הכותרת הזהירה: חומצה פולית גורמת לאוטיזם. והאמת? הסיקור התבסס על תקציר של מחקר שעדיין לא פורסם במלואו וסובל כנראה מבעיות מהותיות

הכותרת הדרמטית שהתפרסמה לאחרונה הכריזה "עודף חומצה פולית בהריון – סיכון פי 17 לאוטיזם". בכתבה נכתב:

"במשך עשורים נשים בהיריון או אלו המתכוונות להרות מודרכות ליטול חומצה פולית שנמצאה כמונעת מומים מולדים מסוימים במערכת העצבים... אבל מחקר חדש מגלה כאמור כי רמות גבוהות מדי של החומצה עלולות לגרום לאוטיזם".

האמנם?

חיפשנו את המקור לידיעה ומצאנו תקציר של מחקר שאכן הוצג בכנס בבולטימור. חשוב מאוד לציין שהתקציר כשמו כן הוא – קצר. המידע שבו מתומצת רק לעיקרי הממצאים ואין בו פירוט מסודר של שיטות העבודה והנתונים שנאספו, כך שבתור מקור מידע הוא לוקה בחסר. המחקר המלא עדיין לא פורסם.

לפי התקציר, המחקר אכן נערך על קבוצת מדגם גדולה, אולם שלא כמו שנכתב בידיעה לא נבדקו בו כלל רמות החומצה הפולית בגופם של הילדים. למעשה, החוקרים בחנו את השפעות החומצה הפולית בשתי דרכים: דיווח של האמהות על נטילה של תוספי ויטמינים, ומדידת רמות החומצה הפולית והוויטמין B12 בפלזמה שנלקחה מדמן של האמהות אחרי הלידה. עוד נחזור לעיתוי בהמשך.

כל אחת מהמדידות האלו הובילה למסקנות שונות. אצל אמהות שנטלו לפי דיווחיהן תוספי תזונה 5-3 פעמים בשבוע נמצאה ירידה של פי שלושה בסיכון לאוטיזם בילדים, ממצא שעומד בקנה אחד עם תוצאות מחקרים גדולים דומים שנערכו בעבר (ראו כאן וכאן).

לעומת זאת, במדידות הביוכימיות נמצא מתאם בין רמות גבוהות של חומצה פולית בלבד בדמה של האם לבין עלייה של פי 2.7 בסיכון לאוטיזם. הסיכון הזה זינק לרמה של פי 17 רק אצל אמהות שבדמן היו גם רמות גבוהות של ויטמין B12.

במסקנותיהם כתבו החוקרים שחשוב להעריך מחדש את המינונים האופטימליים לנטילת חומצה פולית באופן שימקסם את יתרונותיה הבריאותיים לתינוק ויקטין את הסיכון לאוטיזם. ההמלצה ניתנה בלי שדווח מה היו מינון התוספים שהאמהות נטלו.

אז מה זה אומר בעצם?
הדיווח של החוקרים, עם כל חשיבותו, אינו חף מבעיות וחשוב להיזהר ולא להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת בכל הקשור לטיפול בנשים בהיריון ונטילת תוספי תזונה לפני ההיריון ובמהלכו. החוקרים שילבו בין נתונים של דיווח עצמי על נטילת  חומצה פולית לבין בדיקת רמותיה בדם, היות שבדיווח עצמי עלולה להיות הטייה שנובעת משכחה או מזיכרון לא מדויק. מדידת רמות החומצה הפולית בדם אמורה להיות מדד אובייקטיבי שאינו נסמך על זיכרונה של האישה, מה גם שהדיוווח העצמי אינו מביא בחשבון חומצה פולית שמגיעה ממקורות תזונתיים.

עם זאת, גם בדיקת רמת החומצה הפולית בדם רחוקה מלהיות נתון חד-משמעי. לפני כשנה פרסם ארגון הבריאות העולמי הנחיות מסודרות לאופן שבו יש למדוד רמות של חומצה פולית. הדם הוא נוזל שמורכב מתאי הדם הלבנים והאדומים) ומהפלזמה – הנוזל השקוף שבו מצויים התאים. רמות החומצה הפולית בפלזמה מעידות על נטילה חומצה פולית סמוך למועד המדידה, ועל כן יש בהן שונות גדולה. לעומת זאת, אם מודדים את רמת החומצה הפולית בתאי הדם האדומים עצמם מקבלים מדד יציב יותר שמלמד על צריכת הוויטמין לאורך זמן. לכן ההנחיות קובעות ערכי סף רק לרמות החומצה הפולית בתאי הדם.

