הכתבה הוקלטה בידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
"אתה משתמש שוב ושוב במילה הזאת. אני לא חושב שהיא אומרת את מה שאתה חושב שהיא אומרת".
– איניגו מונטויה, "הנסיכה הקסומה"
למילים דומות יש לפעמים משמעויות שונות, בהתאם להקשר שבו הן נאמרות ולתחום שבו משתמשים בהן. כפל המשמעות הזה עשוי להיות קומי או לגרום קצרים בתקשורת. הפערים בין שפת היומיום לשפה המדעית עשויים להיות לא פעם חדים במיוחד, למשל כשגופים אלה ואחרים מנסים להפחיד אותנו בנושאי תזונה, לשווק לנו מוצרים או לגרום לנו לפתוח את הארנק עבור טיפול זה או אחר.
ליקטנו עבורכם כמה מהמילים שהציבור הרחב והתקשורת משתמשים בהן בצורה שונה מאשר המדע והרפואה. הבנת המשמעות הנכונה שלהן, בהקשר הנכון, חשובה להבנה נכונה של כתבות מדע ושל מדע בכלל, וחיונית לכל מי שרוצה להתגונן מפני שרלטנים ותעלולים שיווקיים שמנצלים את הבדלי המשמעות האלה.
אורגני
השימוש המדעי: חומר אורגני הוא תרכובת המבוססת על פחמן, כגון פלסטיק או כוהל. לא כל חומר שמכיל פחמן הוא אורגני (למשל פחמן דו-חמצני), ופחמן טהור (למשל יהלום) איננו חומר אורגני. בדרך כלל מגדירים חומר כאורגני אם הוא מכיל אטום פחמן אחד לפחות ואם האטום הזה קשור לאטום מימן או לאטום פחמן אחר. רוב החומרים האורגניים מקורם ביצורים חיים – שתנן (מרכיב בשתן של חלק מבעלי חיים), סוכר, חומצה אסקורבית (ויטמין C) ועוד.
מקור המונח בא מהאלכימיה והוויטליזם – תפיסה שגויה בת מאות שנים הגורסת שקיים הבדל מהותי בין חומרים מן החי לחומרים אחרים. על פי האמונה הזו קיים כוח חיים שרק בזכותו נוצרים החומרים הקיימים ביצורים חיים – החומרים האורגניים. הרעיון הופרך כשהכימאי הגרמני פרידריך ולר (Wöhler), המכונה "אבי הכימיה האורגנית", יצר שתי תרכובות אורגניות במעבדה: חומצה אוקסלית ושתנן (אוריאה).
השימוש היומיומי: מבחינה שיווקית "אורגני" מתייחס כיום בראש ובראשונה למוצרים מן הצומח ומן החי שגודלו כביכול ללא שימוש בחומרי הדברה או בשיטות "ידידותיות לסביבה". בישראל מוצרים אורגניים הם מוצרים שיוצרו וגודלו על פי החוקים והתקנות של החקלאות האורגנית שקבע משרד החקלאות, והם זוכים לסימון מתאים, בדומה לסימון של כשרות, אך בניגוד לאופן שבו מוצגים מוצרים אורגניים הם לאו דווקא ידידותיים יותר לסביבה או בריאים יותר.
מונח תאום לאורגני הוא "טבעי", שפירושו "לא נוצר על ידי האדם" אך משמש כיום כשם קוד ל"טוב ובריא". בפועל אין הבדל מהותי בין מולקולה סינתטית לטבעית והרעיון כי קיים הבדל כזה נעוץ באמונה השגויה בוויטליזם. כמו כן, לא כל מה ש"טבעי" גם טוב ולא כל מה שסינתטי הוא רע: למשל טופו הוא מוצר מעובד ומזין, ואילו ארס נחשים, אבולה ואורניום הם טבעיים וקטלניים.
טיפ לחיים: מוצרים שסומנו בסימני כשרות מסוג "אורגני" או "טבעי" לא בהכרח בריאים יותר ממוצרים רגילים או טובים יותר לסביבה, מה שבטוח – הם יקרים יותר. מוטב להיעזר בקריטריונים אחרים כשאתם שוקלים לקנות מוצרים, אלא אם כן אתם סובלים מעודף משקל באזור הארנק.
