בניסוי הזה נגרום לכדור פינג-פונג ולבלון לרחף באוויר בלי ליפול למטה ובלי לזוז לצדדים. ההסבר לתופעה עבר שינויים גדולים במהלך השנים.
מומלץ להיעזר במבוגר בעת ביצוע הניסוי.

ציוד

  • כדור פינג-פונג, טניס שולחן או כדור משחק קטן וקל אחר
  • מייבש שיער חזק (פֶן)

או –

  • בלון
  • מאוורר

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון:

הערה: במידת האפשר יש להפעיל את מייבש השיער בלי חימום כלל (רק רוח).

הסבר

במקורות רבים, בעבר וגם היום, ההסבר למתרחש בניסוי התבסס על פרשנות שגוייה של עקרון ברנולי. אולם בשנים האחרונות הובהר כי עקרון ברנולי לא תקף כלל כאן מלכתחילה (העקרון נובע מחוק שימור האנרגיה – ואילו בהדגמה זו יש תוספת אנרגיה על ידי מייבש השיער), והוא לא ההסבר לתופעה.

אם כך, מה הוא ההסבר הנכון לריחוף הכדור באוויר?

אפקט שנקרא אפקט קואנדה (Coandă) על שם מגלהו – אנרי קואנדה שהיה מדען ומהנדס אווירודינמיקה פורץ דרך.

אפקט קואנדה טוען שכאשר זרם של אוויר עובר ליד גוף מוצק, זרם האוויר יצמד לגוף המוצק, ויזרום במקביל לקווי המתאר שלו. אפשר לראות תופעה דומה גם בנוזלים (שם התופעה לא מכונה אפקט קואנדה)– אם שמים כדור תחת זרם מים, המים יצמדו לכדור ויזרמו בצמוד לקווי המתאר שלו.

מדוע אפקט קואנדה מתרחש בגזים?

כאשר יש זרם אוויר, המולקולות שבאוויר הנע (החלקיקים הקטנים שמהם האוויר מורכב) מתנגשות במולקולות אוויר שכנות, הנמצאות באוויר הדומם ליד הזרם, כתוצאה מההתנגשויות מצד אחד הזרם המקורי מואט, אבל מהצד השני האוויר הדומם מתחיל לנוע, ולמעשה נסחף יחד עם הזרם המקורי (שלב 1 בתמונה למטה), כתוצאה מהיסחפות זו האוויר משני צידי הזרם המקורי נהפך דליל יותר, כלומר לחצו יורד, ועוד אוויר משני הצדדים של הזרם נדחף לאזור זה.

סכמה המתארת את אפקט קואנדה
תהליך היווצרות אפקט קואנדה | נוצר על ידי המשתמש Cruithne9 מויקיפדיה

אם האוויר זורם ליד משטח מוצק (כפי שמוצג בשלב 2 בתמונה), מכיוון שהגוף עצמו חוסם הגעה של אוויר מכיוונו, תת הלחץ שנוצר עקב סחיפת האוויר באזור לא מתאזן, וזרם האוויר עצמו נדחף לאזור תת הלחץ הזה בצמוד לגוף (שלב 3). ההיצמדות היא לקווי המתאר של הגוף – גם אם הוא עקמומי (שלב 4).

ולכן – כאשר אנו נושפים זרם אוויר מהיר על כדור, נוצר לחץ נמוך סביב פני הכדור, זרם האוויר נצמד אליו, כך שיש לנו בעצם כדור המוקף באיזור לחץ נמוך ובזרם אוויר מהיר, שבעצם כולא את הכדור בתוך סילוני אוויר מכל צדדיו: גם הלחץ הנמוך בשולי הכדור שומר על הכדור במרכז, וגם זרם האוויר שזורם מכל הכיוונים של הכדור ולכן מפיעל כוח מכל הכיוונים של הכדור:

סכמת זרימת האוויר סביב כדור

הכדור לא נופל למטה מפני שזרם האוויר החזק שיוצא מהפֶן דוחף אותו למעלה, נגד כוח המשיכה, כפי שאפשר לראות באיור הבא:

סכמת זרמי האוויר והכוחות סביב כדור הנמצא בזרם אוויר עילי

כלומר לזרם האוויר יש כאן תפקיד כפול – גם להפעיל כוח על הבלון כדי שלא ייפול למטה, וגם לשמור סביבו על זרם של לחץ נמוך כדי שלא ינוע לצדדים.

