שיגעון הסוכר

סוכר מואשם, בצדק במקרים רבים, בלא מעט מתחלואות האנושות. צריכה עודפת של סוכר – ממשקאות מוגזים, ממשקאות ספורט, ממיצים סחוטים וממזונות ממותקים – הובילה לעלייה גדולה בהשמנת יתר ובתחלואה בסוכרת בעולם כולו, בעיקר במדינות המערב. כמה מחקרים תצפיתיים אף מצאו קשר נסיבתי בין צריכת כמות גדולה של סוכר לבין הפרעות נפשיות נפוצות (כגון חרדה) ודיכאון.

מחקר חדש שמתפרסם היום בכתב העת המדעי Scientific Reports בדק את הקשר הזה בצורה מקיפה. על פי תוצאות המחקר, ייתכן שצריכה גבוהה במיוחד של סוכר קשורה להפרעות נפשיות נפוצות בגברים. עם זאת, מומלץ להתייחס לתוצאות אלה בזהירות – הן מתייחסות רק לגברים, ומחקר מסוג זה אינו מאפשר לקבוע קשר סיבתי בין צריכת סוכר להפרעות נפשיות.

כדי לבדוק את הקשר בין צריכת משקאות ומזונות מתוקים לבריאות הנפש ניתחו חוקרים מבריטניה את נתוניהם של 5,603 גברים ו-2,484 נשים שהשתתפו במחקר במשך 22 שנה. המשתתפים הם עובדי מדינה, והמחקר נועד לבדוק גורמים חברתיים ואחרים שמשפיעים על בריאותם. מחקר כזה, שבו עוקבים אחר אותה קבוצת אנשים לאורך זמן רב (מחקר עוקבה) הוא המחקר הטוב ביותר שאפשר לערוך מבחינת מחקרים תצפיתיים ומאפשר לזהות קשר זמנים בין גורמים שונים. מחקר מסוג זה זיהה למשל שעישון גורם לסרטן ריאה בבני אדם.

החוקרים העריכו את בריאותם הנפשית של המשתתפים ואת צריכת הסוכר שלהם בעזרת שאלונים שהם מילאו כמה פעמים במהלך תקופת המחקר. נוסף על כך, נאספו נתונים רבים אחרים על ההרגלים ועל מצבם הבריאותי של המשתתפים.

מפזרים את הערפל

אחד הקשיים העיקריים במחקרים תצפיתיים הוא שאי אפשר לדעת אם קשר שנמצא בין שני גורמים פירושו שאחד הוביל לאחר. במקרים רבים הקשר יכול להיות מקרי או שהוא קשור לגורם שלישי לא ידוע (ערפלן). למשל, אפשר למצוא בקלות קשר בין צריכת קפה מרובה לבין סרטן ריאות, אך הסיבה האמיתית לכך היא שאנשים רבים ששותים קפה בכמויות גדולות הם גם מעשנים כבדים. במחקר הנוכחי החוקרים התחשבו בגורמים רבים שיכולים להטות את תוצאותיו ולהשפיע על מצבם הנפשי של המשתתפים או על תזונתם: מצב תעסוקתי, מצב בריאותי, שעות שינה, צריכת קפה, תה ודגים, מקורות אנרגיה שאינם סוכר ועוד.

המשתתפים חולקו לשלוש קטגוריות על פי צריכת הסוכר שלהם: נמוכה, בינונית וגבוהה. ניתוח השאלונים תוך התחשבות בערפלנים השונים הראה שבשליש העליון, הגבוה, של צריכת סוכר הייתה גם עלייה בשיעור ההפרעות הנפשיות, אך רק בגברים ורק לאחר תקופה של חמש שנים. לא נמצא קשר בין צריכת סוכר להפרעות נפשיות לאחר תקופות קצרות (שנתיים) או ארוכות יותר (עשר שנים) ולא נמצא קשר כזה אצל נשים.

בהנחה שהקשר בין צריכת הסוכר הגבוהה ובין הפרעות נפשיות נפוצות בגברים אמיתי, ייתכן שההסבר הוא שאנשים עם בעיות נפשיות נוטים לצרוך יותר סוכר. אלא שהחוקרים לא מצאו עדות לכך, ולכן הם טוענים שתוצאות המחקר מראות שצריכת סוכר גבוהה היא זו שמעלה את הסבירות להופעת הפרעה נפשית. עם זאת, הם מדגישים שיש צורך במחקרים נוספים ובקבוצות מחקר אחרות.

המחקר מציג קשר בין צריכה גבוהה של משקאות ומזונות ממותקים לבין הפרעות נפשיות, שצריך להמשיך לבחון. אך העובדה שלא נמצא קשר כזה גם אצל נשים ושאפשר לזהות את קיומו רק בתקופת זמן מסוימת מקשה על הסקת מסקנות. עד שייעשו מחקרים נוספים וגדולים יותר, כל מה שאפשר לומר הוא שהמחקר מצביע על קשר אפשרי בין סוכר לבין בריאות נפשית. בכל מקרה מומלץ להפחית בצריכת הסוכר – גם אם  ההפחתה לא תשפר את מצבכם הנפשי, היא תקטין את הסיכון שלכם להשמין וללקות בסוכרת, ותשפר את מצבכם הבריאותי.

תודה לד"ר קרן לנדסמן, מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, והמנהלת המקצועית של עמותת מדעת, על העזרה בהכנת הכתבה