אי ודאות
השימוש המדעי: מאחר שבמדע אין כמעט דברים מוחלטים, אי אפשר לענות על שאלה בביטחון מלא, ורעיונות מדעיים מתעדכנים כל הזמן ולעתים אפילו נשללים כשמתגלים ממצאים חדשים. עם זאת, מחקר מקטין לרוב את חוסר הוודאות. כשחוקרת משתמשת במונח "אי ודאות" היא מתכוונת לטווח שמייצג עד כמה היא בטוחה בנכונות הממצא או המדד שלה.
כשמודדים ערכים כמו טמפרטורת גוף או מהירות הקול באוויר, אי הוודאות מייצג את חוסר הדיוק של המדידה. הערכים המתקבלים במדידות חוזרות ונשנות מפוזרים לרוב סביב הערך האמיתי שמנסים לאמוד וטווח הערכים המתקבל הוא אי הוודאות של המדידה. כמו כן, אי ודאות עשוי לייצג את ההסתברות לכך שדבר מה יתרחש, למשל הסיכוי שיירד מחר גשם.
במכניקת הקוונטים אי ודאות הוא עקרון יסודי, שנקרא "עקרון אי הוודאות של הייזנברג". העיקרון קובע שאי אפשר לדעת בו-זמנית ובדיוק מלא את מקומו של חלקיק וגם את התנע שלו. אם יודעים באופן מדויק את האחד, אי הוודאות של השני גדלה.
השימוש היומיומי: המשמעות המקובלת של אי ודאות היא משהו שאני לא יודע או לא בטוח לגביו. אי ודאות הוא דרך להודות בקיומו של ספק, חוסר ידע, בורות או חוסר ביטחון לגבי העתיד. למשל אי ודאות אם ללכת ללמוד באוניברסיטה זו או אחרת, או אי ודאות ביחס לשמות שחקני הכדורגל של ריאל מדריד בליגת האלופות בשנת 1957.
טיפ לחיים: אם אתם מדברים או כותבים על נושא מדעי, מוטב שתימנעו מלדבר על "אי ודאות". במקום זאת אימרו "לא סביר", "סביר", "מעל לכל ספק סביר" וכו', על פי רמת אי הוודאות.
אנרגיה
השימוש המדעי: אנרגיה היא גודל פיזיקלי מדיד עם תכונות קבועות. היא מאפיין, או מצב, של דבר מסוים שיכול לעבור לדבר אחר. יש צורות רבות וידועות של אנרגיה וצורת אנרגיה אחת יכולה להפוך לאחרת. צורות האנרגיה כוללות בין השאר אנרגיה קינטית (אנרגיה של תנועה) או אנרגיה פוטנציאלית (האנרגיה האצורה בגוף, כגון ספר שמונח על השולחן). למשל אם נדחוף ספר מהשולחן, הוא ייפול בהשפעת כוח המשיכה והאנרגיה הפוטנציאלית שלו תהפוך לאנרגיה קינטית. צורות נוספות של אנרגיה הן אנרגיית חום, אנרגיה כימית, אנרגיה אלסטית, אנרגיה גרעינית ועוד.
אחת הדרכים להעברת אנרגיה היא בביצוע פעולה או עבודה – למשל דחיפת ספר על שולחן. האנרגיה עצמה נשמרת תמיד – היא לא נוצרת ולא נעלמת אלא רק משנה את מקומה או את צורתה. למשל, במנוע בנזין האנרגיה הכימית שבדלק מומרת לאנרגיית חום ובסופו של דבר לתנועה ולאנרגיה קינטית (שחלקה הופך לאנרגיית חום בגלל חיכוך).
הפיזיקאי הגדול ריצ'רד פיינמן (Feynman), אמר כי "אנרגיה היא הכסף של היקום". כמו אנרגיה, כסף יכול לחולל שינויים או לגרום לעבודה להתבצע, על ידי מעבר שלו ממקום למקום. יש לשלם על כל דבר שרוצים לבצע. כסף, ככלל, לא הולך לאיבוד אלא עובר ממקום למקום ויכול להופיע בצורות שונות – שטרות, מטבעות, מטילי זהב, ביטקוין וכו'.השימוש היומיומי: בלשון הפופולרית נהוג להתייחס לאנרגיה כשם נרדף למרץ או לכוח לעשות משהו. במקרים רבים "אנרגיה" מתארת גם הלכי רוח, רגשות ומצבים נפשיים. למשל "אנרגיה שלילית" היא דכדוך או פסימיות. במדע אנרגיה לא יכולה כמובן להיות שלילית.