מעניין לציין

התפתחות ההסברים להדגמה לאורך ההסטוריה מראה שלפעמים גם על הסיבה להתחשותם של תופעות פיזיקליות פשוטות לכאורה, מגלים עם השנים הסברים מדעיים מדויקים יותר. כשזה קורה לדברים 'בחזית המדע' - לרוב זה גורם לצמיחתן של תיאוריות מדעיות חדשות ומדויקות יותר.

17 תגובות

  • אייל רז

    שלום,איך אפשר לגרום לכדור

    שלום,איך אפשר לגרום לכדור לרחף במכשיר קטן יותר מפן?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אפשר בצעצוע

    היי אייל
    יש צעצועים כאלה עם סוג של 'מקטרת' צעצוע שנושפים לתוכה - והיא גורמת לריחוף כדורוני קלקר קטנים ממש באותו מנגנון שמופיע בסרט. אפשר לנסות גם לרחף כדורי קלקר קטנים באמצעות נשיפה עם קשית.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גלעד

    כדור ומייבש שיער

    כשמטים את מייבש השיער - הכדור נשאר "לכוד" בזרם האוויר ואינו נופל מטה אפילו בזווית 45 מעלות - מה ההסבר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    רכיב

    היי גלעד
    גם לזרם המוטה ב-45 יש 'רכיב' (חלק ווקטורי) שפונה כלפי מעלה / דוחף כלפי מעלה (אנכית)- בשילוב עם זהה עם רכיב שזורם אופקית. הרכיב האנכי מספיק כדי לדחוף את הכדור כלפי מעלה שלא יפול. אם תנסה להסיט את מייבש השיער לזרם אוויר אופקי לגמרי - ללא רכיב אנכי (כלומר זרם מקביל לקרקע) - רק אז לא יהיה מה שידחוף את הכדור, והוא יפול.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • נעמה רחמים

    שלום לך ד"ר אבי סאייג

    שלום לך ד"ר אבי סאייג
    טענת כי ״ללא רכיב אנכי (כלומר זרם מקביל לקרקע) - רק אז לא יהיה מה שידחוף את הכדור, והוא יפול.״
    אני לא באה מעולם המדע אלא מהאמנות לכן רציתי להתייעץ איתך בעקבות התגובה שלך,
    מה יקרה אם אעמיד שני מאווררים זהים ובאמצע אשים בלון \ חפץ? האם הם יוכלו לתת אחד לשני מספיק קונטרה כדי לעמוד באוויר? המשך ערב נעים
    נעמה רחמים

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    את יכולה לעשות את זה ככה ;-)

    היי נעמה
    בסרט הבא הוא עושה בדיוק מה שאת מתארת:
    https://www.youtube.com/watch?v=zys3igBmhB8
    כאן ההסבר המפורט:
    https://www.youtube.com/watch?v=YNOKBBfmgiY

    אני מקווה שהבנת את התשובה לשאלה :-)

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • זיו

    סרטונים בנושא

    למי שמעוניין הנה כמה סרטונים בנושא:
    https://www.youtube.com/watch?v=AsFWuopryUI
    https://www.youtube.com/watch?v=EL8nQ3Finh0

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שגוי

    היי זיו
    הסרטונים אליהם קישרת זה הסבר פופולארי שהוכח כשגוי. זאת תפיסה שגוייה קלאסית (אל תרגיש רע, גם איישטיין טעה בזה). הטעות היא בהנחת היסוד - מדוע האוויר שמעל הכנף צריך להיפגש עם האוויר שמתחת לכנף? (מדידות מראות שהוא פשוט לא...)
    להרחבה ראה כאן: http://www.sitvanit.com/Articles/Students/IdoMohar/Lift12.htm#.Vz1jXyFCg90