גם עיתוי המדידה חשוב מאוד. החומצה הפולית ממלאת תפקידים קריטיים מאוד בהתפתחות העובר כבר במועד ההתעברות. היא מעורבת בתהליכים הקשורים להורשה אפיגנטית ולמטבוליזם של דנ"א ויש לה השפעה מכרעת על החומר הגנטי – כולם תהליכים קריטיים בשלבים המוקדמים של ההתעברות וההיריון.

המוח ומערכת העצבים מתפתחים במהירות במהלך החודש הראשון של ההיריון, ועד אמצע ההיריון רוב העצבים כבר מסיימים להיווצר. חלון הזמנים הזה חשוב במיוחד, כי אוטיזם קשור להפרעות בהתפתחות המוח.

משילוב שתי הבעיות האלה לא ברור עד כמה מדידת רמת החומצה הפולית בפלזמה של האם לאחר הלידה אכן יכולה להעיד על רמותיה בדם במועד ההפריה. אותה ביקורת מופנית גם למחקרים נוספים שנעשו בתחום, שמדדו רמות של חומצה פולית בשליש הראשון של ההיריון. אמנם העיתוי הזה הוא הרבה לפני הלידה, אבל כבר אחרי חלק מהשלבים הקריטיים, וזה גם המועד שבו נשים רבות מתחילות ליטול תוספים – רק אחרי גילוי ההיריון ולפחות שבועיים לאחר ההפריה.

חשיבות החומצה הפולית
ד"ר איתמר נצר, מומחה ליילוד ורפואת נשים וחבר בעמותת מדעת שעוסקת בקידום בריאות הציבור הדגיש בריאיון לאתר דוידסון שחיוני לאמהות לצרוך חומצה פולית החל משלושה חודשים לפני ההיריון, היות שהוכח חד-משמעית שהיא מונעת מומים מולדים בחוט השדרה שעלולים להוביל לנכות קשה, עיוותים קוסמטיים ואף למותו של התינוק.

לדברי ד"ר נצר, המינון המומלץ הוא 400 מיקרוגרם חומצה פולית ליום מכל המקורות, כך שאם אישה כבר נוטלת תוסף מולטי-ויטמין המיועד לנשים בהריון או תכשיר משולב של ברזל וחומצה פולית, אסור לה לקחת תכשיר נוסף המכיל חומצה פולית. הגבול העליון של מינון החומצה הפולית המומלץ לכלל האוכלוסיה הוא 1 מ"ג, ביום ועודף בה עלול לגרום לבעיות כמו פגיעה ביעילות של ויטמין B12.

במקרים ספציפיים יירשום הרופא חומצה פולית במינון פרמקולוגי של 5 מ"ג ביום. מינון כזה עשוי להירשם מכמה סיבות: נשים שאחד מהילדים שלהן סבל ממום מתועד בחוט השדרה בהיריון קודם; נשים עם מוטציה באנזים MTHFR המעורב במטבוליזם של חומצה פולית בתאים או שיש להן רמות גבוהות במיוחד הומציסטאין – שני גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם; נשים שטופלו בתרופה "מתוטרקסאט" למחלות מפרקים, שפוגעת בין השאר ברמות החומצה הפולית בגוף; ונשים סוכרתיות.

שימו לב! לא מומלץ לקחת כמות כה גדולה של חומצה פולית בלי הוראה מרופא. חשוב להקפיד על הנחיות הרופא ועל המינון שהמליץ כדי לא להגיע למינון עודף. כל עוד מקפידים על ההנחיות האלה, לא ידועות נכון להיום כל בעיות הקשורות לנטילת החומצה הפולית.

3 תגובות

  • חנן כהן

    הגיע הזמן להגיש למועצת העיתונות תלונה נגד Ynet

    הגיע זמן לעשות משהו במקום ליילל. צריך לאסוף את כל הכותרות השגויות ואת ההמלצות הבריאותיות העקומות. להכין תיק מסודר ולהגיש תלונה למועצת העיתונות. אני בטוח ש"מכון וייצמן נגד Ynet" יעשה מספיק רעש ואולי יגרום לשינוי במדיניות.

  • ים

    ועוד דבר לגבי חומצה פולית

    לצערי בארץ אין מודעות לכך בארץ וחבל, כי באירופה והארנב יש - לבעלי מוטציה בMTHFR יש ליטול חומצה פולית מאוקטבת (בצורת 5MTHF) או בשפת הדיבור היא גם נקראת ׳פולאט׳. נטילת חומצה פולית סינטטית לבעלי המוטציה על פי חלק מהמחקרים עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. החומצה הסינטטית צריכה את פעילות האנזים MTHFR על מנת להפוך לצורתה הפעילה 5MTHF.
    קיימים המון מחקרים בתחום וישנו אתר מאוד נחמד MTHFR.net

  • ננ

    אבן שטיפש אחד השליך לבאר גם 1000 חכמים לא יצליחו להוציא

    ננ