שרלטנים למיניהם משתמשים במושג "אנרגיה" כדי לתת נופך מדעי למשהו שהוא למעשה קשקוש מוחלט. אפשר למצוא אצלם דיבורים על כך ש"חיוך הוא אנרגיה", "אנרגיה יכולה לרפא", או "אנרגיית היקום". במיוחד אהוב עליהם השילוב בין אנרגיה לתדר, למשל: "היקום בנוי מרבדים עם תדר אנרגטי שונה". כל זה הוא קשקוש מוחלט, כמובן.
טיפ לחיים: אנשים שמציעים טיפולים "אנרגטיים" או אבחונים ומשתמשים במושגים כמו "אנרגיה", "רשת אנרגטית", "ערוצי אנרגיה נסתרים" וכדומה, רוצים כנראה גם לגרום למעבר של כסף ממקום למקום, ומוטב לכיסם הפרטי.
גנטי
השימוש המדעי: כל מה שקשור לגנים. גנים הם רצפים של חומר גנטי (לרוב DNA) שמכילים הוראות לבניית חלבונים. הם משמשים גם כיחידות תורשה שעוברות מאורגניזם לצאצאיו. אין הבדל מהותי בין גנים אנושיים לגנים של פרחי פטוניה או של כל יצור חי אחר.
השימוש היומיומי: גנים אינם אחראים לבדם לקביעת רוב תכונות האורגניזם לא פעם שומעים אנשים אומרים, "ההומור טבוע בגנים שלה" או "הוא גנב בן גנב – זה בגנים שלו", אך לא על הגנים לבדם ייקבע אופיו של אדם, או של כל בעל חיים אחר. גנים יכולים לקבוע את הפוטנציאל של אדם, למשל מה הגובה המקסימלי שהוא יוכל להגיע אליו או מה תהיה מנת המשכל שלו, אך גם גורמים סביבתיים כמו סביבת מחייה, מזון או חינוך קובעים עד כמה הפוטנציאל הזה ימומש. חלקם אפילו עוברים לעתים מדור לדור, בתהליך שנקרא אפיגנטיקה ("מעל לגנים").
לכן כותרות כמו "נמצא הגן להומוסקסואליות" הן מטעות. גם כשהתכונות האלה באמת "גנטיות", מעורבים בהן עוד גורמים רבים נוספים מעבר לגנים.
טיפ לחיים: הוסיפו לכותרות שאתם קוראים את המילה "קשור". למשל, "נמצא גן הקשור לסרטן השד" או "נמצא גן הקשור למנת משכל גבוהה".
הוכחה
השימוש המדעי: במדע אין הוכחות, אלא רק ראיות או עדויות התומכות בהשערה מסוימת או מפריכות אותה. הוכחות קיימות רק בפילוסופיה – במתמטיקה ובלוגיקה, ומשמעותן היא קביעת התוקף של טענה על פי סט מסוים של חוקים וכללי היסק. הוכחה צריכה להדגים שהטענה המוכחת נכונה תמיד, בלי יוצא מן הכלל.
השימוש היומיומי: ראיה מוחלטת לנכונות דבר מה, עדות שאין עליה עוררין.
טיפ לחיים: אם אתם מדברים על מדע, אל תדברו על הוכחה. הוכחה רומזת שהדבר הוכרע לחלוטין, בשעה שהמדע מתפתח כל הזמן. במקום לכתוב "מדענים הוכיחו שאיינשטיין צדק", יהיה מדויק יותר לטעון "מדענים הדגימו שאיינשטיין צדק" או "מדענים אוששו את תחזיתו של איינשטיין".
השערה
השימוש המדעי: השערה (היפותזה) היא הסבר אפשרי וניתן לבדיקה לתופעה מסוימת, כלומר מעין ניחוש מושכל או תחזית הנשענת על תצפיות ומידע מוקדם. במדע אי אפשר להוכיח את נכונותה של השערה אלא רק לאשש אותה או להפריכה. השערות ממלאות תפקיד חשוב בשיטה המדעית – החוקרים שואלים שאלה ומעלים השערה שעונה עליה ושאפשר לבדוק את נכונותה. לאחר מכן הם מתכננים ניסוי שתוצאותיו יכולות לאשש את ההשערה או לפסול (להפריך) אותה.