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אסיף רולנט

    עקרון ברנולי

    שלום, אני מנסה כבר כמה ימים להפנים את העקרון ולא מצליח בגלל כמה שאלות:
    1.כאשר יש לי לחץ דם גבוהה (למשל בטרשת עורקים) זה בעקרון לחץ דם נמוך? (הדם נע שם יותר מהר משמע פחות לחץ) וכאשר הכלי דם נפרץ, החלק שמתנתק ממנו יצא מהכלי דם או יכנס אליו? (הפרש לחצים)
    2.לחץ הוא אנרגיה פוטנציאלית? הרי הוא חלק מהשיקולים בסך העבודה.
    3.אם יש לי גוף שנע מהר מאוד בטווח של גז או נוזל האם כשאני יעשה בו חור חומר יצא, יכנס או פשוט הטווח ימנע מחומר שבפנים לצאת?
    4.כוח עילוי של מטוס פועל כאשר הכנף מטה? (הכנף תנתב אוויר לזרום מעלה בצפיפות כגבוהה יותר בגלל הארכת הדרך ולכן לפי ונטורי האוויר יזוז יותר מהר, הפרש לחצים וכוח מעלה)
    אם תוכל לענות לי על השאלות האלו זה ממש יעזור
    תודה :)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אנסה לעזור

    שלום אסיף, אנסה לענות על שאלותך, אני חושב שחלק מהבילבול שלך נובע מציון "עובדות" לא נכונות –
    1. טרשת עורקים או סתימת עורקים לא גורמת ללחץ דם גבוה. לחץ דם גבוה נגרם בגלל הרבה סיבות (הורמונים, פעילות הלב, צריכת מלח שמגדיל את נפח הדם ועוד), אבל טרשת עורקים איננה אחת מהן. כאשר כלי דם נפרץ – תמיד דם יצא ממנו החוצה, כי בתוך כלי הדם יש לחץ גבוה יותר מבחוץ לכלי הדם, בדיוק כמו שאם עושים חור בצינור מים של העירייה, מים יוצאים ממנו החוצה לאוויר הפתוח, כי בתוך צינור המים לחץ גדול יותר מלחץ האוויר. כלומר גם אם הדם זורם מהר, והלחץ שלו מעט נמוך יותר מדם שזורם לאט, עדיין זה בכלל לא קשור ללחץ מחוץ לכלי הדם – שנשאר נמוך יותר, ולכן תמיד דם יצא החוצה.
    2. לחץ הוא לא אנרגיה פוטנציאלית, אבל אם מסתכלים על יחידות המדידה אפשר לגלות קשר מעניין בין לחץ לאנרגיה. אנרגיה או עבודה נמדדים ביחידות של כוח כפול מרחק, ולחץ נמדד ביחידות של כוח לשטח (למשל סנטימטר רבוע), ומכאן כי לחץ, מבחינה מסויימת הוא אנרגיה ליחידת נפח (תחלק את היחידות של האנרגיה ביחידות של נפח, ותקבל יחידות של לחץ).
    3. בהמשך לנקודה הראשונה, חוק ברנולי מדבר תמיד על אותו זורם עצמו. בהכי קיצור הוא אומר שכאשר חומר זורם באיזור לחץ נמוך הוא יגביר את מהירותו ולהפך. לא יותר ולא פחות, ולכן החוק לא מתייחס לגוף שנע בתוך נוזל ואז מתחורר. מה שיקבע אם יצא מכזה גוף תוכנו הוא רק הפרש הלחצים בין הלחץ הפנימי של הגוף ללחץ של הנוזל בו הוא נמצא.
    4. זאת מיס-קונספציה ידועה לקשר כנף של מטוס, ודרך שהאוויר עובר, לחוק ברנולי, רוב העילוי של כנף מטוס הוא פשוט עקב העיצוב שגורם לאוויר להזרק למטה כשהכנף עוברת דרכו, מה שגורם לכנף להידחף למעלה (לפי החוק השלישי של ניוטון – לכל פעולה תגובה). זה בקצרצרה, להרחבה ראה כאן מאמר מקיף על אופן פעולתה כנף של מטוס וכוח העילוי.
    http://arie-science.blogspot.co.il/2009/05/blog-post_3371.html
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אסיף רולנט

    תודה רבה!

    עזרתי לי מאוד

  • אבש

    הברומטר במכשיר שלי מודד לי אותו לחץ

    למה מול מאוורר נמדד לי אותו לחץ ברומטרי כמו לא מולו ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כי הברומטר שלך לא מספיק רגיש -

    אני אחראי לברומטר שלך? :-)

    כנראה הברומטר שקנית לא מספיק רגיש (האם הוא מציג אלפיות אטמוספירה / בר / יחידות של מ"מ כספית?) או שהוא לא תקין.

