?

    אשמח אם תענה לי תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    נראה שדווקא יותר גדולה

    שלום נתנאל

    ראשית הבהרה – אינני מהנדס אלקטרוניקה / תקשורת אלקטרונית בהכשרתי, כך שאני לא יודע את התשובה ברמה התיאורטית (וגם לא מצאתי תשובה לשאלתך ברשת באנגלית). אז מה שעשיתי זה פשוט את הניסוי הבא:

    הגעתי לאיזור בו הטלפון שלי הראה עוצמת קליטה מלאה, ואז כיסיתי את הטלפון הנייד שלי באופן חלקי בנייר אלומיניום, והסתכלתי על מד עוצמת הסיגנל. התוצאות היו כדלהלן:

    עד רמת כיסוי של כ-90% מהטלפון באלומיניום –לא נראתה ירידה בעוצמת הסיגנל הנקלט (יכול להיות שזה קשור גם למיקום האנטנה הפנימית בתוך הטלפון).

    מרמת כיסוי זו והלאה – העוצמה התחילה לרדת, עד לקליטה חלשה מאוד כאשר כמעט-כל הטלפון היה מכוסה (=כיסוי כל הטלפון פרט לאיזור במסך שמראה את עוצמת הקליטה).

    כיוון שהטלפונים הניידים מתוכננים כך, שככל שעוצמת הסיגנל שהם קולטים חלשה יותר, כך הם משדרים בעוצמה חזקה יותר (כדי להגיע לאנטנה הרחוקה) ניתן להסיק שבכיסוי חלקי של הטלפון, שמבודד אותו מהסביבה ומחליש את הסיגנל שהוא מרגיש, דווקא עוצמת השידור של הטלפון תגבר.

    (המצב דומה לשיחה בתוך מעלית – גם שם הקליטה חלשה ביותר, כי מדובר במעיין כלוב פארדאי לא מושלם, והטלפון צריך לשדר בעוצמה אדירה, ולכן ממליצים לאנשים שרוצים להימנע מקרינה לא לשוחח בטלפון בעת שימוש במעלית. עם זאת בהבדל ממה שקורה במעלית (בה אנחנו נמצאים יחד עם הטלפון בכלוב פארדיי) ששם אנחנו נחשפים למלוא העוצמה - כאשר הטלפון מכוסה באלומיניום רוב הקרינה נבלעת בנייר אלומיניום, בוודאי כאשר כל הטלפון מכוסה בשכבה מספיק עבה - שום קרינה לא מצליחה לחדור מבעד למעטפת (אפילו שהטלפון משדר בשיא העוצמה) כך שאנחנו לא נחשפים לקרינה).

    כמובן – שאם אתה רוצה להיות בטוח ב-100% עליך לפנות למעבדה מוסמכת עם ציוד מתאים למדידת קרינה אלקטרומגנטית, ולבצע את הניסוי שם, בתנאים מבוקרים.

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

    ברצוני להודות לאנה גריבנין מהפקולטה לפיזיקה שסייעה במתן התשובה.

  • sus

    מגנטיות

    לפי תורת היחסות מגנטיות וחשמל הם דבר אחד
    האם נוכל ליצור כלוב פאראדיי שיחסום או יסגור את השדה המגנטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בערך...

    אפשר לעשות מין כלוב עם חומרים ש'מוליכים' מגנטיות מאוד טוב (בשפה מדעית מכונים חומרים פרמיאבילים מאוד טוב למגנטיות) - ואז שדה מגנטי חיצוני יעדיף לעבור דרכם, ולא דרך תוך הכלוב.
    להרחבה (באנגלית) על שאלתך ראה כאן:
    http://www.lessemf.com/faq-shie.html#Lead-Copper

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • sus

    אולי כבודו יודע לחשב

    מהו הכח לו נזקקים הפוטונים היוצאים מתוך המגנט לעבר הברזל הבלתי ממוגנט בכדי לגרום ליונים שבו להסתדר לפי השדה המגנטי החיצוני למרות שהינם במרחק בו לא מתקיים לגביהם עקרון האיסור של פאולי
    דהיינו מעבר לגרימת מומנט מגנטי שימשוך את הברזל נצרך הברזל לתהליך מוקדם של סידור היונים שבו
    כמה אנרגיה מתבזבזת בתהליך זה??....