לדוגמה: התצפיות שלי מראות שהשמש זורחת כל יום אחרי קריאת התרנגול שלי ואני מעלה את ההשערה שזריחת השמש נגרמת מקריאת התרנגול. אפשר לתכנן ניסויים רבים שיפריכו או יאששו את ההשערה שלי – למשל ניסוי שבו נרדים את התרנגול ונראה אם השמש בכל זאת זורחת (אתם מוזמנים להציע ניסויים נוספים בתגובות). אפשר גם להעלות השערות חלופיות ולבדוק אותן.
השימוש היומיומי: ניחוש, הנחה או רעיון לא מבוסס.
טיפ לחיים: בגלל ההבדל במשמעות המילה במדע וביומיום, כדאי להסביר בקצרה את משמעותה כשמדווחים על מדע. לחלופין אפשר להשתמש במונח הלועזי "היפותזה", שהוא פחות ידידותי לדוברי עברית אבל גם פחות מבלבל.
טראומה
השימוש המקצועי: ברפואה, טראומה היא פגיעה או חבלה פיזית. היא יכולה להיגרם מתאונה, מכה, תקיפה של חיה, ירי וגורמים רבים אחרים. בפסיכולוגיה, טראומה היא פגיעה נפשית או זעזוע נפשי בעקבות אירועים מטרידים במיוחד. למשל, הלם קרב לאחר שחבריך ליחידה נהרגו לנגד עיניך או טראומה בעקבות התעללות בילדות.
השימוש היומיומי: הפירוש הפסיכולוגי של המילה הוא הדומיננטי ביותר, אם לא הבלעדי, וחדר עמוק לתרבות הפופולרית, דרך ספרים, סרטים ואפילו סדרות משטרה ובתי חולים בטלוויזיה.
טיפ לחיים: כשמדברים על ניסויים מדעיים ורפואיים מוטב לקרוא לזה "פגיעה" או "חבלה" לשם הבהירות. כמו כן, השתדלו להימנע מטראומות באופן כללי, משני הסוגים. זה לא נעים.
כימיקלים
השימוש המדעי: כימיקל הוא יסוד או תרכובת עם הרכב קבוע. חמצן הוא כימיקל, מלח בישול גם וכך גם מים מזוקקים. הכל מורכב מכימיקלים – למשל מי מלח הם תערובת של שני כימיקלים – מלח ומים מזוקקים. פרי פשוט כמו בננה מורכב מכמה עשרות כימיקלים שונים, ביניהם מים, חומצה לינולאית, תיאמין, גלוקוז ועוד. ראו את רשימת הכימיקלים הזו:
אי אפשר להימנע מכימיקלים מאחר שהכל עשוי מהם. אין שום משמעות לאמירה או לתווית "ללא כימיקלים".
השימוש היומיומי: כשאומרים "כימיקל" מתכוונים בדרך כלל לחומר מלאכותי ומזיק (ע"ע אורגני). בפועל ברור שגם חומרים מזיקים עשויים מכימיקלים, אך כימיקלים כשלעצמם, אפילו אם יש להם שמות ארוכים ומוזרים או מספרים עם האות E לפניהם – אינם מזיקים מעצם מהותם.
טיפ לחיים: אם אתם מדברים או כותבים על חומרים מזיקים, קיראו להם "חומרים מזיקים" או "כימיקלים מזיקים", ולא סתם "כימיקלים". וזיכרו: מי שמנסים להפחיד אתכם מ"כימיקלים" או מציעים לכם מוצרים "ללא כימיקלים" הם בורים – או שהם מקווים שאתם כאלה.