    אם תיקח משהו רגיש - כמו נייר קל (ראה ניסוי הצפצפה של ברנולי) תוכל להיווכח בירידת הלחץ, אפילו בנשיפת אוויר חלשה יחסית מהפה.

  • אבש

    הברומטר שלי מספיק רגיש

    אתה לא אחראי לברומטר שלי, התכוונתי יותר לשאול למה זה לא מודד לי לחץ יותר נמוך ביותר מ4 מכשירים, אני מפספס משהו ?
    אני מדבר על ברומטר שנמצא בכל מכשיר פלאפון חכם מהשנה האחרונה (גלקסי אס 3, נקסוס 4, גלקסי נקסוס, One x, וכו'), והוא מספיק רגיש לזהות הבדל של גובה אפי בחצי מטר, והוא מציג לפי כל פרמטר שבא לך (זה אפליקציה)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אל תהייה כל-כך בטוח...

    מה שאתה מפספס זה סדר הגודל של אפקט ברנולי, שהוא זעיר ביותר – שאני בספק גדול אם איזה שהוא מד לחץ דיגיטלי שנמצא בטלפון יכול להבחין בו, מה גם שספציפית מדי הלחץ שנמצאים בסמאטרפונים אינם מדוייקים ואין מה להסתמך עליהם. (ראה דיון נרחב באנגלית עליהם: http://www.hanggliding.org/viewtopic.php?t=28707)

    השינוי לחץ בעקבות זרימה של גז – הוא זעיר ביותר, כאן אתה יכול לראות מחשבון המחשב שינוי לחץ כפונקציה של מהירות.
    בקצרה – אפילו ברוח חזקה, 10 מטרים לשנייה (36 קמ"ש), ירידת הלחץ היא מאטמוספירה ל- 0.9995 אטמוספירה.

    כלומר השינויים בלחץ הם בסדר גודל של 1/10,000 מהלחץ הנמדד – ובשביל שינויים כאלו צריך מד לחץ יעודי ורגיש (שבנוסף – לא יושפע מכך שרוח נושבת עליו ו'משגעת' את הגשש שבו) דווקא צינור פשוט עם מים – מאפשר מדידה של לחצים כאלה, על ידי הפרש גובה המים (עמוד מים בגובה 10 מטרים שווה ערך לאטמוספירה, לכן שינויים של סנטימטרים בודדים בגובה של עמוד מים הם בדיוק בטווח הלחצים עליו מדבר עקרון ברנולי):

    מכשיר המאפשר מדידת הפרש הלחצים בעקבות עקרון ברנולי. תמונה: המשתמש ComputerGeezer מויקיפדיה.


    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אבש

    בדקתי שוב עם אפליקציה עם ממוצע ועובד

    חבר כתב לי אפליקציה למכשיר, שמודדת לחץ למשך כמה זמן שרוצים ואז נותנת את הממוצע של הבדיקה למשך הזמן שנבדק, בעבר השתמשתי איתה לבדוק הבדלי לחץ בגבהים שונים ואז זה תמיד יצא לי פחות לחץ בהפרש גובה אפי' של חצי מטר (בדיקה למשך 20 שניות בשני הגבהים), עד היום לא טרחתי לבדוק מול מאוורר עם ממוצע אל עם אפליקציה רגילה, כי חשבתי שמול אוויר הלחץ חלש באופן משמעותי, כך שחשבתי שאני מפספס משהו לא חשבתי שההבדל בלחץ קטן מאוד כדי שאצטרך לבדוק עם ממוצע, תכלס, עשיתי 8 בדיקות כל בדיקה היתה למשך 20 שניות בערך, בכל 8 הבדיקות היה באמת יותר לחץ בלי המאוור מאשר מול המאוור, ההפרש היה באזור 0.07 hPa.
    הבדיקות נעשו מול מאוורר על עוצמה גבוהה באזור קצת גבוה (לחץ 0.9030 amt)
    אם מישהו רוצה לבדוק בעצמו אני אשמח לעלות את האפליקציה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    מעניין!

    תודה על העידכון, מעניין.
    (ובאמת מעניין שאפקט ברנולי עצמו הוא מאוד קטן - ממש על סף יכולת הגילוי של מכשירי מדידה רגילים. הממוצע באמת מאפשר לראות אפקטים קטנים, כי הוא ממצע את ה'רעש' במערכת - זאת שיטת המדידה המקובלת במחקר).