התיאוריה שגילתה לנו מאין באנו היא דוגמה לדרך שבה השיטה המדעית מפריכה הנחות קודמות ומשנה תפיסות שגויות. זה נושא לוח השנה החדש של מכון דוידסון לחינוך מדעי
פעם חשבנו שכל מיני בעלי החיים והצמחים שאנחנו רואים סביבנו נוצרו בדיוק כפי שהם כיום, ויישארו כך עד אין קץ. על פניו זה נשמע הגיוני: אנחנו רואים שחתולות ממליטות חתולים, לא כלבים, ושמביצי תרנגולת בוקעים אפרוחים של תרנגולת, ולא גוזלי פינגווין. אומנם כבר היוונים הקדומים, וכנראה גם לא מעט עמים חקלאיים לפניהם, ידעו שתכונות מסוימות עוברות בתורשה: לאורך דורות, ידעו, אפשר ליצור באמצעות הכלאה של פרטים בעלי תכונות רצויות כלבים עם פרווה ארוכה יותר, או סוסים גדולים יותר. אבל כל אלה הם רק שינויים קלים בתוך המין עצמו, ולא יצירה של מין חדש. במשך שנים רבות היה מקובל לחשוב שמין אחד לא יכול להפוך לאחר.
כיום ידוע שכל היצורים החיים בכדור הארץ התפתחו מאותו אב קדום, שחי לפני כמה מיליארדי שנים. מאז ועד היום, אין ספור מינים נפרדו זה מזה, פיתחו תכונות חדשות, התפצלו למינים חדשים, ורבים מהם מתו ונכחדו. באמצע המאה ה-19 ניסחו צ'רלס דרווין ואלפרד ראסל וולאס את עקרונות האבולוציה דרך ברירה טבעית: תכונות שעוזרות לבעליהן לשרוד ולהעמיד צאצאים בסביבה שבה הוא נמצא מתפשטות באוכלוסייה. עם הזמן האוכלוסייה משתנה והפרטים נהיים מותאמים יותר ויותר לסביבתם. הם היו הראשונים שהציעו את המנגנון שמניע את האבולוציה, אבל עוד לפניהם היו מי שהעלו רעיונות פחות בשלים להסבר תהליכי ההשתנות של מינים עם הזמן, ולהתפתחות מינים חדשים ממינים קיימים.
קצב השינוי של מינים הוא איטי מאוד בדרך כלל, כך שקל להבין מדוע בעבר חשבו שמינים אינם משתנים כלל. אך בעזרת מאובנים ומחקרים גנטיים אפשר כעת להתחקות אחרי התהליכים הללו, גם אם הם נמשכים מאות מיליוני שנים. בנוסף, יש יצורים חיים שעוברים אבולוציה מהירה יותר, שאפשר לצפות בהתרחשותם ולחקור אותם בתוך שנים ספורות, ואפילו למטה מכך.
השיטה המדעית היא מנגנון יעיל להפליא של בחינה ותיקון. מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים היום עשוי להשתנות מחר, כשראיות חדשות והסברים טובים יותר ישנו את מה שאנחנו יודעים על המציאות.
לוח השנה של מכון דוידסון עומד הפעם בסימן בחינה מחדש של מוסכמות. אנו מזמינים אתכם להתקדם איתנו, חודש אחרי חודש, מההשערות שנחשבו פעם אמת, לתיאוריות המוצקות יותר שבאמצעותן אנו מסבירים את המציאות כיום. אך מי יודע? אולי גם בהן נגלה בעתיד חורים ושגיאות, ומלאכת התיקון תעזור לנו להבין טוב יותר את המציאות שאנו חיים בה.