מובהקות
השימוש המדעי: מובהקות סטטיסטית היא הסבירות לכך שתוצאה שהתקבלה בניסוי או במדגם היא אמיתית ולא התקבלה באקראי. מובהקות אינה אומרת דבר על משמעות התוצאה. למשל, טיפול לשפעת יכול לזרז את ההחלמה מהמחלה באופן מובהק. אך אם ההבדל לעומת טיפול דמה הוא זעום, למשל קיצור של משך ההחלמה בשעה אחת בממוצע, אין לתוצאה המובהקת הזאת כל משמעות. בנוסף, אם הניסוי לא תוכנן כראוי עלולה להתקבל בו תוצאה מובהקת שלא הייתה מתקבלת בניסוי טוב ומבוקר. התופעה הזאת נפוצה במחקרים רבים בתחומים שמתחזים למדע או רפואה: פסאודו מדע, כמו דיקור סיני, הומאופתיה ועוד.
השימוש היומיומי: דבר מובהק נחשב בעל משמעות, חשוב וברור.
טיפ לחיים: לא כל מה שאומרים עליו "מובהק" באמת משמעותי, במיוחד במדע.
מתכת
השימוש המדעי: מתכות הן קבוצה גדולה של חומרים – יסודות או סגסוגות – שמוליכים בקלות חשמל וחום. רוב המתכות מוצקות בטמפרטורת החדר ומבריקות, ובמצב הצבירה הזה האטומים שלהן מסודרים במבנה שריגי שמאפשר לרקע ולמתוח אותן. רוב היסודות בטבלה המחזורית הם מתכות.
השימוש היומיומי: מתכת נתפסת כחומר מוצק כמעט תמיד ומבריק, לרוב בצבע כסוף. יש חפיפה לא קטנה בין התפיסה הזאת להגדרה המדעית, אך יש מתכות שאינן נחשבות כאלה בשפת היומיום, כנראה מפני שנדיר לראות אותן בטבע בצורתן הטהורה, למשל נתרן או סידן.
טיפ לחיים: לא פעם שומעים בתקשורת הפחדות מפני "מתכות כבדות" רעילות, אולם מדובר במונח חסר בסיס מדעי, שמתייחס לכל מתכת שצפיפותה עולה על 5-4 גרם לסמ"ק. בין ה"מתכות הכבדות" נמצאות גם מתכות שנחשבות רעילות וגם מתכות חיוניות כמו ברזל ונחושת, או אחרות שאינן חיוניות אך אינן מסוכנות, כמו זהב ופלטינה. כך שהעובדה שמתכת מכונה "כבדה" אינה אומרת דבר על רעילותה. בנוסף, המינון קובע את הרעילות. במינון גבוה מספיק גם מים יכולים להרוג.
תיאוריה
השימוש המדעי: תיאוריה היא הסבר מבוסס היטב ומקיף של תופעות מסוימות בעולם. ההסבר הזה מגובה בכמות נכבדת של ראיות, ובהיפותזה (השערה) אחת או יותר שאוששו במחקרים ובתצפיות שוב ושוב ולאורך זמן. תיאוריות אינן "ניחושים" אלא הסברים מגובים בעובדות על העולם האמיתי. בנוסף, הן מאפשרות לפתח תחזיות על התופעות שהן מסבירות.
תיאוריות הן פסגת הידע המדעי והן נחשבות להסברים הנכונים ביותר הקיימים בעולם המדע. תיאוריה מפסיקה להיחשב נכונה אם הפריכו אותה, כלומר הדגימו שהיא אינה נכונה או שחלק מההיפותזות שהיא נשענת עליהן אינן נכונות. תיאוריית המצב היציב, שעל פיה היקום סטטי ואינו משתנה, התחרתה בתיאוריית המפץ הגדול, שעל פיה היקום מתפשט ויש לו נקודת התחלה. היא הופרכה כשהודגם שוב ושוב שתחזיותיה לא מתקיימות, בניגוד לאלה של המפץ הגדול. תיאוריות גם עשויות להשתכלל: הן מתעדכנות והופכות מדויקות יותר.
השימוש היומיומי: הרבה פעמים אנשים אומרים "תיאוריה" ומתכוונים בעצם להשערה (ע"ע) – תחושה, ניחוש או רעיון שלא אומת. "יש לי תיאוריה שהגרב נעלם ממכונת הכביסה כי שדון גנב אותו".