    המון תודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא

    שאלות חישוב הן מעבר להיקף האתר. בכל מקרה בקשר לשאלתך - מה שכתבת לגבי יציאה של פוטונים מתוך המגנט - זה טיפה לא מדוייק. אמנם מה שנושא את הכוח וגורם לשדה מגנטי / חשמלי זה פוטונים, אבל פוטונים 'וירטואלים' - שקיומם לא מציית לחוקי פיזיקה בסיסיים (אפילו לא חוק שימור החומר / אנרגיה) וזמן קיומם הוא קצר ביותר - כך שקשה בכלל לדבר על חישובים בתחום, להרחבה ראה הכתבה על פוטונים וירטואלים. ועוד תיקון - זה לא שהיונים מסתדרים בתוך הברזל - אלא סידור האלקטרונים של היונים, היונים עצמם לא באמת צריכים לזוז. (וכאמור - חישובי אנרגיה ספציפים הם כבר מעבר להיקף האתר).

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • דודדם

    באמת לא ניתן?

    זה לא הפוטונים זה הערך של קיר בלוך
    כמה אנרגיה דרוש לשנות אותו לזמן קצר
    זה נושא נורא מענין
    ובכלל לא רק חישוב ספציפי

    אז אולי בכל אופן כבודו יאלפנו ממה שכבודו יודע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    להעמקתך

    אינני יודע את הערך האנרגטי, ולצערי - המספר הזה לא נמצא ב'שלוף' באתר או בספר שנמצא תחת ידי.
    אם אתה רוצה להעמיק - אתה צריך לעשות עבודת חקר ו'לחפור' במאמרים שפורסמו בעיתונים מדעיים שעוסקים בפיזיקה, על מדידות וחישובי אנרגיה להיפוך ספין מגנטי (spin flip energy). קצה חוט ימצא לך כאן.
    בהצלחה

  • ultra mefager

    קבלתי תשובה

    http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%91%D7%93%D7...
    התשובה מירון גרוס בהערה למטה
    האם יתכן שאדם שאיננו דוקטור יוכל לדעת יותר מדוקטור
    או שמשהו פה לא בסדר????..

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    יופי

    כמו שירון כתב: "הגודל המדויק של אנרגיה זו תלוי בכל חומר וחומר והתנאים שלו. על מנת לקבל הערכה לגדלים אלו, קיימת סקאלת טמפרטורה או אנרגיה בחומרים המגנטים הנקראת טמפרטורת קירי, וזוהי בערך כמות האנרגיה הנדרשת להיפוך הספינים. " - ושוב, כדי לקבל את הערך המדוייק עצמו - אתה צריך לחפש במאמרים מדעיים שמדדו זאת, כפי שאמרתי לך.
    ובקשר לחלק האחרון של השאלה - בוודאי שיתכן! למעשה סביר שכמעט כל אדם בעל תואר ראשון בפיזיקה, יודע יותר פיזיקה מכל דוקטור במקצוע מדעי אחר, וההפך. בשביל זה יש התמקצעות.

  • טיפוס

    ויקיפדיה

    טמפרטורת קירי ניתן לראות בויקיפדיה טבלה מסודרת לפי חומרים אז מה כבר יכול להיות החישוב????
    מה המומחיות של ירון גרוס לעומת שלך?
    אני מבין שהינך מדען אטום שמתעסק עם קוונטים

  • suus

  • suso

    על סמך מה?

