איך אפשר להפוך את הבית למצפה כוכבים בעזרת צנצנת ופנס?

בניסוי הנוכחי נבנה מקרן כוכבים קטן שמקרין צורות של קבוצות כוכבים ידועות על הקיר או על התקרה.

ציוד

  • צנצנת גדולה
  • מפת קבוצות כוכבים שאפשר להוריד מהאתר שלנו ולהדפיס: גדול, בינוני, קטן (ובפורמט של תמונה: גדול, בינוני, קטן)
  • נעץ
  • קיסם
  • מספריים
  • טלפון נייד (עם פנס)

הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון:

הערה: בניסוי אני מזכיר את קבוצת קפאוס, אבל לא מבטא את שמה נכונה: ההגייה הנכונה היא קֶפֶאוּס (Cepheus)

הסבר והרחבה

בתנ"ך, כאשר הכותב רצה לציין מספר גדול מאוד מאוד מאוד - הוא השתמש בביטוי "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם" בימיינו, החצי השני של הדימוי מאוד ברור - ברור שיש אינספור גרגירי חול על שפת הים, אבל 'כוכבי השמיים'? - כאשר אני, לדוגמה, שגר בעיר רחובות, יוצא החוצה בלילה ומסתכל בשמיים - חוץ מהירח אני מסוגל לראות אולי עוד  10-20 נצנוצי אור קלושים, וגם זה בקושי. אז איזו ברכה זו? איזה דימוי זה?

הסיבה שהדימוי 'לא עובד' בימיינו היא בגלל שאנו חיים בעת המודרנית, שבה כל הערים מוארות בחוזקה בלילה בתאורת רחוב, תאורת כבישים, מגרשי חניה ואורות הבוקעים מהבתים. כול האורות הללו גורמים לתאורת רקע שמאירה גם את השמיים ומפריעה לנו לראות את הכוכבים. התופעה הזאת נקראת 'זיהום אור' והיא תופעה חדשה יחסית של החיים המודרניים. אם נלך אחורה קצת יותר מ-100 שנה, לא היה דבר כזה. הלילה היה חשוך לחלוטין ללא תאורת רקע, והשמיים היו זרועים באינספור כוכבים מנצנצים.

האנשים שחיו בעבר הבחינו שרוב הכוכבים בשמיים נמצאים בתבניות קבועות ובלתי משתנות (פרט לכוכבי הלכת), כלומר כל ערב אפשר לצאת ולזהות את אותם הכוכבים שנראו גם בערב הקודם. תוך הפגנת דימיון - הם גם ראו צורות שונות שכוכבים "קרובים" זה לזה יוצרים: נחש מים, בתולה, אריה, ברבור, עקרב ועוד ועוד. למעשה, תרבויות רבות ראו וסיווגו צורות רבות בין כוכבי השמיים - כל תרבות כיד הדימיון הטובה עליה (מנסיוני צריך הרבה דימיון כדי לראות את כל הצורות שהקדמונים ראו). את המילה קרובים כתבתי במרכאות כפולות משום שהיום אנו יודעים שבהרבה מקרים הכוכבים רק נראים לנו מכדור הארץ קרובים זה לזה, אבל למעשה הם יכולים להיות במרחקים אדירים אלו מאלו, ורק האורות המגיעים אלינו נראים "קרובים".

כיום איגוד האסטרונומיה הבינלאומי מגדיר 88 קבוצות כוכבים (שמבוססות על הקבוצות שראו הקדמונים) ביניהן קפאוס וקסיופיאה שמוצגים בניסוי, וגם 'הדובה הגדולה' ו'הדובה הקטנה'- ש'העגלה הגדולה' ו'העגלה הקטנה' שמוצגת בניסוי היא חלק ממנה (העגלה הגדולה והעגלה הקטנה, שהן רק חלק מתוך קבוצת כוכבים הן מה שהאסטרונומים מכנים 'אסטריזם').

מקרן הכוכבים שבניסוי מבוסס על העובדה שאור נע בקווים ישרים: כאשר אנו מנקבים נקב זעיר בנייר, אלומת אור שיוצאת מהפנס עוברת דרכו בקו ישר - וממשיכה הלאה בקו ישר, עד שהיא פוגעת בקיר או במסך שעליו היא יוצרת נקודת אור. כאשר אנו מנקבים כמה נקבים בתבנית של קבוצת כוכבים, יוצאות מספר אלומות אור ישרות לפי תבנית הניקוב, וכאשר הן פוגעות בקיר או מסך הן יוצרות את המראה היפה של קבוצות הכוכבים מוקרנת על הקיר, לפי המרחקים היחסיים שלהם, פחות או יותר. כיוון שהאור יוצא מנקודה בודדת (הפנס) ומשם מתפשט הלאה לנקבים רבים, אלומות האור שיוצאות מהמקרן הן אלכסוניות זו לזו - ונוצרת תופעה של הגדלה: ככל שהמסך רחוק יותר ממקור האור, כך הנקודות שמוקרנו עליו רחוקות יותר, וההפך. אולם ככל שהנקודות מתרחקות הן גם נחלשות, אז לא מומלץ להקרין על קיר רחוק מאוד. חשוב להשתמש בפנס בעל נורה יחידה (כמו בטלפונים), אם תשמשו בפנס המכיל שתי נורות או יותר תקבלו מקרן 'מבולבל' המציג את קבוצות הכוכבים בכפילות, כמספר הנורות (משום שכל נורה היא מקור אור להקרנה).

שימו לב שפנים הדף צבוע שחור, זה משום ששחור הוא 'צבע' שלמעשה בולע את כל האור, ולא נותן לו להמשיך הלאה, ככה אנו מונעים את תופעות 'זיהום האור' מלהתרחש בניסוי שלנו. אם אתם לא יכולים להדפיס את דפי קבוצות הכוכבים מהאתר שלנו, ובכל זאת רוצים לבצע את הניסוי, הקפידו לצבוע בשחור את הדף שבו אתם משתמשים, או השתמשו בבריסטול עבה שמונע מהאור לעבור דרכו.

0 תגובות