טיפ לחיים: אם מישהו אומר על תיאוריה מדעית שהיא "רק תיאוריה", הוא חושף בכך את בורותו בענייני מדע ולכן מוטב להתייחס לדבריו בחשדנות הראויה. כשאתם מדברים על תיאוריה אמיתית, מוטב שתקראו לה "תיאוריה מדעית", ואילו כשאתם מדברים על תיאוריה במובן היומיומי שלה העדיפו מילים נרדפות כמו "ניחוש" או "אמונה".
תדר
השימוש המדעי: תדר הוא מספר הפעמים שבהם תופעה מחזורית כלשהי מתרחשת ביחידת זמן. הוא נמדד ביחידות הקרויות הרץ (Hertz) – מספר המחזורים בשנייה. למשל כשגלגל עושה 50 סיבובים בשנייה, התדר שלו הוא 50 הרץ. במקרים רבים המושג מתייחס לגלים, כגון גלים במים, גלי קול או גלי אור. לגלים יש אורך גל, שהוא המרחק בין פסגה אחת בגל לפסגה הסמוכה לה, ומספר אורכי הגל בשנייה הוא התדר של הגל.
השימוש היומיומי: בשפת הדיבור, תדר הוא תחנת רדיו, או לחלופין "צורת מחשבה", כשאומרים "אנחנו משדרים על אותו תדר". אולם שרלטנים משתמשים באותו מונח כהסבר דמיוני לאופן שבו טיפולים מומצאים פועלים כביכול. פוגשים אותו שוב ושוב במשפטים חסרי משמעות כמו "רפואת תדרים", "רגשות מייצרים אנרגיה בתדרים שונים", או הטוב מכולם: "התדר האנרגטי".
טיפ לחיים: אנשים שמציעים טיפולים ואבחונים רפואיים המבוססים על "תדר" רק מנסים לרכוב על הגל של מילה שנשמעת מדעית.
תוצאה חיובית או שלילית
המשמעות המדעית: תוצאות שהתקבלו בניסוי או בבדיקה. תוצאה חיובית היא תוצאה שבה נמצא משהו, למשל תוצאה כזאת בבדיקת HIV מראה כי האדם הנבדק נדבק בנגיף הגורם לאיידס. תוצאה שלילית בבדיקה לזיהוי חלבונים פירושה שהחלבון לא נמצא בחומר שנבדק.
המשמעות היומיומית: תוצאה חיובית היא תוצאה טובה או רצויה. למשל תוצאה חיובית במבחן. תוצאה שלילית היא תוצאה שנחשבת רעה או בלתי רצויה, למשל תוצאה חיובית מבחינה מדעית בבדיקה לגילוי צהבת תיחשב בעיני רוב האנשים לתוצאה שלילית.
תופעה דומה קיימת במושגים "מגמה חיובית" או "מגמה שלילית". במדע, מגמה חיובית היא מגמת עלייה בגרף (למשל מספר מקרי המוות של ילדים) ומגמה שלילית היא מגמת ירידה (ירידה במספר מקרי החצבת בעקבות החיסון נגד המחלה). לעומת זאת, ביומיום מגמה חיובית היא שיפור במצב ומגמה שלילית היא הידרדרות במצב.
טיפ לחיים: כשמדברים על ממצאים מדעיים מוטב לא לדבר על תוצאה חיובית או שלילית, אלא פשוט לומר שמשהו נמצא או לא נמצא.
שפה היא דבר נפלא, אך חשוב לדעת להשתמש בה נכון. כדי להעביר רעיון לא מספיק להשתמש במילים, צריך לבחור את המילים הנכונות ולוודא שמשמעותן ברורה לכל הצדדים. במקרה של מדע האחריות לכך נופלת על מי שמציג את המדע לקהל הרחב – המדען או הכתב המדעי – אך גם על מערכת החינוך הלוקה בחסר, שבגללה אנשים עלולים לסיים תיכון בלי להכיר מונחים בסיסיים חשובים כמו "תאוריה" או "מובהק". להבנת המשמעות הכפולה של מונחים יש יתרון נוסף – הומור. למשל, אפשר להגיש למישהו צלחת ריקה אם הוא מבקש אוכל ללא כימיקלים, או לא להמליח את המזון למי שרוצה אוכל אורגני (מלח בישול הוא חומר לא אורגני).אילו מילים נוספות שמשמעותן שונה במדע וביומיום הייתם מוסיפים לרשימה? כתבו לנו בתגובות או בפייסבוק.