    ציטוט מויקיפדיה:
    כדי להמחיש את חשיבותן של נוסחאות אלו, יש לציין כי כאשר חלקיק והאנטי-חלקיק שלו מתאיינים, חייבים להיווצר לפחות שני פוטונים. במערכת הייחוס ביחס למרכז המסה של החלקיקים המתנגשים, אין להם תנע כולל, בעוד שלפוטון יחיד תמיד יש תנע (מאחר שהוא תלוי, כאמור, בתדירות או באורך הגל בלבד, והם אינם אפס). לכן, חוק שימור התנע דורש כי ייווצרו לפחות שני פוטונים, והתנע הכולל שלהם במערכת יהיה זהה לשל החלקיקים, כלומר אפס. ניתן לקבוע את התדירות והאנרגיה של שני החלקיקים באמצעות חוק השימור של ארבע תנע‏‏[6] פרשנות נוספת גורסת כי הפוטון יכול להיחשב כאנטי-חלקיק של עצמו. התהליך ההפוך לזה שתואר לעיל, יצירת זוג, הוא אחד המנגנונים שגורמים לפוטונים באנרגיה גבוהה, כמו קרני גמא, לאבד אנרגיה בעת שהם עוברים דרך חומר.

  • יוסי

    הגנה מקרינה

    האם נייר אלומיניות מגן (אפילו קצת) מקרינה הנפלטת ממטען
    (בזמן ההטענה) ?

    תודה מראש ותהיו בריאים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    למה?

    התשובה לשאלתך היא כן, אבל מטענים לא ממש פולטים קרינה, לכל היותר יש סביבם שדה חשמלי משתנה, בתדירות 50 הרץ (50 פעמים בשנייה) שקשה להחשיב כקרינה (שבה מדובר בתדירויות גבוהות בהרבה הרבה יותר).
    סכנה מהשפעת מטענים - יכולה להיות אולי לאנשים בעלי ציוד רפואי רגיש (כמו קוצב לב). לכל השאר - אין השפעה.
    לפירוט (באנגלית) על מטענים חשמלייים, ראה כאן:
    http://hps.org/publicinformation/ate/q189.html

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יאיר ב.ע

    כמו בכל מקום, כמות הקליטה שמופיעה על הצג, קובעת את כמות הקרינה

    כלומר, ככל שיש פחות קליטה, כך תצא קרינה רבה יותר ממכשיר הסלולאר.

    כשאתה ברכב, אם אתה רואה קליטה מלאה במכשיר שלך, זה אין שום סיבה לדאגה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אני מניח שזה קשור לשאלה הקודמת..

    אני מניח שכתבת את זה כתשובה לשאלה של השואל הקודם. מה שכתבת נכון - זו דרך פשוטה לדעת אם המכשיר פולט הרבה או מעט קרינה.

  • עידן

    קרינה מטלפון סלולארי בתוך הרכב

    מה לגבי קרינה כאשר מדברים מטלפון סלולארי מתוך הרכב

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    רכב עשוי מתכת בדרך כלל

    רכב עשוי ממתכת בדרך כלל, ולכן - דומה לכלוב פארדיי, אבל כיוון שהחלונות עשויים זכוכית (חומר לא מוליך) לא מדובר בכלוב מושלם, ולכן יש אפשרות קליטה בתוך רכב, אבל הקליטה ממוסכת חלקית מהמתכת - ולכן על הטלפון 'להתאמץ' יותר (לשדר בעוצמה גבוהה יותר) כאשר מדברים איתו מתוך רכב. זאת הסיבה שאנטנות של הדיבורית ושל הרדיו - בולטות מחוץ לרכב (לקליטה טובה יותר). כלומר בדיבורית השידור נקלט ומשודר דרך האנטנה החיצונית של הרכב.

  • דוד

    בימינו מדובר בדיבוריות bluetooth ואין אנטנה מחוץ לרכב

    כלומר כאשר אנו נוסעים עם חלונות סגורים ומדברים בסלולרי בתוך הרכב אנחנו מבשלים את עצמנו בקרינה סלולרית למוות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא הייתי הולך לכזאת קיצוניות

    לא 'מבשלים את עצמנו למוות', ובכלל נכון להיום, למיטב ידיעתי, לא נקבע על ידי אירגוני בריאות שקיים קשר וודאי בין קרינה סלולרית למחלות ומוות.
    (הבהרה: האתר איננו רפואי, ואיננו מתיימר לפסוק בנושאים רפואיים)